חובת ההוכחה עברה לבנקים

>> "לאזרח יש קביעה שהתנהלות הבנקים היתה לא תקינה ולא חוקית. הדבר פותח בפני ציבור לקוחות חמשת הבנקים פתח להגשת תביעות ייצוגיות. הקביעה נותנת מעמד משפטי מיוחס של ראיה לכאורה. זה מעיין תת-פסק דין", אמר אתמול עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, עם היוודע תוצאות חקירת רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים.

מבחינה משפטית, קביעת הממונה הופכת את נטל הראיה ומעבירה אל הבנקים את החובה להוכיח כי פעלו כשורה. לפי כללי המשחק המשפטי, כל תובע חייב להוכיח את טענותיו. קביעת הממונה קריטית הן לתובעים הייצוגיים המנהלים כבר משפט כנגד הבנקים, והן לתובעים פוטנציאלים. מעתה - הבנקים הם אלו שיצטרכו להוכיח כי פעלו כשורה, בניגוד לקביעתה החד-משמעית של הממונה.



הדבר יקל מאוד על התובעים הקיימים ועל אלו הפוטנציאלים, מאחר ואחד הקשיים הבולטים בניהול הליכים משפטיים כנגד הבנקים, הוא חשיפת "מאחורי הקלעים". להציג את שיחות הטלפון, הבירורים, המפגשים הדיסקרטיים והעברות המידע שהממונה חשפה בקביעותיה. הוכחת קיומו של הסדר כובל היא אחד הדברים הקשים ביותר מבחינה משפטית, בוודאי כשהיא נוגעת לבנקים. התובעים היו מתקשים בכך מאוד, וספק אם היו זוכים בתביעתם. כעת דרכם סלולה.



הבנקים מצדם לומדים את החלטת הממונה. בנק הפועלים הודיע רשמית כי הוא דוחה את קביעת הממונה ובכוונתו להגיש ערר לבית הדין להגבלים עסקיים שיושב בבית המשפט המחוזי בירושלים. בנקים נוספים הודיעו שיערערו גם הם על ההחלטה.



הבנקים רואים בכך סוגיה עקרונית והם מעוניינים לטהר את שמם. סביר להניח שגם על החלטת בית הדין להגבלים עסקיים, במידה ויוגש ערר, יערער הצד המפסיד לבית המשפט העליון, והפרשה תסתיים בעוד שנים.



שטרום מסביר כי "העררים לא מונעים את העובדה שהקביעה מהווה ראיה, לכאורה, וכל בית משפט ייתן החלטה כאילו קיים כבר בסיס ראייתי מוכח". לדברי שטרום: "הקביעה נותנת נקודת פתיחה משופרת להגיש תביעות על התנהלות הבנקים הגדולים בתחום העמלות".



הקושי הוא בהוכחת הנזק



אחד הקשיים הניצבים בפני התובעים הוא הצורך להוכיח כי נגרם להם נזק, ולנקוב בגובה הנזק הנטען. כלומר, על התובע להראות מה היה קורה ללא תיאום העמלות, ולהוכיח מה הפער המדויק בין העמלות שנגבו ממנו, לעמלות שהיו נגבות ללא התיאום.



שטרום מציין כי מבחינת התובע הפוטנציאלי כאן נמצא עקב אכילס של קביעות הממונה: "כל קביעה של הממונה, באשר היא, סובלת מהיעדר תחשיב נזק פרטני. זאת מאחר שלא כל לקוח מבצע את אותן הפעולות ומחויב בסל עמלות זהה. כדי לאמוד את ההפרש בין גובה העמלות כפי שנגבו לבין הגובה שלהן ללא התיאום בין הבנקים, צריך לערוך בדיקה פרטנית של כל לקוח ולקוח. את זה קביעת הממונה לא יכולה ולא מתיימרת לעשות".



שטרום העריך אתמול כי בימים הקרובים יוגשו לבתי המשפט בקשות לתביעות ייצוגיות, נוספות על אלו הנידונות כעת בבית המשפט העליון, שיעסקו בסל העמלות של הצרכן הביתי, השונה מהעמלות הנדונות כעת בערעור של חברת שרנוע. "בניגוד לשרנוע, שם עסקו בעמלות לחברות ולעוסקים מורשים. עורכי דין יצטרכו לבצע התאמה לקביעת הממונה, ולהגיש תביעות ייצוגיות בהתאם לסעיפים שאליהם התייחסה הממונה".



