פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הפחתת המסים עלולה להבריח השקעות"

      הרפורמה שהציגה הממשלה להפחתת מס חברות מ-25% ל-18% ומס הכנסה שולי על יחידים מ-45% ל-39% עד 2016, וחוק ההסדרים, הכולל העלאת מסים אחרים, בהם מס על טלפונים סלולריים במקומות עבודה, בהיקף של כמיליארד שקל לשנה, מעוררים תגובות מעורבות בקרב מומחי מס. חלקם מתנגדים




      ***"הפחתת המס חיונית כדי להגיע לשיעורי מס תחרותיים בעולם"



      על הפחתת המסים



      "הפחתת המס המתוכננות - מס חברות ל-25% ומס על יחידים ל-44% ב-2010 - היא פעולה חיונית כדי להגיע לשיעורי מס תחרותיים בעולם, וכדי להצדיק את אמינות הממשלה. ההפחתות הנוספות - הפחתת מס יחידים ל-39% ומס חברות ל-18% עד 2016 - אינה חיוניות בשלב זה, מאחר שכבר לאחר ההפחתות הראשוניות ישראל מציעה שיעורי מס אטרקטיוויים. כדי להביא פעילות לישראל יש לטפל בחוק עידוד השקעות הון ולאפשר ליותר מפעלים וחברות לקבל פטור ממס על השקעתם בישראל. כמו כן, להאריך ולהרחיב את ההוראה שקובעת 5% מס על רווחים המובאים לישראל".



      על מיסוי סלולרי



      "אני בעד ההצעה. המס המוטל היום על טלפונים סלולריים לא מבטא את השווי האמיתי של טובת ההנאה הגלומה בהם, ועל כן צריך להתאים את שווי ההטבה לשווי הממוצע של השיחות הפרטיות כמו שנעשה בשווי השימוש בכלי רכב".



      על ביטול עיוותי המס



      "העיוות המרכזי הוא הפטור על קרנות ההשתלמות. ישנו קושי בתיקון זה, שכן מדובר בתחום שנושק להסכמי עבודה ולכן ככל הנראה נדרשת הסכמת ההסתדרות לביצוע מהלך שכזה. אם ניתן להעבירו בהסכמה, זהו מהלך נכון מיסויית. מאידך, ביטול פטור זה כמוהו כהעלאת המס על העובדים ובעיקר על שכבות הביניים אותן אין מטרה למסות יותר".



      עו"ד טלי ירון אלדר, ראש מחלקת מסים במשרד תדמור



      ***"מצבה הכלכלי הקשה של אירלנד הוא תמרור אזהרה מפני הורדת מסים כזאת"



      על הפחתת המסים



      "קיימת הסכמה בקרב מומחים כי אין הוכחה תיאורטית ואמפירית לכך שכל הקטנה בשיעורי המס ובנטל המס תביא בהכרח לגידול בצמיחה הכלכלית. השאלה בדבר שיעורי המס היא שאלה פוליטית ולא כלכלית. מי שרוצה שירותים ממשלתיים ברמה גבוהה לא יטיף להקטנת שיעורי המס. מי שמאמין שיש לצמצם את מעורבות הממשלה, להוריד ככל האפשר את רמת השירות הציבורי ולהתעלם מהפערים החברתיים ההולכים וגדלים שמסכנים את המרקם החברתי, יטיף להורדה מתמדת של המסים.



      "כיום אין טענה שהקטנת שיעורי המס תביא לגידול כה גבוה בפעילות הכלכלית כך שסך כל המס שהממשלה תיגבה יהיה גבוה יותר מהמס שהיא גובה כיום. הקטנת שיעורי המס תביא להקטנת השירותים הציבוריים שהממשלה מספקת: פחות שוטרים, פחות תוכניות חינוך, פחות שירותים רפואיים ופחות השקעות בתשתית. הורדת מסים שמקורה בתחרות מסים בין מדינות עלולה להביא למרוץ לתחתית, לחיסולה של מדינת הרווחה, להרס ההון הציבורי וההון האנושי, ובהכרח לבריחת השקעות. מצבה החברתי והכלכלי הקשה של אירלנד, עוד לפני פרוץ המשבר העולמי, מעידים כי חשש זה הוא מוחשי ביותר. גם הטענה שהקטנת מסים תמשוך משקיעים זרים לישראל חסרת בסיס. בסקר שנערך בקרב 100 החברות הגדולות בארה"ב נמצא כי השיקול העיקרי שימשוך אותן להשקיע במדינה זרה יהיה ההון הציבורי: תפישת שלטון החוק, קיומם של ממשל ושוק יציבים ומערכת חינוך טובה".



