"פרק התקשורת בחוק ההסדרים נהפך לתיבת החלומות של אגף התקציבים"

>> "פרק התקשורת בתוכנית האוצר לחוק ההסדרים נהפך להיות פיית המשאלות של אגף התקציבים לניהול תחום השידורים. יש פה מעין ניצול ציני של הכלי שנועד להתמודדות עם המשבר הכלכלי כדי לבצע מהפכה בתחום התקשורת, שאינה קשורה למשבר הכלכלי. שימוש בהיקף הזה פוגע במשרד התקשורת, במעמד הכנסת כמחוקק, ומכאן בציבור" - כך אומרת בראיון בלעדי ל-TheMarker עורכת הדין דידי לחמן מסר, שפרשה לפני כשנה מתפקיד כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לאחר 12 שנה.



לחמן מסר הצטרפה לשירות המדינה לפני 27 שנים, וכיהנה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה בתחום הכלכלי-פיסקלי. בין היתר, היא היתה מעורבת בתחומי המשפט הכלכלי ודיני תאגידים, ועסקה גם ברגולציה בתחום התקשורת.

לחמן מסר מתנגדת באופן נחרץ למהפכות בנושאים כבדי משקל ושנויים במחלוקת באמצעות חוק ההסדרים. "יש פה כמו מכבש חקיקה אוצרי לביצוע מהפכה בתחום התקשורת שאין לה אח ורע בתולדות החקיקה בתחום התקשורת בישראל", היא קובעת. "על פניו, הדבר נראה בלתי סביר בעליל. הכוונה של חוק ההסדרים הנוכחי היא להעביר את כל החלומות של אגף התקציבים מעל לראשו של שר התקשורת שרק נכנס לתפקידו".



חוק ההסדרים, שצפוי לעבור בכנסת ביולי הקרוב, יכלול עשרות הצעות לתיקוני חקיקה שלא יעברו בהליך החקיקה הרגיל שמאפשר דיון רחב בכל נושא, אלא בחקיקת בזק בהצבעה אחת, ביום הקובע. "זה לא רק הליך חקיקה מקוצר, אלא במידה מסוימת גם דורסני. החוק לוקח את כל הנושאים ומביא אותם לוועדה אחת", מתארת לחמן מסר. "חוק ההסדרים נולד כחלק מהתוכנית הכלכלית של 1985. היה צריך לפעול מהר וברצינות כדי לעצור את האינפלציה, וזה גם הטיעון לגבי חוק ההסדרים הקרוב - המשבר הכלכלי".



ללחמן מסר חשוב להדגיש כי היא אינה מתנגדת לחלוטין לנושא שנקרא חוק ההסדרים: "אם זה נוגע לתוכנית הכלכלית, אפשר לבלוע את הצפרדע. אבל כאן יש שינוי מקיף ומהותי של כל תחום השידורים בישראל, מבנה הרגולציה עליו, מעבר לשיטת רישוי אחרת, הרחבת השימוש בפרסומות ושינוי מבנה חברת החדשות. אם אלה נושאים הרי גורל, אסור להכניס אותם לחוק ההסדרים ואם אלה נושאים שאינם הרי גורל, אין צורך להכליל אותם בחוק ההסדרים".



"ניצול ציני של החוק"



לפרק בחוק ההסדרים שעוסק במשרד התקשורת נכנסו סעיפים הרי גורל, בהם כל המלצות ועדת מרדכי, הכוללות מעבר לשיטת רישיונות בטלוויזיה המסחרית, הכנסת פרסום לכבלים וללוויין, איחוד בין מועצת הכבלים והלוויין למועצת הרשות השנייה לטלוויזיה (תוכנית ברית המועצות) וחבילה צרה בכבלים ובלוויין. בשל איחוד מבנה הרשויות, מוצע אגב אורחא וללא כל דיון לשנות באופן מהותי את מבנה חברת החדשות של הערוצים המסחריים, להוציא ממנה את נציגי הציבור ולהותירה בשליטת הזכייניות בלבד. כמו כן כולל החוק רפורמה להכנסת מפעילים חדשים לענף הסלולר ומתווה הפרטה לדואר ישראל.



