>> הניסיון להבין כיצד מתנהלת אמדוקס ומיהו דב בהרב, העומד בראשה, נתקל בחומת שתיקה מעוררת תמיהה. בעוד שהקולגות, מנכ"לי חברות גדולות, מנדבים את ה"אני מאמין" הניהולי שלהם, מתראיינים, מופיעים בכנסים - ובתוך כך מתקשרים עם עובדים, ספקים ולקוחות גם דרך צינור נוסף שנקרא עיתון - באמדוקס נמנעים מכך באופן כמעט קיצוני. "המנכ"ל והנשיא בהרב אינו מתראיין בישראל", חורצת דוברת החברה. בחו"ל הוא דווקא כן מתראיין.
וכך, אף שבהרב יושב בישראל ומנהל פה יותר מ-4,000 עובדים, השוק הזה ממש לא מעניין אותו. את ההתנהלות מול העולם החיצון הטילה אמדוקס על משרד יחסי הציבור של מוטי שרף, הדובר שלה. לא פשוט לשמור על שמה הטוב של החברה כשהיא שולחת 200 עובדים ישראלים הביתה, עוברת לשבוע עבודה של ארבעה ימים (במהלך מארס) ופוגעת בתנאי הרווחה. ובעוד שבחברות היי-טק אחרות הודיעו על קיצוץ בשכר הבכירים, הודעה כזו לא הגיעה מאמדוקס.
חשאיות מוגזמת
התחושה החזקה ביותר שעולה משיחות עם עובדי אמדוקס, בעבר ובהווה, היא של חשאיות מהולה בפחד. "עדיף לא לדבר מהמשרד", אמר לנו עובד ותיק. "יכול להיות שמאזינים לנו". עובדת אחרת, שעזבה את החברה כבר לפני שנתיים, עם בטן מלאה, מעדיפה אף היא לא לדבר. "מי יודע למה זה יכול לגרום", היא אומרת.
"עבדתי עם דב בהרב ואני מעדיף שלא להגיב" אמר קולגה לשעבר. "אני בקשרים עסקיים אתו כרגע", תירץ אחר את סירובו לדבר, ואילו אדם נוסף אמר על בהרב: "אם הוא לא רוצה לדבר - אני לא רוצה לדבר עליו". ניהלנו עשרות שיחות עם אנשים שמכירים הן את החברה והן את המנכ"ל, אך אלה לא הסכימו להגיד דבר - מטוב ועד רע. המעטים שהסכימו עשו זאת בעילום שם ותוך שהם משביעים אותנו שלא לחשוף פרטים מזהים.
"אמדוקס אף פעם לא היתה מקום פתוח לעיניים חיצוניות", מסביר מקורב לחברה. "זה התחיל עוד בתקופת אבי נאור. מדובר בתרבות ארגונית שהשתרשה ונשארה שם. כדאי לזכור שהלקוחות של אמדוקס לא יושבים בישראל וחשיפה תקשורתית לא תעזור לקשר של החברה אתם".
פתיחות מחזקת דימוי של חברה בעיני המגזר העסקי שלה, העובדים והעובדים הפוטנציאלים. שקיפות היא מושג חשוב בניהול מודרני.
"לא מרגישים שם שצריך את זה".
בכיר שעזב את אמדוקס מסביר כי הוא יכול להבין את חוסר הרצון לשתף גורמים שאינם קשורים ישירות לעסקי החברה, אבל מוסיף כי "החשאיות המוגזמת הזו, והחשש של עובדים לפתוח את הפה, לא ממש מועילים לאף אחד".
ואכן, הסודיות המוקפדת עלולה לפעול גם לרעתה של החברה. בשנים האחרונות התפתחה סביב אמדוקס חרושת שמועות, שהוציאו לה שם רע והרחיקו ממנה עובדים פוטנציאליים. בין היתר סיפרו אז כי בחברה קיימת מעלית סודית למנהלים בלבד, וכן חדר אוכל לאלה שההנהלה חפצה ביקרם. "היתה תקופה שאנשים העדיפו ללכת למקומות אחרים", משחזר בכיר בחברה. "היה צריך לעבוד קשה כדי למשוך אותם אלינו. אני מקווה שהתקופה הזו חלפה".
