האם חברות הסלולר יהפכו לחברות מדיה?

בדו"חות הרבעון השלישי מחקה פרטנר 8.862 מיליון שקל, כ-2.1 מיליון דולר, על ירידת ערך בחברה הבת שלה בבעלות מלאה - PFC, על אף ששירותי הערך המוסף תרמו לה 3.5% מסך ההכנסות, לעומת פחות מ-3% ברבעון הקודם.



התהליך הכואב העובר על המפעילים הסלולריים של ירידת ה-ARPU (רמת ההכנסה הממוצעת ממנוי) יכריח את המפעיל הסלולרי להיכנס, באופן נחרץ, לתחום השירותים ולהמר על התחום בכל מחיר.



המפעילים שבויים, למעשה, במחירי העתק שהם הוציאו על רשיונות ותשתית הדור השלישי ועל כן מוטלת עליהם החובה לחנך את השוק ולהצליח בשיווק השירותים הנוספים בכדי להתחיל ולהחזיר חלק מהשקעתם.



המפעילים מודעים היטב לכך ששירותי הקול (Voice) מוצו, ועל אף שאין מי שמאמין כי הקול יאבד את הבכורה בנתח הכנסות המפעיל הסלולרי בטווח הנראה לעין, קיימת ירידה מתמדת בהכנסות משירות זה והדרך היחידה העומדת לרשות המפעיל לכסות על ירידה זו טמונה בהצלחת "חינוך השוק" והחדרת שירותי הערך המוסף.



מנהלים בחברות הסלולר האחראים על תחום ההשקעה בהון סיכון סבורים כי מספר חברות הסטארט אפ שיוכל להתקיים תחת כל אחד מתחומי פיתוח האפליקציות בדורות הסלולר 2.5 ו-3 - מוגבל וקטן, כ-2-3 חברות גדולות ועוד 2-3 חברות קטנות יותר המזנבות בהן.

חברות הסטארט אפ, לעומתם, בטוחים כי תחום השירותים בסלולר הוא כר פורה לחברות רבות וכי "חברות הסלולר מתנהגות ופועלות כ'מצ'ואיסט ישראלי' שלא מוכן להודות בנפילת כוחו המונופוליסטי".



סביר שהאמת מצויה בין שתי תפיסות העולם: המפעילות הסלולריות הולכות להיות צינור אבל הן ישמרו לעצמן שליטה לא מבוטלת, שתתבטא בשליטה על מערכות הבילינג, על מנועי המסג'ינג והמולטי מדיה וכמובן על התשתית.



חיבור מכשירי הסלולר לרשת ה-IP יוצר מצב חדש, שלמעשה הופך את המפעילות הסלולריות על תשתיתן לצינור או ערוץ שידור. כך, למעשה, יכולת הגישה של ספקי התוכן אל הצרכן תיפרץ ותהפוך לחסרת גבולות.



אז, ייאלצו המפעילות הסלולריות להחליט האם הן רוצות, ערוכות ויותר מכל, מוכנות, לשמש כחברות מדיה, או שדי להן להסתפק בעמלות שהן יגבו עבור השימוש ברשתותיהן.



גל גיא, מנהל מחלקת ההשקעות בהון סיכון בפלאפון, מעריך שבשנת 2004 יתרום תחום השירותים 25%-30% מסך הכנסותיה של פלאפון. הוא מאמין שהשוק מאפשר לחברות סטארט אפ מעטות בלבד להתחרות בכל תחום פיתוח של אפליקציה.



אמנון הררי, המנהל את החברה הבת בבעלות מלאה של פרטנר להשקעות ושיתופי פעולה בתחום ההון סיכון - Partner Future Comm, סבור, בשונה מגיא, כי יש מקום ליותר מאשר חברות סטארט אפ בודדות שיפעלו בכל תחום של אפליקציות. לדעתו, השוק גדול מספיק ואסטרטגיית הפרסונליזציה (ניתוח צורכי הלקוח והתאמת השירותים ברמה אישית) יכולה לתמוך במספר פתרונות גדול.



"דווקא הספקים הגדולים לא יכולים להתאים בצורה מדויקת את מוצריהן לאפליקציות ייחודיות ועל כן אני בספק גדול אם נוקיה ואריקסון יתנו פלטפורמה של אפליקציות", אומר הררי.



