אילן, לא התקרנפת

>> כשביקשנו מד"ר אילן גל לספר על פעילותו לקראת יום העצמאות, הוא היסס מאוד: "לא בטוח שהדברים שיש לי לומר הם חגיגיים במיוחד", הסביר. ובכל זאת, לא הרבה רופאים בכירים ומצליחים כמו גל - מומחה לאולטרה-סאונד שמנהל קליניקה פרטית משגשגת בתל אביב - יוצאים מגבולות המרפאה שלהם ומקדישים מזמנם החופשי המועט לטיפול שונה לחלוטין.

בעבר כיהן גל במשך שבע שנים כיו"ר עמותת רופאים לזכויות אדם (רל"א). העמותה מטפלת בתושבי השטחים, במהגרי עבודה ופליטים, באסירים ועצירים, בבדווים מכפרים לא מוכרים בנגב ובתושבי ישראל. מאז, נשאר גל פעיל בעמותה: פעם בחודש הוא מטפל בעובדות זרות במרפאת רופאים לזכויות אדם ביפו, ובנוסף, הוא מקבל במרפאתו הפרטית, ללא תשלום, כמה פונים מדי חודש.



אחת לחמישה-שישה שבועות יוצא גל עם מרפאה ניידת של רל"א לגדה המערבית, ליום של טיפולים באזרחים פלסטינים. כגינקולוג, הוא מטפל בבעיות פוריות ובהריונות בסיכון. מקרים קשים במיוחד הוא מנסה להעביר לישראל, באמצעות קשריו עם רופאים עמיתים ובתי חולים. "זו עזרה שהיא טיפה בים", הוא אומר. "האנשים האלה מקופחים גם מצדנו וגם מצד המערכות שלהם, שמשקיעות בקסאמים יותר מאשר ברפואה.



"אני לא עושה את זה בגאווה, אלא בבושה על כך שבכלל צריך לעשות את זה", הוא מצהיר. "זו גם לא התנדבות, אלא דבר שאני כרופא חושב שאני מחויב לעשות, במציאות שבה החברה הישראלית לא רואה בבריאות זכות אדם מובנית".



אל העמותה הצטרף בתקופת הקמתה, לפני 21 שנה, בימי האינתיפדה הראשונה. אז היו המטופלים בעיקר פלסטינאים. "לימים הגיעו גם העובדים הזרים לישראל", מספר גל, "והפעם ההתעלמות מזכותם לבריאות לא היתה על בסיס פוליטי אלא על בסיס כלכלי. עלותם הזולה נבעה בין השאר מכך שלא קיבלו זכויות אדם בתחום הבריאות".



גל רחוק מאוד מהדימוי הסגפני של פעילי זכויות אדם: במהלך הפגישה אתו הוא לוגם כוס יין, מעשן סיגר משובח ומתכנן בילוי עם חברים במסעדה טובה. ובכל זאת, בניגוד לקולגות במעמדו, חלק ניכר מזמנו מוקדש לטיפול באנשים שגורלם לא שפר עליהם.



איך זה שלא רואים הרבה רופאים - ובוודאי שלא בכירים - העוסקים בפעילות כזאת?



"זה לא מדויק. יש מאות רופאים רשומים ברל"א, ובכלל - תחושת האשמה על ההתנהגות של החברה הישראלית משותפת להמון רופאים, כולל כאלה שאינם רשומים רשמית בעמותה. כשאני פונה לעמית ואומר לו שיש כאן אשה פלסטינאית שאיבדה חמישה הריונות וצריך לעזור לה - רובם יעשו זאת, בקליניקות שלהם, ללא תשלום. יש ביניהם מנתחים מפורסמים שגובים עשרות אלפי שקלים לניתוח, אבל כשהם עוזרים לעמותה בהתנדבות הם מבקשים רק דבר אחד - להישאר בעילום שם. שנאת הזרים פה כל כך גדולה, עד שגם כאשר אתה עושה דבר כל כך יפה - אתה מפחד לצאת לא בסדר".



עם זאת, הוא עצמו מעיד כי מעולם לא שילם מחיר מקצועי או אחר על השמעת דעותיו הנוקבות: "אין הרבה דברים במדינה שאני גאה בהם כרופא, אבל דבר אחד שאני כן גאה בו זה שאף אחד כאן לא מנסה לסתום לך את הפה", הוא אומר. "אבל יכול להיות שזה בגלל שאני תל אביבי...".



מהו הרגע המרגש ביותר שהיה לך בפעילותך בעמותה?



"כל רגע הוא מרגש. אם לא היתה לי האפשרות להיות חלק ממנגנון שמנסה לשנות את המציאות הקשה הזו - לא הייתי גר פה. לכן, בכל פעם שאני יוצא לשטחים, אני אומר לעצמי: אילן, לא התקרנפת".



***שם: ד"ר אילן גל גיל: 53 מגורים: תל אביב מצב משפחתי: נשוי + 3 עיסוק: גינקולוג בכיר באיכילוב להוריד את הכובע: פעיל בעמותת רופאים לזכויות אדם