      פרופ' יוסף אדרעי, יועץ בכיר למשרד ביין ושות'



      ***"העלאת המס על טלפון סלולרי - מקוממת"



      על הפחתת המסים



      "הפחתת מס ההכנסה על יחידים מוצדקת, שכן שיעור המס המוטל על יחידים בשכבות הביניים הוא גבוה ומקטין את הרצון לעבוד. ואולם, ספק רב אם הפחתת מס החברות מוצדקת בתקופה זו. הטיעון העיקרי המצדיק את הפחתת מס החברות הוא שיהיה בה כדי למשוך יזמים וחברות רב לאומיות להקים חברות דווקא בישראל, במקום במדינות אחרות שבהן שיעורי המס גבוהים יותר.



      "ואולם, זהו לא המצב בהפחתת המסים המוצעת. מצד אחד, ישראל אינה נתפשת כמדינה שבה שיעורי מס החברות הם גבוהים, לפחות לא ביחס למדינות המפותחות, ובפרט לאור מסלולי העידוד השונים, המאפשרים להקטין משמעותית את המס לפעילויות ייצור מבוססות יצוא וידע. ומן הצד האחר, הפחתת שיעור מס החברות הרגיל לשיעור של 18% רחוקה מלהפוך את ישראל לאטרקטיווית במיוחד מבחינת מס, וזאת לנוכח שיעורי מס נמוכים משמעותית במדינות אחרות.



      "אין לי ספק, שההשקעה במערכת מס יעילה שתעניק ודאות לתושבי חוץ, השוקלים להשקיע בישראל משיקולים שונים חשובה הרבה יותר, מבחינת משיכת יזמים ופעילויות, מאשר הפחתה של אחוזים בודדים בשיעורי מס החברות".



      על מיסוי סלולרי



      "העילה להעלאת המס המוטל על הטלפון הסלולרי יכולה להיות נעוצה רק בשיקולי גבייה, והיא מקוממת, מאחר שנראה כי אין לה הצדקה אמיתית. מס על השימוש בטלפון סלולרי מוטל תחת ההנחה שזוהי הטבה הניתנת מן המעביד לעובד, המשמשת את העובד גם לצרכים פרטיים שונים. לשם כך נקבע רף מסוים שעד אליו נחשב הטלפון הסלולרי כמשמש לצרכים פרטיים וממנו ואילך השימוש בטלפון נחשב כנועד לנוחות ולטובת המעביד. הכוונה היא להעלות רף זה ל-150 שקל במקום 95 שקל. מדובר בהצעה בעייתית מאוד. יש שוני רב בין עובדים שונים. בהחלט ייתכן מצב שבו עובד משוחח מעט במכשיר הטלפון הסלולרי, ובכל זאת חייב במס על סכום גבוה יותר, כולל שיחות שנעשו לטובת המעביד".



      עו"ד יניב שקל, שותף במשרד שקל ושות'



      ***"המשבר העולמי יקשה על הוצאת התוכנית לפועל"



      על הפחתת המסים



      "הפחתת המסים לחברות וליחידים תהווה תמריץ למשק. ואולם, ביחס להפחתת שיעורי המס ליחידים, חשוב במקביל לרווח את מדרגות המס. כשם שבתשלומי ביטוח לאומי יחיד משלם מס שולי בשיעור מקסימלי (כיום 46%) החל מהכנסה חודשים בסך של כ-17 אלף שקל, יש לרווח את מדרגות המס כך שמדרגת המס השולי תתחיל בהכנסה גבוהה בהרבה".



      על שאלת מקורות המימון לתוכנית



      "אחת השאלות המרכזיות העולה לאחר הצגת התוכנית היא מהם המקורות התקציביים למימון הפחתת שיעור המס. שאלה זו עולה תמיד כאשר מתוכננת הפחתת שיעורי מס, וכיום קיימים כמה גורמים שעשויים להקשות יותר מהרגיל על הוצאת התוכנית אל הפועל. המשבר העולמי הביא לכך שב-2008 חברות ויחידים רבים ספגו הפסדים כבדים. ברור כי עובדה זו תביא בהכרח להפחתת גביית המס ב-2008. בנוסף, בקרוב עתידה רשות המסים להתחיל לקלוט במערכת את הדו"חות השנתיים שהוגשו ביחס ל-2008. דו"חות אלה צפויים לטמון בחובם החזרי מס הרבה יותר גדולים מאשר בשנים עברו".



      על ביטול עיוותי מס ושלילת פטורי מס



      "לשלילת פטורים אין השפעה על צמיחה חיובית או שלילית, כמו להפחתת שיעורי מס. המשמעות היא בדרך כלל של מדיניות חברתית. הקטנת פטורים על שימוש עסקי בטלפונים סלולריים יכולה להיות בעלת השפעה שלילית על תמריץ העובדים אם נטל המס יוטל על העובדים ולא על המעסיקים. שלילת פטור על הגרלות מבורכת בעיני, גם מכיוון שתגדיל את תקציב המדינה, וגם מכיוון שתהווה תמריץ שלילי להשתתפות בהגרלות והימורים".



      עו"ד ענת טנא, שותפה בכירה במשרד אלתר עורכי דין