מוזי ורטהיים מוכן לחלץ את האחיין שלו - אבל בריבית של 12% בשנה

>> בעוד כחודש תצטרך חברת רבינטקס להחזיר 33 מיליון שקל לבעלי האג"ח שלה (סדרה ב') וכרגע המהלך אינו נראה פשוט. בדו"חות הכספיים האחרונים של החברה, העוסקת בייצור מוצרי מיגון בליסטיים, הזהירו רואי החשבון כי לנוכח הפסד של 29 מיליון שקל שבו סיימה את 2008 ותזרים שלילי מפעילות שוטפת של 14.6 מיליון שקל - ללא השגת מימון היא לא תצליח לפרוע את חובותיה.



רואי החשבון ציינו בצד האזהרה כי החברה מנהלת מו"מ עם גופים חוץ-בנקאיים לקבלת מימון, אלא שעד היום, כמעט חודש אחרי הדיווח, הבשורה על המימון הזה עדיין לא הגיעה. האג"ח של רבינטקס נסחרות בתשואה גבוהה של 54%, המלמדת כי המשקיעים חוששים שהבשורה הזו גם לא תגיע.

רבינטקס נשלטת בידי חברת האחזקות הציבורית אינספייר של אבי ורטהיים, מי ששימש כיו"ר בנק מזרחי טפחות בתחילת העשור. הוא גם אחיינו של מוזי ורטהיים, מבעלי הבנק (כ-20%). ורטהיים האחיין עושה בימים אלה מאמצים כעת להציל את החברה. אם רבינטקס תגיע לפירוק, הוא יסבול פגיעה אנושה במוניטין שלו - וההשקעה שביצע בחברה לפני כשנתיים בלבד תרד לטמיון.



ל-TheMarker נודע כי המקורות החוץ-בנקאיים שעמם רבינטקס מנהלת מו"מ, כפי שדיווחה בדו"חות הכספיים, הם למעשה חברה הקשורה כנראה למוזי ורטהיים. המגעים אינם מתבצעים באמצעות מזרחי טפחות, אלא באופן פרטי.



ורטהיים עצמו נפגש בשבועות האחרונים עם מחזיקי האג"ח הגדולים של רבינטקס והציע להם הסדר שבו ידחו את התשלום על חשבון הקרן ב-2009 וב-2010, ובתמורה יקבלו תוספת ריבית, מניות בחברה ושיעבוד שני על ברטק האמריקאית שנשלטת בידי רבינטקס.



ברטק היא אמנם חברה רווחית, אך רובץ על גבה חוב של 26 מיליון דולר שנטלה החברה האם אינספייר. כנגד חוב זה משועבדים כל תזרימי המזומנים של החברה. למרות רווחיותה, עד שכל החוב לא ייפרע במלואו רבינטקס אינה יכולה ליהנות מהרווחים של ברטק.



ורטהיים גם סיפר למוסדיים המחזיקים באג"ח של החברה כי קרן השקעות של מוזי ורטהיים הציעה לו הלוואה של כ-30 מיליון שקל שבאמצעותה יוכל לפרוע את האג"ח. בתמורה דורשת הקרן ריבית של 12% בשנה, וכן את השיעבוד השני על ברטק. עם זאת, את האופציה הזו ורטהיים פחות מעדיף, שכן מדובר בריבית גבוהה שתקשה על החברה בעתיד.



מסתמנת פשרה



מעבר מההרעה בתוצאות של רבינטקס ב-2008, ובכלל זה צניחה בהכנסות ומעבר להפסד תפעולי, נראה כי על מצבה העגום של החברה אפשר ללמוד בעיקר ממספר העובדים הזמניים שהיא מעסיקה כיום - המעיד על הצמצום בכמות ההזמנות שהיא מקבלת. רבינטקס העסיקה נכון למועד הדו"חות הכספיים במארס 2009 רק 19 עובדים זמניים מול יותר מ-100 ב-2007-2008. בנוסף, במפעל בבית שאן מועסקים 106 עובדים קבועים. את ההרעה רואים גם בשווי החברה בבורסה, 53 מיליון שקל, לעומת 300 מיליון שקל בתחילת 2008.



אבי ורטהיים רכש את השליטה בחברה לפי שווי של כ-30 מיליון דולר בתחילת 2007, ושנה לאחר מכן כבר רשם רווח על הנייר של 144 מיליון שקל, אלא שאז הגיע המשבר ושיבש את כל התמונה. כיום אינספייר מופסדת על הנייר 23 מיליון שקל מההשקעה ברבינטקס, ואינספייר ביצעה בגינה מחיקה בדו"חות של 2008.



רבינטקס היא לא הצרה היחידה של אינספייר. תדירגן - העוסקת בייצור מכלולים מכניים מאלומינים, יציקות אבץ ומגנזיום למכוניות - סובלת מהמשבר בתעשיית כלי הרכב האמריקאית. החברה של ורטהיים רכשה מקרן פימי מניות תדירגן בשלוש עסקות בין מאי 2006 לינואר 2009 במחיר משוקלל של 6.6 שקלים למניה. כיום מניית תדירגן נסחרת במחיר של 80 אגורות, כך שאינספייר רשמה הפסד של 88% מעלות ההשקעה.



תדירגן, שהפסידה 25 מיליון שקל ב-2008, תידרש לפרוע ב-2009 תשלומי קרן וריבית לבנקים ב-21 מיליון שקל. החברה מציינת שהיא עומדת בהתניות הפיננסיות שנקבעו בהסכמי המימון עם לאומי, הבינלאומי והפועלים, ולפיהם ההון העצמי המוחשי שלה לא יפחת מ-25% ממאזנה; הונה העצמי המוחשי לא יפחת מ-50 מיליון שקל; שיחס החוב הפיננסי נטו לרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) לא יפחת מ-6.5 ב-2009; ושלא יהיה לה הפסד תפעולי במחצית הראשונה של 2009.



האחזקה הציבורית האחרונה של אינספייר היא רימוני פלסט (23.3%), שמציגה שרידות יפה במשבר. החברה אמנם פיטרה בסוף 2008 עשרות עובדים, אך היא עדיין הרוויחה 16 מיליון שקל ב-2008.



מרבינטקס נמסר: "החברה לא מנהלת את עסקיה בתקשורת".