דרמת הפועלים - מי נגד מי?

המשבר בבנק הפועלים מככב בכותרות בשבוע האחרון, אבל כמו כל משבר המכבד את עצמו, היצרים שם תססו מתחת לפני השטח כבר לפני זמן רב. כבר תקופה ארוכה שבבנק ישראל ישנה חוסר שביעות רצון מהדרך שבה הבנק מנוהל, והחלפת הבזק של המנכ"ל צבי זיו בציון קינן בחודש מרץ היתה הקש ששבר את גב הגמל.

יום לפני שהבנק פרסם את הדוחות הכספיים הודיע צבי זיו על התפטרותו, שנבעה מחילוקי דעות עם יו"ר הבנק דני דנקנר. בדוח הממונה על הבנקים רוני חזקיהו נחשף, שהדיון על מינויו של קינן למחליף ארך פחות משלוש דקות. ועדת איתור? ישיבות דיקרטוריון מרתוניות? התייעצויות? כובד ראש? שטויות. בהתאם לרוח השאנטי שהשתלטה על הבנק בשנים האחרונות, אנשים הולכים ובאים במהירות מסחררת, יש הטוענים שבדרך כלל בהתאם למצבי הרוח של שרי אריסון – בעלת השליטה בבנק והאשה העשירה בישראל.

בשנים האחרונות התפטרו, פוטרו והתפוטרו בשדרת הניהול שלמה נחמה, שי טלמון, פרופ' אמיר ברנע (מהדירקטורים הטובים בבנק) וכאמור צבי זיו.

במקומם מונו לדירקטוריון מקורובותיה של שרי אריסון, איריס דרור ואפרת פלד. בבנק ישראל חושבים, שמדובר במינויים של מי שחסרות השכלה בנקאית או ניסיון בתחום. דני דנקנר עצמו, אומרים בבנק ישראל, נעדר גם הוא את הכישורים הנדרשים לעמוד בראש גוף ענק כהפועלים.

בנוסף על כך, בבנק ישראל מביעים חשש אמיתי מניגודי אינטרסים אצל דנקנר, עקב קרבתו לבעלי ההון בישראל.

העניין הפרסונלי הוא לא היחיד. תיק האשראי של בנק הפועלים הוא החשוף והפגיע ביותר מבין כל הבנקים בישראל למשבר הסאב פריים בארצות הברית. החלטות נוספות שיכלו לפגוע עוד יותר בחוסנו הפיננסי של הבנק נמנעו ברגע האחרון, כמו רכישת בנק רוסי שנייה לפני התמוטטות הכלכלה הרוסית.

יש הטוענים, כי לכל בעל עסק יש זכות מלאה לבחור את עובדיו, רבים אחרים טוענים מנגד, כי במקרה של אריסון ובנק הפועלים מדובר בסכנה אמיתית. בנק הפועלים הוא לא עוד חנות או יאכטה - מדובר בבנק הגדול במדינה, אבן נגף בכלכלה המקומית, שאמון על כספם של מאות אלפי משקי בית.

מקורבי פישר מדגישים שבמצב הכלכלי הנוכחי, בו כל העולם נתון במשבר חמור ביותר שאין לדעת מתי יסתיים, הנגיד לא יוותר עד שישיג את מבוקשו - החלפת דנקנר, החלפת כמה מחברי הדירטוריון, הקמת ועדת איתור נורמלית לתפקיד המנכ"ל ועוד. מטרת הנגיד היא, כך טוענים מקורות, שמירת יציבות המערכת הבנקאית בישראל.