>> לפני כשבועיים גזר בית המשפט בשטוקהולם שנת מאסר בפועל ותשלום פיצויים בגובה 3.6 מיליון דולר על ארבעת מפעילי אתר שיתוף הקבצים הפופולרי בעולם: http://thepiratebay.org. תשלום הקנס, שנגזר על כל אחד מהם בנפרד, יועבר לחברות המדיה העולמיות, הנפגעות משיתוף הקבצים. הסיבה לגזר הדין: הפרת חוק זכויות היוצרים השוודי.
במשפטם טענו ארבעת המפעילים כי שיתוף קבצים הוא אינו גניבה. הם טענו שמדיה אינה מוצר שניתן למנוע שימוש בו ולכן אין מדובר בגניבה. הסוגיה הזאת מעסיקה את פרופ' ג'יימס קונלי, מומחה לקניין רוחני מבית הספר למינהל עסקים קלוג של אוניברסיטת נורת-ווסטרן בארה"ב, שהגיע לישראל לצורך הרצאות בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת תל אביב.
"לאולפנים ולחברות המדיה יש כוח רב מאוד, ולא פרופורציונלי בהשוואה ליוצרים או לצרכנים", אומר קונלי. "כשחוק זכויות היוצרים נוצר, היתה הגבלת זמן ל-14 שנה. ואולם כיום הגופים הגדולים וחברות המדיה הצליחו להאריך את תקופת הבעלות על קניין רוחני לאורך חייו של היוצר בתוספת 70 שנה - או 100 שנה. רק בתום תקופה זו היצירה הופכת לנחלת הכלל. אולפנים כמו יוניוורסל ודיסני רוצים שהזכויות יהיו ארוכות ככל האפשר, וכך ההחזר של ההשקעה רב מאוד. משתפי קבצים הולכים לכלא בגלל שהם מפירים את הזכויות והתגובה שלי מעורבת לכך".
לדברי קונלי, העובדה שאנשים נכנסים לכלא בשל חוק זכויות היוצרים מראה עד כמה חשוב נושא החלפת הרעיונות וכמה יקרים הם רעיונות בכלכלה מודרנית - כמעט כמו קניין גשמי רגיל.
"כיום צריך מודל עסקי אלטרנטיווי, בכדי להתמודד עם זכויות הקניין" אומר קונלי ומציע חלופה. "הדרך לעשות זאת היא שינוי והגדרה מחדש של חוויית המשתמש, וזאת האחריות של מפיקי התכנים. אבל הם לא רוצים לשנות את המודל העסקי שלהם, המבוסס על מכירת של תוכן וקבלת תמלוגים. האולפנים וחברות התקליטים הבינו שהמציאות משתנה, עוד ב-85', כשהמציאו את הדיסק. כיום צריך מודל עסקי טוב יותר לפרנסה מתוכן".
הוא מביא את נושא ניהול הזכויות הדיגיטליות (DRM) שנוסה בעיקר על ידי אפל, כדוגמה. "זה לא הצליח, ואפל אף הסירו את ההגנה מהתכנים הנמכרים בחנות שלהם. מודל עסקי אחר הוא רכישה של מנוי שנתי לצריכת תוכן. אני, לדוגמה, משלם באופן אישי 240 דולר בשנה עבור תכנים שאני צורך דרך נפסטר".
לקונלי יש כמה רעיונות למודל עסקי חדש. "אפשר לבדל תכנים על בסיס איכות ההקלטה שלהם, לדוגמה צפיה בסרטים בהקלטה באיכות בסיסית תינתן בחינם, בעוד צפייה באותו התוכן באיכות HD תעלה כסף. באופן דומה ניתן ליישם זאת גם על מוסיקה. אפשר גם לגבות יותר כסף על הופעות. מודלים עסקיים חדשים נמצאים באחריות המנהלים בחברות המדיה, ולדעתי אין שם די חשיבה חדשנית".
רוצה להגן על הממציאים הקטנים
קונלי טוען כי צריך להגן על זכויות הפטנטים של ממציאים קטנים ולחזק אותם: "רוב הרעיונות הגדולים שמשנים את התעשייה ויוצרים עושר רב, נוצרים בידי האנשים והממציאים הקטנים. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא הסיפור של אלכסנדר גרהם בל, שהמציא את הטלפון. באותה התקופה ווסטרן יוניון, היתה חברת המברקים הגדולה ביותר, והם תבעו את בל על הפרה של פטנטים. בל זכה במשפט ושמר על המצאתו. דמיינו לעצמכם אילו ווסטרן יוניון היו מנצחים את בל במשפט. אני מנסה להילחם עבור הקטנים כי העתיד שייך לחולמים של מחר ולא לבעלי ההון כיום".
מערכת הפטנטים באה לאזן בין הארגונים הגדולים, העושים שימוש בטכנולוגיה, לבין הממציאים הקטנים, אומר קונלי, אולם בפוליטיקה כמו בפוליטיקה הכל נתון לשינוי. חברות מפעילות לחצים על הקונגרס, כל חברה והאינטרס שלה.
"חברות תרופות רוצות לחזק את חוקי הפטנטים, כך שלא ניתן היה לעקוף אותם, וגם כדי לקבל תקופה ארוכה יותר של הגנה. לעומת זאת חברות גנריות, כמו טבע, פועלות ההפך, בכדי להחליש את החוקים, כך שניתן יהיה ליצור תרופות גנריות. בעולם התוכנה, חברות כמו מיקרוסופט פועלות בכדי להחליש את החוקים, ואילו דווקא הממציאים הקטנים, כמו הסטארט-אפים, מנסים לשמר את המצב. האיזון בין שני הלחצים - של הממציאים ושל החברות הגדולות - נפתר בעזרת בית המשפט העליון" אומר קונלי.
לדברי קונלי, ארבעה שבועות לאחר שברק אובמה נכנס לתפקידו כנשיא ארה"ב, קיבל ארגון World International Patent Organization (WIPO), בו הוא משמש כיועץ, מיזכר בו נאמר כי הממשל החדש דורש שקיפות מלאה לגבי הדברים שהם עושים.
השינוי טוב, אומר קונלי, אולם לא תמיד עבור חוקי הפטנטים "זכויות התביעה על הפרת פטנטים הן בין הדברים שהממשל החדש יכול לשנות, השאלה היא האם החוקים החדשים יהיו מאוזנים. נראה כי במידה ויהיו שינויים בחוקים הם ייטו לטובת החברות והארגונים גדולים. אולם אני מאמין כי בסופו של דבר כי לנשיא אובמה יש אוזניים קשבות והוא יחפש פיתרון מאוזן שיהיה גם לטובת החברות הקטנות".
"צריך להציג חלופה חדשה לפרנסה מתוכן"
מאת פז וייסמן
3.5.2009 / 7:30