העובדה שנושאים אלה נדונו על-ידי ועדת מרדכי לא מרשימה את לחמן מסר: "ועדת מרדכי היא לא המחוקק, זאת ועדה של כמה פקידים שעוד לא דנו במסקנותיה כמו שצריך. שר התקשורת החדש עדיין לומד את הנושאים האלה, ובאותו הזמן הולכים להעביר בחוק ההסדרים את כל החלומות של אנשי אגף תקציבים. אז בואו נסגור את משרד התקשורת ונעביר אותו לאגף תקציבים. שר התקשורת יכול לנקות את השולחן שלו. יש כאן פגיעה משמעותית בתפקיד שלו". לחמן מסר מוסיפה כי "אלה נושאים כבדים שאי אפשר להעביר אותם בדיון של כחודשיים עם אקדח לרקה והצבעה אחת. זה סוג של ניצול ציני של החוק ושימוש אנטי דמוקרטי בחוק".



לדבריה, החוק פוגע לא רק במעמד הכנסת, אלא גם בממשלה: "רוב השרים לא תמיד יכולים לקרוא את הצעות ההחלטה של משרדים אחרים, כך שאין לממשלה כגוף קולקטיווי היכולות האמיתיות לקבל החלטות. ההליך של הצעות רבות בזמן הקצר הוא שיטה של אגף התקציבים להפרד ומשול".



רישיונות לנצח, פרסומות לכל



במצגת שהעבירה לחברי ועדת מרדכי, שטחה לחמן מסר את עמדתה בנוגע לישטת רישיונות בטלוויזיה המסחרית. "המשמעות של ביטול המכרז הוא רישיונות לנצח לשחקנים הקיימים בלבד, ומניעתה בפועל של כניסתם של שחקנים חדשים", התריעה. "תנאי השוק אינם מאפשרים באמת כניסתו של שחקן חדש לתחום ללא נקודת זינוק שווה ועם הקלות של תעשיית ינוקא. אפשר למנוע את אלה בהליך של מכרז. ערוץ טלוויזיה הוא לא חינמון".



לדבריה, "ביטול רישיון משמעותו החשכת מסך לצד היעדר יכולת לבחור שחקן חדש. התוצאה היא שלרגולטור אין סמכויות כפייה אמיתיות". לסיכום אמרה כי "הפתרון של רישיון לא יפתור את הבעיות אלא ייצור בעיות חדשות שניתן לאפיין אותן: רישיונות לנצח, פרסומות לכל, הורדת רמת השידורים ופגיעה אנושה ביצירה הישראלית ובשידורי החדשות". לדבריה, היות שמועד המעבר לרישיונות הוא ב-2012, אין צורך להכליל אותו בחוק ההסדרים.



בנוגע להתרת הפרסום בכבלים ובלוויין וליוזמת החבילה הצרה מביעה לחמן מסר ספקנות. "הציבור לא ייהנה מזה כי בסוף לא תהיה חבילה צרה, אבל כן יהיו פרסומות", אומרת לחמן מסר. "החברות הרי מתנגדות לחבילה הצרה ורוצות פרסומות. לדעתי, בתוך זמן קצר החבילה תיהפך לרחבה אבל הפרסומות יישארו. והלקוח? הלקוח רגיל שפוגעים בו".



בנוגע לתוכנית ברית המועצות אומרת לחמן מסר כי אף אחת מהמועצות לא ערוכה להתמודדות עם מעבר תכנים מהטלוויזיה לאינטרנט ולסלולר. "גוף שהמנדט שלו לא כולל את הדברים האלה לא יכול לדון בזה. לכן, צריך להקים רשות תקשורת לאומית. ומכאן השאלה למה להשקיע עכשיו בבניית מערכת חדשה, כשגם ככה הגוף הזה יצטרך לעבור שינוי בעתיד הקרוב. זה בזבוז כספי ציבור. זה לשלם פעמיים". על שינוי הרכב המועצה כך שיכלול מספר רב של נציגי משרדי הממשלה, אומרת לחמן מסר בחיוך כי "כשרואים מה קורה במועצות ציבוריות, אולי עדיף שיהיו נציגי משרדים".