>> הקביעה של הממונה על ההגבלים העסקיים רונית קן כי בין הבנקים התקיימו הסדרים כובלים שעניינם העברת מידע הנוגע לעמלות גובתה בדו"ח בן 65 עמודים המתאר עדויות ומסמכים - חלקם מדגימים את הקלות הבלתי נסבלת של קביעת העמלות בבנקים.
בשנים האחרונות - במיוחד לקראת חקיקת חוק העמלות ביוזמת הפיקוח על הבנקים ביולי 2008 - עמדו הבנקים על כך שהעמלות אינן נקבעות באופן שרירותי, אלא הן תוצר של עלויות כוח אדם, תקורות ועוד. אלא שהדו"ח של קן מציג תמונה מעט שונה. אחת הדוגמאות הבולטות בדו"ח נוגעת לאופי השרירותי שבו קובעים עמלה בבנקים. כך למשל נכתב במסמך של בנק מזרחי-טפחות מסיכום דיון בוועדת העמלות בבנק: "הוחלט כי כל עוד אין מערכת תמחיר המאפשרת לחשב את העלויות - תוצג רק ההכנסה מהן".
מצמרר עוד יותר היה מסמך שנתפס בבנק לאומי, ובו הבהרה שקיבל מבנק הפועלים לגבי הדרך בה נקבע שיעור עמלה מסוימת. בנק לאומי שיער כי העמלה משקפת עמלה תפעולית ועלות סיכון. הוא קיבל מבנק הפועלים את התשובה הבאה: "העמלה היא היסטורית שנותרה מן העבר הרחוק ואין לה שום ביסוס נוסף מלבד 'לעולם תיקח'".
על פי הדו"ח, העדכונים בתעריפי העמלות כמעט שאינם נובעים משינויים שחלים בעלויות הבנקים, ולאלו יש רק השפעה שולית על ההעלאות המרובות בשיעורי העמלות הבנקאיות. במקרים מסוימים מסתבר שמידע תמחירי כלל אינו קיים ולבנק אין כל אפשרות לחשב עלויות שלו.
להשוות ולעדכן - ומהר
לדברי קן, את התיאומים בין הבנקים ביצעו האחראים על העמלות בבנקים: אגם ומשה סופר בדיסקונט, שמוזכר פעמים רבות בדו"ח; אילה גבעון מבנק הפועלים; רינה מרילי מבנק לאומי; שלמה עובדיה מהבינלאומי ומלי כהן ממזרחי-טפחות.
על פי מסמכים ועדויות של האחראים על העמלות בבנקים, עדכוני העמלות התבצעו תוך השוואה לעמלות הבנקים המתחרים. סופר כתב לראובן שפיגל, מנכ"ל אי.די.בי ניו יורק: "באוגוסט 2001 יעודכן תעריף העמלות בסחר חוץ שאושר על ידי ההנהלה. מומלץ לעדכן באותו המועד גם את העמלות שעודכנו באחרונה על ידי בנקים אחרים בהיותם עתירי הכנסה: עמלת רישום פעולה בחשבון, דמי ניהול קבועים, צ'ק דחוי בהפקדה בשירות עצמי והחזרת צ'ק - סך תוספת הכנסה חודשית צפויה 285 אלף שקל".
במצגת של דיסקונט מ-2002 נכתב: "קבוצת הבנק תפעל כ-me too אחר הבנקים המובילים במערכת". כשסופר נשאל עם אילו בנקים הוא ערך השוואות הוא השיב: חמישה הבנקים - בעצם ארבעה הבנקים, אנחנו החמישי. כאשר קשר טלפוני נעשה בעיקר עם שני הגדולים. כשאני אומר בעיקר הכוונה זה לא כל יום".
על פי הדו"ח, גם עדכונים רוחביים בתעריפון התבצעו על פי המתחרים. כך נכתב במסמך של דיסקונט: "נודע לי שגם הבינלאומי והפועלים מתכננים לבצע עדכון בקרוב". דוגמאות נוספות בדיסקונט שמרכז חלק נכבד מהדו"ח של קן עולות מפרוטוקולים של הבנק ובהם הוחלט לגבות עמלות רישום פעולה כנהוג בבנקים המתחרים. לגבי העברה בהוראת קבע לחשבון אחר של לקוח נכתב, כי כיום ההעברה פטורה מעמלה וכי בלאומי, הפועלים והמזרחי גובים עמלה - ומוצע לחייב באופן מלא.