ללא היגיון כלכלי



בסוף ינואר 2008 אישר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, נסים ישעיה, תביעה ייצוגית של חברת שרנוע מכונות ממוחשבות, בסך 7 מיליארד שקל, נגד הבנקים לאומי, פועלים ודיסקונט. בתביעה נטען כי הבנקים ערכו תיאום אסור בשיעורי הריבית והעמלות שהם גובים, באופן שמונע תחרות ומנוגד לחוק, כך ששיעור הריביות והעמלות גבוה, מופרז ופוגע במשק.



השופט ישעיה קבע כי "בהיעדר נתונים עובדתיים וטעמים של ממש שיצביעו אחרת, הדעת נותנת כי שיעורי הריבית הזהים והאחידים באו כתוצאה מתיאום מחירים בין הבנקים, שתכליתו למנוע, או להפחית ככל האפשר, תחרות אמיתית ביניהם". כן ציין השופט כי "אילולא כבלו עצמם הבנקים בהסדר אסור, היה כל אחד מהם בנפרד מנהיג שיעורי ריבית שונים, על פי שיקול דעתו העצמאי ועל פי האינטרסים הייחודיים שלו".



הבנקים טענו כי התנהגות עסקית דומה או זהה אינה אסורה לפי חוק ההגבלים. השופט ענה כי יש בכך לפחות אינדיקציה להיעדר תחרות או להפחתתה. גם לטענה שתעריף דומה אינו אסור ענה השופט בנחרצות: "טענה זו אינה מבוססת על היגיון כלכלי ואף לא על השכל הישר". שלושת הבנקים הגישו בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון. בערעורו של בנק לאומי נכתב: "מקריאת ההחלטה קשה להשתחרר מהרושם כי בית המשפט ייחס משקל ממשי גם להלך הרוח בציבור ואצל הרשויות המפקחות בקשר לסוגיה הנידונה, כפי שבא לידי ביטוי בתקשורת לה נחשף".



במארס 2008 הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בעניין זה נגד שני בנקים נוספים, הבינלאומי ומזרחי-טפחות, שטענה שביצעו התאמה להסדר כובל, וכי יחד עם בנק פועלים, לאומי, דיסקונט הגבילו את עצמם באופן שהפחית את התחרות בעסקים בינם לבין בנקים אחרים בכל הקשור לעמלות שונות, בהן הקצאת אשראי ועמלת ניהול חשבון.



עו"ד יצחק אבירם המייצג את חברת שרנוע, נשמע אתמול במצב רוח מרומם. לדבריו "המשמעות האמיתית של קביעת הממונה היא שהכסף מתקרב לציבור". אבירם הוסיף כי "קביעת הממונה מאשרת את ההכרעה המשפטית של השופט ישעיה, שקבע שעצם הזהות במחירי העמלות והריביות יוצרת תיאום מחירים, ולכן מדובר בהסדר כובל".



אבירם הוסיף כי להערכתו, קביעת הממונה מוכיחה שהתביעה הייצוגית מוצדקת. "מה שנשאר לקבוע הוא כמה כסף הבנקים יחזירו לציבור, ומדובר במיליארדים".



הבנקים יוצגו על ידי משרדים מובילים בתחום ההגבלים העסקיים: הפועלים על ידי עו"ד צבי אגמון, לאומי על ידי עו"ד ירון אלחנני ודיסקונט על ידי עו"ד רובי בכר, בנק מזרחי-טפחות על ידי עו"ד תמר בן דוד.



***



מתוך מסמך של בנק לאומי: "מאחר ולהערכתנו גם הבנקים האחרים יעדכנו תעריפים בעקבותינו, נוכל לשוב ולעדכן עמלות נוספות עתירות הכנסה הכלולות במדד העמלות, תוך שמירה על מיקומנו"



מתוך מסמך של בנק הפועלים: "לאחר השינויים המוצעים, תעריפי העמלות בבנק הפועלים יהיו גבוהים מאלה של הבנקים האחרים. סביר להניח שהבנקים יבצעו עדכונים בעקבותינו"



מתוך מסמך של בנק לאומי: "כמוביל במערכת, יכול לגבות תעריפים גבוהים. דפוסי ההתנהגות של לקוחותיו תומכים במדיניות זו מאחר והינם רגישים פחות לתעריפים ויותר לשירות"



מתוך מסמך של בנק דיסקונט, לסמנכ"ל ראובן שפיגל: "ליישום ההמלצה שנדונה ב"ועדת העמלות" לעדכון עמלות בתחום הערבויות, אודה לך על קבלת אישור המנכ"ל לעדכונים שלהלן, הבאים לבטא 'יישור קו' עם הבנקים האחרים"