"לקוחות הבנקים נפלו קורבן לקונספירציה מתוכננת ומאורגנת"

>> "המבקשים, כמו כלל לקוחות הבנקים, נפלו קורבן לקונספירציה מתוכננת ומאורגנת. את התחרות החופשית החליפה מדיניות מגובשת מצד הבנקים להעביר מידע זה לזה על מנת להקל על עצמם את מלאכת ההתאמה. בגין פעילותם האסורה, על הבנקים לפצות את הציבור" - כך נכתב בבקשה לתביעה הייצוגית, הראשונה מאז פרסום הקביעה של הממונה על ההגבלים העסקיים רונית קן, שהוגשה אתמול לבית המשפט המחוזי בתל אביב.



הבקשה לאישור התביעה הייצוגית הוגשה פחות מיממה לאחר פרסום קביעת הממונה לפיה חמשת הבנקים הגדולים תיאמו ביניהם את מחירי העמלות ויצרו הסדר כובל בעניין. חמשת התובעים הייצוגיים, לקוחות של הבנקים הנתבעים: לאומי, פועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי, העמידו את תביעתם על כמיליארד שקל, אך הם מציינים כי אינם יכולים להעריך במדויק את הסכום הנתבע, מאחר שהמידע המלא נמצא בידי הבנקים.

עו"ד רם גורודסקי ואמיר ישראלי המייצגים את התובעים כתבו בתביעה כי "חישוב הנזק האישי יבוצע על דרך האומדן ובאופן שמרני על פי חישוב של 10 שקלים לחודש שהם 120 שקל לשנה ועל פני תקופת התיאום האסור בין הנתבעים, 15 שנה, סך של 1,800 שקל לכל תובע. נראה כי הנזק המצרפי לחברי הקבוצה הוא בסכום עצום ורב. לבטח הוא מגיע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, למיליארדי שקלים".



לא התביעה היחידה



בקשה זו לאישור תביעה ייצוגית מצטרפת לשתי בקשות נוספות לייצוגיות שהוגשו לפני כשנה בעניין עמלות הבנקים ללקוחות פרטיים. בקשות אלה טרם אושרו על ידי בית המשפט לדיון כתביעות ייצוגיות וההליכים המקדמיים בהן מתנהלים כעת.



לפני כעשרה חודשים הגישו עוה"ד רם דקל ויהודה רסלר בקשה לתביעה ייצוגית נגד הבנקים דיסקונט, הפועלים ולאומי בסך שלושה מיליארד שקל בטענה לקיום קרטל והסדרים כובלים בין הבנקים. התביעה עוסקת בעמלות תפעוליות הנגבות על ידי הבנקים בגין שירותי בנקאות ללקוחות פרטיים.



בתביעה מובאות מסקנות דו"ח ועדת החקירה הפרלמנטרית, לפיו העמלות הבסיסיות של הבנקים למשקי הבית גבוהות במידה ניכרת מהממוצע במדינות המערב במונחי הכנסה לנפש. כמו כן, מצוטט בתביעה מאמרו של פרופ' דוד לבהרי, הקובע כי יחס העמלות מתוך הרווח הפיננסי של בנקים בחו"ל הוא כ-26.1%, בעוד שבישראל שיעורו עומד על 84%.



לפני כחודש הגיש בנק הפועלים את תגובתו, שבה נטען כי הבנק קבע וקובע את שיעורי העמלות שהוא גובה באופן עצמאי, ומשקיע משאבים בגיוס לקוחות חדשים, ושמירת לקוחות קיימים". הפועלים, המיוצג על ידי עוה"ד צבי אגמון ויואב הירש, ציין כי אין ראיה לקרטל וכי התביעה עלולה לפגוע ביציבות הבנק. לדברי הבנק "הצורך להיכנס לקרביים של חשבונות, תוך בירור הנתונים הפרטניים הרלוונטיים. ייצור תוהו ובוהו עצום ממדים, שעלול לטלטל את הבנקים הנתבעים". הבנק ציין עוד כי למנהלי סניפי הבנק ניתנו סמכויות לתת הנחות על העמלות, דבר המעיד על היעדר הסדר כובל ביניהם.



עו"ד דקל פנה לפני מספר חודשים לממונה על ההגבלים על העסקיים וליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה שיצטרפו כצד לתביעה הייצוגית. "הממונה השיבה שהם עומדים לפרסם קביעה בנושא, והם אינם צריכים להצטרף להליך, מאחר שקביעתם תשמש ראיה בהליך. מלשכת היועץ המשפטי לא הגיבו לפנייתי" אמר אתמול.



דקל סיפר כי שלושת הבנקים שהוא מבקש לתבוע הגישו פעמים רבות בקשות לקבלת ארכה להגשת תגובותיהם, בעקבות ההליכים שניהלו במקביל מול הממונה על ההגבלים העסקיים, אך לבסוף הם הגישו את תגובותיהם. כעת שוקד דקל על ניסוח תשובתו לטענות הבנקים, ולהערכתו הוא יגישה בתוך חודש. לאחר מכן אמור התיק להיקבע בפני שופט שידון בבקשה ובתגובות הבנקים לגופן.



לא כל המרבה משובח



"אני רוצה לקוות שהבנקים ישכילו להגיע לפשרה מכובדת בתוך זמן קצר, כדי שכל הלקוחות יוכלו ליהנות מכך", אמר דקל והוסיף: "לאחר שהבנקים גרפו מיליארדים לכיסיהם מהלקוחות, הגיע הזמן שיתחילו גם לתת ללקוחות את הכסף שמגיע להם, במקום לשלם לעורכי הדין שמייצגים אותם ומתישים אותנו. זו לא בושה להגיע לפשרה", סיכם.



לדברי דקל, התביעה הייצוגית שהוגשה כעת מיותרת מאחר שתביעתו קדמה להן. "ישנו פנקס לתביעות ייצוגיות, וכל תובע ייצוגי אמור לבדוק שלא מתקיימת תביעה נוספת באותו עניין לפני הגשת תביעתו", אמר.



בנוסף לשלושת הבנקים שתבע דקל, הוגשו לפני כשנה גם בקשות נוספות לתביעות ייצוגיות כנגד הבנקים מזרחי-טפחות והבינלאומי בטענה כי היו שותפים עם שלושת הבנקים האחרים, להסדרים כובלים בעניין עמלות. הבקשות לייצוגית נגד מזרחי-טפחות והבינלאומי הוגשו על ידי עוה"ד יוקי שמש ועמית מנור במארס 2008, יומיים לאחר הודעתה של קן, כי לאור חקירת רשות ההגבלים היא שוקלת לקבוע כי התקיימו הסדרים כובלים בין חמשת הבנקים.



תביעה זו לא נקבה בסכום מאחר שהתובעים התקשו להעריכו. לדברי מנור, זמן קצר לאחר הגשת התביעה הוסכם בין הצדדים, כי עד להחלטת הממונה להגבלים עסקיים, הם לא יגיבו לבקשה לתביעה הייצוגית. כעת הבנקים עתידים להגיש את תגובתם לבקשות.



תביעה ייצוגית נוספת בסך 7 מיליארד שקל הוגשה על ידי חברת שרנוע, ואושרה לדיון על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב. תביעת שרנוע עוסקת בעיקרה בריביות הבנקים ובעמלות החלות על עסקים וחברות. ערעור על החלטת השופט המחוזי לאשר את התביעה נדון כעת בבית המשפט העליון.