אריסון – רדי מהעץ, מתחיל להחשיך

דירקטוריון בנק הפועלים התכנס הבוקר לדיון מיוחד בדו"ח הביקורת של בנק ישראל על התנהלות בנק הפועלים. על פי הדו"ח, היו"ר דני דנקנר פעל לכאורה באופן שלא אפשר למנכ"ל (צבי זיו) להמשיך בתפקידו.

שלא במפורש אומר בנק ישראל, כי דנקנר רצה את ציון קינן ונפטר מזיו. בפועלים מאידך טוענים כי "קיימות השגות מהותיות לגבי קביעת בנק ישראל, חברי הדירקטוריון והיו"ר מילאו חובותיהם". למי שהספיק בטרילוגיה המתמשכת לשכוח – הדירקטוריון נפנף את זיו תוך 3 דקות ונראה שרוב חבריו היו מוכנים לנפנוף כמו מנגליסטים וותיקים. גם מינוי קינן נראה כתבשיל מוכן.

הנגיד סטנלי פישר מנסה מזה כשבועיים לרמוז, להסביר, לקיים שיחות רקע, הכל רק לא בזעקות קרב, לשרי אריסון שעליה להיפרד מדני דנקנר כיו"ר ולשולחו לאחר כבוד למצוא פרנסה במקום אחר. כ-ו-ל-ם הבינו, גם אריסון, רק שאריסון חושבת שבארץ הקומבינות אפשר לשנות את דעתו של פישר. מה לעשות שהנגיד לא נולד כאן, פגש שועי עולם, מתפקד כנגיד בשל רצונו לתרום לישראל בהיותו יהודי – ציוני. הוא אולי עושה בר-בי-קיו אבל לא מנגל. את זה אריסון עדיין לא הפנימה.

יועצה המשפטי עו"ד רובין הבין מיד בשיחה הראשונה לאן פישר חותר. רובין גם הבין שדנקנר "יעלה שה לעולה" על מזבח בנק ישראל. יש עוד אנשים בסביבת אריסון שמבינים שדנקנר מהווה משקולת אבל הם מחרישים בחזקת "טוב היותנו אילמים חרשים" כמיטב השפה האחידה שהנהיגה גב' איריס דרור בקבוצת אריסון.

בהנהלת הבנק ישנם כאלה שלפתע מתגעגעים ליחצ"ן רני רהב שעזב את הפועלים "בעידודה הנמרץ" של דרור. רהב, בשקט, היה מסוגל לגרום למשבר פחות מתלהם ולשוחח עם ידידיו מהתקשורת ולהרגיעם. אלא שבמקומו הובאו מומחי משברים והסיפור כבר הוגדר – משבר.

הובאו גם יועצי משבר מתחום המשפט-פוליטיקה-קשרים כעוה"ד כספי (שקשוקה) וראב"ד. פרופ' בבצ'וק נזעק (בחינם?) לספק חוות דעת נגד דעת הפיקוח על הבנקים. בינתיים נזהר בבצ'וק בכבוד הנגיד.

נמצאו גם עשרות תומכי קפיטליזם צרוף בתקשורת שנזעקו להגן על רכושה של אריסון (הבנק) אותו חומסים הנגיד והמפקח. גם ועד עובדי הפועלים, בראשות צ'רלי אמזלג, הצהיר הצהרות קרב בעד אריסון, דנקנר ואהובו קינן. מה אכפת לוועד לתמוך בצמרת בעת צרה. תמורה תתקבל בשמחה בבוקרו של שחר ללא פיקוח וכותרות.

פחות נחמדים בעיני הם אנשי התקשורת שתומכים במפגיע באריסון ומטיפים לפישר. זה מתחיל בלכלוך על חזקיהו עד שמתברר, שהלכלוך העלה אבק. ממשיך בהגנה על הבנק מפני זעזועים ופגיעה בלקוחותיו – סוג של דמוניזציה עלובה במיוחד. הכל במקום לעסוק בשאלה הבסיסית – למה פישר מתעקש? הרי מדובר בכלכלן בעל שם עולמי ואיש נעים הליכות שאינו נלחם סתם. פישר חושש שהבנק מנוהל לא ברמה נאותה וגם זאת הוא עושה בנימוס יחסי.