בלאומי נכתב בדו"ח שקיבלה המנכ"לית גליה מאור: ב-1 ביוני נכנסו לתוקף שינויים בחלק מתעריפי העמלות. עם העדכון הושוו התעריפים הנהוגים בבנקים אחרים כאשר בחלקם אף הוזלו. תרומת העדכון - כ-20 מיליון שקל. דוד גרנות שכיהן בעבר כמנכ"ל הבינלאומי צוטט מישיבת הנהלה כאומר: אבקש שמר עוזיאל יבדוק אילו עמלות נגבות בבנקים אחרים ואינן נגבות אצלנו ויציג את הנתון בהקדם.
דואגים לדירוג, אם לא מפסידים עמלה שמנה
לבנקים חשוב גם לשמור על מקומם היחסי. על פי הדו"ח, לאומי העדיף לשמור על מיצובו כבנק הזול ביותר במצבים מסוימים, אבל כאשר עדכון תעריפי העמלות היה מפתה דיו - הוא העדיף את תוספת ההכנסה. בסיכום ועדת עמלות בבנק מ-2003 נתכ כי "ביולי 2002 ביצענו ראשונים עדכון מהותי בתעריפים שמיקם אותנו כבנק היקר ביותר, והוא אושר על ידי הנהלת הבנק לאור תרומתו להכנסה - 50 מיליון שקל בשנה".
ולא רק לאומי: מצגת עמלות בדיסקונט חשפה כי ב-2002 הוחלט למצב את הבנק במקום השני מיד לאחר היקר ביותר וזאת כאשר בשנתיים קודם לכן המדיניות היתה מיצוב במקום השני מעל התעריף הנמוך ביותר. בפרוטוקול של מזרחי-טפחות מישיבת הנהלה ב-2001 נכתב: "ניתן להעלות עמלה אם אין חשש שהדבר יביא אותנו למקום הראשון".
נדבך נוסף בדו"ח נוגע להעברת המידע בין הבנקים. בחלק זה מביאה הממונה על ההגבלים העסקיים עדויות של האחראים על העמלות בבנקים, לפיהן התקיימו ביניהם קשרים טלפונים שנגעו להבהרות שביקשו בבנקים לקבל זה מזה לגבי מה שלא הבינו בתעריפונים הגלויים.
עובדת של המזרחי בשם ברבש ציינה כי בבנקים המתחרים נעשו בירורים באופן שוטף בנוגע לפרטים לא ברורים בתעריפונים. גבעון מבנק הפועלים אמרה כי אם ראתה בתעריפון עמלה מסוימת ולא הבינה משהו, היא פנתה לסופר מדיסקונט. עובדיה מהבינלאומי סיפר כי הוא וסופר שוחחו בטלפון על הבהרות לתעריפים שהופצו על ידי מעסיקיהם.
דוגמא מדהימה במיוחד לאופן קביעת והעברת מידע לגבי העמלות בבנקים - ואולי גם למה כדאי לקרוא עיתון - ניתן לקבל מהסיפור הבא מ-2003: אגם מבנק דיסקונט קראה בעיתון ידיעה על כך שבנק לאומי מייקר שתי עמלות קיימות - עמלת הקצאת אשראי בעו"ש וחשבון עסקי פרטי ועמלת הקצאת חח"ד פרטי. היא תהתה לגבי הפיצול של עמלות אלו והתקשרה לשאול את מרילי מלאומי על פשר הפיצול וכיצד מחילים אותו על לקוחות. מרילי הסבירה לה ויום לאחר הפרסום וההסבר התכנסה ועדת העמלות בדיסקונט וקיבלה החלטה לעדכן עמלות בהתאם להעלאה שביצע לאומי. שבועיים לאחר מכן ראש החטיבה הבנקאית אז ראובן שפיגל התבקש לאשר את העדכון.
לעולם תיקח
שיטת העמלות
27.4.2009 / 7:00