פס ייצור
אמדוקס היא אחת מחברות הטלקום הגדולות בישראל, וגם אחד המעסיקים הגדולים השולח זרועות לעולם. מאז הוקמה ב-1982 כחטיבה בשם עורק אינפורמיישן מקבוצת עורק יצרה לעצמה החברה, בצדק או שלא בצדק, מוניטין של פס ייצור. בכיר לשעבר מסביר כי אמדוקס היא מקום מצוין לעובדים צעירים, או כהגדרתו, "בית ספר מצוין למנהלים מתחילים". עם זאת, הוא מסביר, "הפרויקטים של אמדוקס - שמוכרת גם שירותים וגם מוצרים - הם כל כך גדולים, שאתה מרגיש כמו בורג במערכת".
מי שמחפש תרומה משמעותית יותר, הוא אומר, מעדיף לעבור לסטארט-אפ או לחברה קטנה. "באמדוקס נשארים אנשים שיודעים לעבוד קשה בצוות ולנפק פרויקטים יקרים מאוד שעומדים בדד ליין רצחני", הוא ממשיך. "הכי חשוב זה לספק את הפרויקטים ללקוחות בזמן. זו גם הסיבה למדיניות הברורה שמעדיפה עבודה על דיבורים. יש עבודה, אז עובדים".
אמדוקס נחשבת כיום לחברה שאינה יוצרת טכנולוגיה פורצת דרך, אלא מתמקדת בשיפור הטכנולוגיה הקיימת שלה. "העובדים נושאים את חותם 'מתכנתי הקובול ואנשי הבילינג'", מספר עובד בכיר לשעבר. "היה בעבר ניסיון להיכנס לתחום חדש שלא צלח, והוכיח עד כמה החברה מרוכזת בתחומה בלבד".
לא סחבק
המוניטין הלא מחמיאים של פס ייצור נובעים מיחסי העבודה באמדוקס, ואולי אף משליכים עליהם. הנהלת החברה אינה קרובה לעובדים. בניגוד למנהלים אחרים בתעשייה, הנגישים מאוד לעובדים, הרי שבהרב שומר על מרחק. "הוא איש כספים", אומר אחד העובדים. "וכמו הרבה אנשי כספים, מה שמעניין אותו זה המספרים, לא בני האדם".
בכיר לשעבר לא מסכים עם רוח הדברים. "באמדוקס דווקא משקיעים הרבה מאוד לגולגולת, לא פחות מבחברות היי-טק אחרות, ודב גם משתתף בפורומים פנימיים ומדבר עם העובדים. אבל כשיש לך 5,000 כאלה - עד כמה אתה יכול להיות זמין?"
"אני רואה אותו לעתים בחדר האוכל ואפילו עליתי אתו פעם אחת במעלית, אבל אף פעם לא חשבתי לדבר אתו", מספר עובד מן השורה. "אני מניח שאם הייתי פונה אליו הוא היה מדבר אתי. מאידך - גם הוא לא ממש פנה אלי, ושמעתי על מנהלים שחשוב להם לדבר עם עובדים שהם פוגשים באופן אקראי במסדרונות. פה זה לא המצב. אף אחד לא ניגש אליו סתם ככה. הוא דמות מעוררת כבוד, לעתים הערצה. סחבק הוא לא".
עובדת לשעבר מסבירה את הריחוק בכך ש"באמדוקס הלקוח הרבה יותר חשוב מהעובד. קשה מאוד למצוא שם קשב או חום אנושי, וזה מתחיל מהמנכ"ל. יש מחלקת משאבי אנוש גדולה, אבל מעשית, קיים נתק בין המנהלים לעובדים - שנובע מהמבנה המטריציוני של החברה. מדובר בפירמידה שמסרבת להשתטח. כשעזבתי שלחתי לבהרב מכתב ארוך ובו פירטתי את כל מה שראיתי בחברה ומה אני מציעה לעשות כדי לשפר. אפילו לא טרחו להודיע לי שקיבלו אותו. עד היום אני מחכה לתשובה".
"בהרב לוקח את אמדוקס למקומות גבוהים שאליהם לא הגיעה קודם", יוצא להגנתו עובד אחר. "הוא איש של ביזנס, לא שום דבר אחר. כשאני שומע אותו מדבר, זה תמיד על העסקים. הוא אף פעם לא נותן דוגמאות אישיות, לא מדבר על חייו הפרטיים (באחרונה עזב בהרב את אחוזת המשפחה בסביון, ט.ח) - ואנחנו לא צריכים לדעת. אין לי ציפיות שהמנכ"ל יהיה חבר שלי. עדיף שיהיה איש מקצוע. מבחינתי, האיש מעורר השראה".