דנקנר אינו יו"ר כישרוני במיוחד ואינו רואה את עצמו כאשם בדבר: בהפסדי העתק בסאב פריים שלמה נחמה אשם, גם זיו אבל לא דנקנר. המפקח על הבנקים שהכריח למכור את תיק הנגזרים וחסך לפועלים עוד מיליארד שקל הפסד אשם גם הוא. גם במתן אשראי לרכישת קרקעות ביאסי או בבודפשט, מולדובה ומומביי חיזקיהו אשם. חיזקיהו באמת אשם שהסכים למינוי איריס דרור ואפרת פלד לדירקטוריות בבנק.

חוץ מזה, חיזקיהו אשם שהוא בכלל מטיף לדנקנר כאשר עסקיו הפרטיים משפחתיים של דני: תעשיות מלח, אלרן השקעות או נדל"ן משגשגים ופורחים. המפקח לא מבין שהשקעות אלרן בלווין רומני היא בוננזה עסקית. חבל שהמפקח מנע מהפועלים לקנות בנק ברוסיה ובאוקראינה שהיה מוחק סכומי עתק מהפועלים. מה הפיקוח מבין מהתרחבות פיננסית בינלאומית? כלום.
הנה הבנק שנרכש בטורקיה עולה כפורח עם הזרמת הון מעת לעת... וחיזקיהו מקנא. זה מתחיל להפוך לעיסה נלעגת.

פרופ' לוסיאן בבצ'וק סיפק לבנק הפועלים חוות דעת לפיה ציון קינן שכיהן כמשנה למנכ"ל: "היה על הרדאר של הדירקטורים כמנכ"ל פוטנציאלי מזה זמן... הוא היה מועמד טבעי"
.
בבצ'וק מוסיף פרשנות מיותרת- "ההחלטה להימנע מוועדת איתור נבעה גם מידיעת הדירקטורים עד כמה מצומצם מספר המועמדים המתאימים למשרת המנכ"ל מחוץ לפועלים..."

מסתבר אם כך שבבצ'וק מומחה לכוח אדם בנוסף לבנקאות.
מהיכן יודע בבצ'וק האם קינן מתמצא היטב בענייני אשראי? האם בבצ'וק לקח בחשבון שדנקנר לא מבין גדול באשראי לכן אולי ראוי למצוא מנכ"ל בעל ניסיון.

העובדה שהשניים חברים קרובים מאוד עלולה להוות בעיה. אולי טוב יהיה שצבי זיו יישאר בתפקידו עד סוף 2009 ובינתיים תוקם ועדת איתור? ועדה כזו לא תיצור ואקום ניהולי.

האם בבצ'וק מתמצא בשוק מנהלי הבנקים הבכירים בישראל? מי יודע אם יש מועמדים נוספים טובים שיחשקו בתפקיד? אולי שי טלמון מכלל ביטוח? אולי בארי בן זאב? או ייתכן שדווקא אברהם ביגר מ"מכתשים" שבעברו ניהל בנק או יונה פוגל מפז? ולא חסרים שמות טובים שאולי, רק אולי, ישקלו תפקיד מרכזי בבנקאות הישראלית. בהינף קולמוס בבצ'וק קבע כי החשש מואקום ניהולי גובר על הכל. לא רציני, גם לא באמת מקצועי.

הגיעה העת ששרי אריסון תפסיק לבזבז אנרגיות וכסף לריק. תיפרד בידידות מעוה"ד ויועצי המשברים שלא מתחייבים בחינם לסייע. תפסיק לדבוק בדנקנר ותפיס את דעתו של פישר. אם רכושה יקר לה, עצמאותה חשובה, הבנק ועובדיו בראש מעייניה, שתפסיק להילחם. זו לא כניעה שרי – זו הבנה שהנגיד רוצה בנק שמנוהל מקצועית, בסולידיות, על ידי בנקאים ולא מומחיות לשפה, בטובתך פישר רוצה.

אם אריסון תבין - הפסטיבל סביב הבנק יירגע. הכותרות הרעשניות ייעלמו, המפקח והנגיד יחזרו לשגרת יומם. דנקנר יחזור לעסקים פרטיים, קינן יהיה סמנכ"ל בכיר כי אין לו אלטרנטיבות תעסוקה בבנקאות. יימצא מנכ"ל מחליף בעל רקע וניסיון ראוי. שרי, די, מספיק, הפסטיבל מיותר עבורך.

ד"ר דפנה פפר, כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.