פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, מומחה בעל שם עולמי לדיני תאגידים ומי שניסח את חוק החברות החדש, עוקב בימים האחרונים אחר ההתפתחויות בפרשת התפטרותו של מנכ"ל בנק הפועלים צבי זיו והיחסים המתוחים שבין בנק ישראל לדירקטוריון הבנק ואינו שבע רצון.
"יש פה התנפלות פופוליסטית, רגולציית יתר, והתערבות גסה בפעולות הדירקטוריון. מעורבות הפקידים בהתנהלות הדירקטורים מסוכנת", אומר פרוקצ'יה בהתייחס לדרישת נגיד בנק ישראל סטנלי פישר והמפקח על הבנקים רוני חזקיהו להדיח את יו"ר בנק הפועלים דני דנקנר ולמנות ועדת איתור למציאת מחליף למנכ"ל הפורש.
פרוקצ'יה סבור כי "לא נפל פגם בהליך בחירתו של ציון קינן למחליפו של זיו. לא קיימת חובה סטטוטורית להקים ועדת איתור. אף אם בנק ישראל רצה זאת, זה עניין להחלטת הדירקטוריון".
פרוקצי'ה אמנם לא ראה את פרוטוקול הדיון של ישיבת הדירקטוריון, אך לדבריו היועצים המשפטיים של הבנק, עו"ד פיני רובין והיועץ המשפטי של אריסון החזקות הבהירו לו כי הישיבה ארכה שעתיים. "אני מאמין שאלו העובדות. במהלך הדיון כל הדירקטורים הביעו את דעתם, והחליטו לבחור בקינן, בניגוד לעמדת בנק ישראל שדרש ועדת איתור", אומר פרוקצי'ה, שהתבקש לחוות דעתו בנוגע להתנהלות הדירקטוריון ולדבריו ראה ובחן מסמכים שונים שקשורים להליך המינוי. בשבוע שעבר פירסם חזקיהו דו"ח חמור לפיו הדירקטוריון והיו"ר לא קיימו לכאורה את חובותיהם כדירקטורים ולא הקפידו על ניהול בנקאי תקין בכל הקשור להליך המינוי.
מנקודת מבט עסקית, מסביר פרוקצ'יה, להקמת ועדת איתור יש לא רק יתרונות, אלא גם חסרונות. החיסרון המרכזי הוא זמן העבודה הממושך, שיכול להימשך שבועות ואף חודשים. "צריך לבחור ועדה, לפרסם את קיומה, להזמין מועמדים, לתת למועמדים זמן, לשוחח עמם: מה מציעים להם, מה מצב הבנק, ולבסוף צריך לבחור".
לא להפר את חובת המיומנות
פרוקצ'יה סבור, על סמך המידע שהוצג בפניו, כי קינן היה מוכר היטב לדירקטוריון; לדעתם הסיכוי לאתר תוך זמן סביר מועמד ראוי ממנו היו קלושים, ועלויות השיהוי פורשו על ידם כעלויות בלתי סבירות. בנסיבות אלה, טוען פרוקצ'יה, הדירקטורים היו מפרים את חובות הזהירות והמיומנות כלפי הבנק אילו ביטלו את שיקול דעתם המקצועי בפני שיקול דעתו של הזולת, אפילו אם אותו זולת הוא המפקח על הבנקים או נגיד בנק ישראל.
מה דעתך על התנהלות בנק ישראל והדרישות שהציג לאריסון, לדנקנר ולדירקטוריון?
"האסטרטגיה של בנק ישראל אינה רק שגויה, אלא גם מסוכנת. סכנתה טמונה בכך שהיא מאלצת דירקטוריון של תאגיד בנקאי לפעול כחבר מריונטות בהנהגתם של פקידים ממשלתיים, בכירים ככל שיהיו. הבנקאות בישראל עדיין אינה מולאמת - וטוב שכך. הלאמה משמעה גם נטילת המושכות לידיים והמרת שיקול דעתם של דירקטוריונים עצמאיים בשיקול דעתה של רשות מינהלית, שהכרתה את צפונות הבנק מועטה משל הדירקטורים, ואחריותה המשפטית לעשיית משגים פחותה משלהם.
"התערבות ממין זה תשליך השלכות רוחב על מערכת הבנקאות כולה, שעלולה להפנים את המסר המזיק כי ההחלטות האמיתיות ברמת הפירמה מתקבלות בירושלים על ידי פקידי השלטון, ואילו תפקידם של הדירקטורים מתמצה בריצויים של אותם פקידים. היא גם עלולה לנעוץ את המסמר האחרון ברעיון הפרטת הבנקים, שהרי מי הפתי שישים את כספו, והמדובר בכסף גדול מאוד, בבעלות בפירמה שנשלטת על ידי פקידים? כל זמן שהבנק לא הולאם, מי שצריך לקבל החלטות אלו אנשי עסקים שהשקיעו את כספם".
נשמעת טענה לפיה בדירקטוריון הבנק יושבים חברים קרובים של שרי אריסון, חלקם נעדרים השכלה מספקת, שחשים מחויבים מדי לאריסון. האם זה ראוי?
"בחברה שיש לה בעל שליטה, הוא זה שממנה את הדירקטורים ואת הדירקטורים החיצוניים - זה חיוני. הבעיה מתעוררת כשיש ניגוד עניינים בין בעל השליטה לטובת החברה. במקרה כזה החוק קובע תנאים נוקשים לאישור, ותנאי מוחלט, שהדבר יהיה לטובת החברה. במצב שנוצר בבנק הפועלים, למה לחשוב שיש כאן ניגוד עניינים? למה שאריסון תרצה שהדירקטוריון לא יתפקד, ויפסיד כתוצאה מהמאבק עם בנק ישראל? אני לא יודע עד כמה היא חברה של דנקנר. יש לה אמון בו, והיא חושבת שהוא טוב. מישהו אחר חושב שהוא לא טוב, אבל השליטה היא בידי בעל השליטה. האם פקיד ממשלתי בירושלים הוא בעל הזכות? ודאי שלא".
אז מה בכל זאת הפיקוח על הבנקים יכול לעשות?
"החוק מאפשר לפיקוח על הבנקים להטיל וטו על מינוי של נושאי משרה בתאגידים בנקאיים לאחר שמונו. לאחר המינוי על ידי הדירקטוריון, לפישר יש 60 ימים להגיד שהוא לא מאשר את מינוי קינן. אך החוק אינו קובע כי צריך מראש את אישור הרגולטור לפני הבחירה. בנוסף, החוק אינו מטיל כתם של פסול על יו"ר שעשה כמיטב הבנתו לקידום ענייניו של הבנק.
"אם נגיד בנק ישראל יפטר את דנקנר בגלל הליך מינוי המנכ"ל - החלטתו לא תעמוד בביקורת בג"ץ. אמנם יש לו סמכות לעשות זאת, אך הסמכות צריכה להתבסס על נימוקים בג"ציים, של סבירות, מידתיות וכד'. לפטר את דנקנר מפני שפעל כדין במינוי קינן - זה מוגזם".
פרופ' אוריאל פרוקצ'יה: "מעורבות בנק ישראל בהתנהלות הדירקטורים של בנק הפועלים מסוכנת"
מאת הילה רז
3.5.2009 / 9:11