דוד אבנר, כיום מנכ"ל פרטנר ולשעבר מבכירי אמדוקס, סיפר באחרונה בראיון כי פרטנר לא תפטר עובדים - גם בזמן משבר. "ההון האנושי שלנו לא יסולא בפז", אמר, "ואנחנו נשמור עליו מכל משמר". כשנשאל איך הוא מסביר את התפישה הארגונית המחבקת מול פס הייצור האמדוקסי, ענה אבנר בפשטות: "בסופו של דבר, החברה מושפעת מאוד מהאישיות של המנכ"ל".
מנהלים שמחים
בניגוד ליחסים הרעועים עם העובדים, הרי שכלפי הצוות המנהל בהרב דווקא קשוב. אחד מן הבכירים שעזבו תוך זמן קצר יחסית מספר כי "כשאמדוקס רוצה מישהו, היא תדאג לעשות עבודה טובה מאוד בתחום משאבי האנוש. אנחנו פונקנו מכל כיוון, נתנו לנו תחושה טובה שרחוקה מאוד מפס ייצור, וניתנה והרבה תשומת לב לתחום. בהרב מאוד עסוק, אבל אני ביליתי במחיצתו הרבה מאוד שעות. בכלל, אני מאוד מעריך אותו. הוא גבר. עושה הרבה ספורט, חי טוב, ואם אף אחד לא יודע עליו כלום אפשר להגיד על זה רק דבר אחד - כל הכבוד".
למרות הפינוקים וההערכה הגדולה, אתה ואחרים שהגיעו אתך כבר לא שם.
"כי לא היתה סבלנות עסקית, היו ציפיות למהפך ורצו לראות מהר מדי את הפירות. אבל הסיבה היותר חשובה היא שהבשיל בי רעיון ורציתי לעשות לביתי".
באחרונה פיטרה אמדוקס 200 איש, עברה לשבוע בן ארבעה ימי עבודה במארס (תוך הורדת ימי חופשה לעובדים), וקיצצה מאוד בתנאי הרווחה של העובדים.
בעוד שחברות אחרות - כמטריקס, מודו, אל על, אי.די.בי ובנק הפועלים - הודיעו על קיצוץ בשכר הבכירים, הרי ששכר המנהלים באמדוקס לא נפגע, ובהרב לא התנדב להקטין את הוצאות החברה על חשבונו. "כולם צריכים להשתתף, והמנכ"ל בראש ובראשונה", אומר בכיר לשעבר. "ככה לא נותנים דוגמה אישית".
עובד לשעבר לא מופצע מכך. "זה רק מגדיר מחדש את יחס המנכ"ל לעובדיו. כשבמקום עובדים אתה מדבר על חיילים על לוח שחמט שצריכים להביא תוצאות עסקיות, אתה לא חושב לפגוע בעצמך".
מאמדוקס נמסר בתגובה: "לעניין ראיונות עם בהרב - לאמדוקס מדיניות תקשורת גלובלית שבמסגרתה מתראיינים בכירי החברה בהתאם להתפתחויות העסקיות ולפי הצורך. גם בישראל מראיינים מדי פעם בכירים בחברה. יש לציין כי מנכ"ל החברה, באופן גורף, ממעט במתן ראיונות בתקשורת ועושה זאת במקרים יוצאי דופן. לעניין הפיטורים ואי הפגיעה בשכר הבכירים - תהליכי ההתייעלות בחברה נעשים במטרה לשמור על יציבותה והמשך צמיחתה של אמדוקס לטובת עובדיה ובעלי מניותיה. לעניין חששם של העובדים - חשש זה הינו מנותק מהמציאות וככל הנראה הוא נשען על שמועות ורכילויות וצר לנו כי העיתון בחר להתייחס לפולקלור זה. התדמית של אמדוקס כפס ייצור - טענה זו מופרכת מיסודה. אמדוקס משקיעה משאבים רבים בטיפוח עובדיה ובקידומם, בעומק המקצועי וכן בסביבת התעסוקה. החברה בודקת מדי שנה את שביעות רצון העובדים באמצעות סקרים אנונימיים ומודדת את מגמות השינוי ביחס לשנים קודמות. מדי שנה אנו רואים שיפור ניכר בשביעות רצון העובדים ואנו ממשיכים ומשקיעים בתחום זה".
חיבוק הדב של אמדוקס
מאת טלי חרותי-סובר
27.4.2009 / 7:00