השקעות בסטארט אפ



בפלאפון ובפרטנר מקיימים מדיניות השקעה בסטארט אפים, שונה מזו הנהוגה בסלקום. השתיים הראשונות מקיימות מעין חממה לגידול סטארט אפים, כשהן מלוות את החברות משלב מוקדם, בעוד סלקום נוטה להתקשר עם חברות בשלב פיתוח מתקדם יותר.



חלוקות הדעות בשוק באשר לאיזו מדיניות נכונה יותר והכל מסכימים כי ההיסטוריה בתחום קצרה מדי מכדי להקיש ממנה מסקנה.



ידוע שההשקעה של החברות פלאפון ופרטנר בתהליך איתור וגידול חברות סטארט אפ לא גבוה במיוחד - כמה מיליוני דולרים - נמוך בהרבה ממה שהחברות חשבו להשקיע קודם המשבר.
בפלאפון מתקיימת פעילות ההון סיכון במשך קרוב לשנה. גיא מציין כי "העבודה מול חברות הסטארט אפ נעשיית בפלאפון בטור ולא במקביל בגלל בעיית התקציב".



חברת פלאפון מקיימת קשר עם 10 חברות סטארט אפ בתחום פיתוח האפליקציות בקשת רחבה של תחומי פיתוח: קהילות סלולריות, שירותים מונחי מיקום, M-commerce, וידיאו סלולרי ו-SMS.



פרטנר עובדת באופן דומה. בפרוטפוליו שלה כ-15 חברות סטארט אפ והיא החלה את פעילותה חצי שנה לפני הפעילות המקבילה בפלאפון. גם פרטנר דואגת להשקיע ולהבטיח עצמה בסל שירותים מגוון. עם זאת, הדגש בפיתוחי חברות הסטארט אפ עמן היא עובדת מושם על תחומי השירות מבוסס מיקום, M-commerce ותשתיות וידיאו.



אמנון הררי לא מתעלם מהנפילה של פרטנר בהשקעה בחברת ג'יגמי, אך מציין כי אחוז הנפילות בתחום קטן.



פלאפון, כמו גם פרטנר, פותחת בפני החברות את מעבדות הניסוי שלה ואת הרשת ואחרי שלב ניסוי הבטא היא מקבלת אופציות בתמורה לעלות שהושקעה בעריכת הניסוי. עם שלב ההשקה המסחרית מתאפשר לחברת הסלולר להשקיע בחברה תוך קבלת דיסקאונט של כ-20% ביחס לקרנות המשקיעות באותו סבב גיוס.

פרטנר פותחת בפני הסטארט אפים שלה גם את החברות עימן יש לה הסכמי נדידה והדבר אמור בעיקר לגבי חברת Orange. הררי מציין כי "תחום השירותים הוא מקור הכנסות לא מבוטל ותוך שנה אפשר יהיה לראות הכנסות משמעותיות".



החברות - פלאפון ופרטנר - מבטיחות עצמן עם השקת מוצר של חברת סטארט אפ מהפרוטפוליו שלהן לבלעדיות בשוק הישראלי של כ-120 יום. עם זאת, החברות מסכימות כי מבחינת השוק הישראלי, סטארט אפ חייב לעבוד מול לפחות שני מפעילים בכדי שיוכל לקיים מבחינה כלכלית את פעילותו בשוק.



חברת סלקום פועלת בשוק ההון סיכון במדיניות שונה. הפורטפוליו של חברות הסטארט אפ אותן מלווה סלקום לאורך כל תהליך הפיתוח נאמד בכ-3-4 חברות בלבד. עם זאת, סלקום בוחנת טכנולוגיות מתקדמות המוצעות לה על ידי חברות סטארט אפ וחברות בשלות יותר ויוצרת שיתופי פעולה עימן.



כחלק משיתוף הפעולה האסטרטגי מאפשרת סלקום לחברות הסטארט אפ לעשות שימוש בידע ובמשאבים שלה. כמו כן, סלקום מאפשרת לחברות להקים את ה-ALFA SITE ואת ה-BETA SITE בסלקום כחלק מתנאי ההתקשרות, הכוללים תשלום לסלקום עבור שירותי התקשורת ומתן אופציה להשקעה בחברה בתנאים מועדפים. במקרים מסוימים מוצעים הפיתוחים הטכנולוגיי