העליון: ישראלי שנפגע בתאונת דרכים בחו"ל רשאי לתבוע בארץ את נהג הרכב שגרם לה - אם היה ישראלי

בית המשפט העליון קבע באופן תקדימי כי ישראלי שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה בחו"ל רשאי לתבוע את נהג הרכב הישראלי שלטענתו גרם לתאונה, גם בישראל ולא רק במקום קרות התאונה.



הקביעה ניתנה במסגרת תביעתו של רוני יובינר, שנפצע קשה בתאונת דרכים שהתרחשה בניו זינלנד שבעקבותיה הפך למשותק. יובינר, באמצעות עוה"ד ורד כהן ורענן בר-און, תבע את נהגת הרכב בו שהה בזמן התאונה, גם היא ישראלית, וטען כי נהגה באופן רשלני וניסתה לבצע עקיפה אסורה בין שתי משאיות, דבר שגרם לאובדן שליטתה על הרכב והתהפכות הרכב לתהום.



הנהגת טענה כי ניתן להגיש תביעה בגין התאונה רק בבית המשפט בניו-זילנד, שכן התאונה אירעה בניו-זילנד, נחקרה על ידי משטרת ניו-זילנד, והדין החל הוא הדין הניו-זילנדי. אלא שהדין בניו-זילנד אינו מעניק פיצוי לתייר שנפגע קשה וזקוק לאשפוז ושיקום במקום מושבו - ובענייננו: ישראל.



בית המשפט המחוזי קיבל את טענתה של הנהגת ומחק את תביעתו של יובינר. על כך הגיש יובינר ערעור. השופטות עדנה ארבל ואסתר חיות, בניגוד לדעתה החולקת של השופטת מרים נאור, קיבלו את הערעור וקבעו כי אין לחייב את הנפגע להידיין בבית משפט בניו-זילנד רק בשל כך ששם אירעה תאונה, במיוחד כאשר הנהגת היא ישראלית.



השופטת חיות קבעה כי אם יוחל על המקרה הדין הניו זילנדי, "ייצא המערער וידיו על ראשו בלא יכולת לקבל פיצוי בגין נזקיו, משום שעל פי הדין הניו זילנדי המסלול שאינו מצריך הוכחת אשם אינו מזכה אותו בפיצוי ואילו המסלול הנזיקי הרגיל חסום בפניו".



היא התייחסה לעמדת השופטת נאור לפיה בגלל שיובינר לא בירר מבעוד מועד את המצב המשפטי בניו זילנד ולא דאג לבטח עצמו בביטוח וולונטרי כלשהו מסוג ביטוח תאונות אישיות או אחר, אין לו להלין אלא על עצמו. לדעתה, "גישה זו שניתן אולי לקבלה במקרים של תאונה עצמית או תאונה שנגרמה באשמו של הניזוק, קשה בעייני לקבל במקרה כגון זה שלפנינו בו היה הניזוק נוסע ברכב והתאונה נגרמה, על פי טענתו, באשמה של הנהגת שאף היא, כמוהו, אזרחית ותושבת ישראל ותיירת בניו זילנד".



לאחר שהוחלט, כי התביעה תידון בבית משפט ישראלי, דן בית המשפט העליון בשאלה על פי איזה דין יכריע בית המשפט בישראל - הדין הישראלי או הדין הניו-זילנדי. השופטות קבעו ברוב דעות כי הדין, לפיו תוכרע התביעה, הינו הדין הישראלי - הדין במקום מושבם המשותף של הנפגע והנהגת.