דן פרופר: "הקרנות הימרו על כספי ציבור; יש להקים ועדת חקירה לבדוק כיצד התנהלו כספי הפנסיה"

"הכסף של החוסכים הפך להיות כלי משחק, מנהלי הפנסיה רצו עוד בונוסים, רצו להאדיר את שמם וכוחם, והימור בכספים של ציבור שלא יכול לסגת משם. אני קורא להקים ועדת חקירה מדוע לא היתה רגולציה במקום. יש הפקרות בניהול כספי הפנסיה לאחר שוועדת בכר העבירה אותם מהבנקים וחוסר הרגולציה בזמן של רדיפה אחרי תשואות, המשבר בעולם התחיל מרדיפת בצע - מבונוסים דמיוניים. בניהול הכסף הפנסיוני, ישראל היא כמו וול סטריט" - כך אמר דן פרופר יו"ר חברת אסם בוועידת שוק ההון השנתית של TheMarker ודלויט בריטמן אלמגור.



לגבי המצב בשוק, ציין פרופר: "אנחנו ברעידות, אבל אפשר לראות את האור שבקצה המנהרה, וזו לא הרכבת שבאה ממול". לעומתו, שלמה אליהו, מיסד ויו"ר חברת הביטוח אליהו, היה הרבה יותר פסימי: "המשבר עוד לא התחיל, המיתון בפתח ואנחנו צרכים להכניס אותו ולטפל בו שלא יהיה אפקט דומינו. אם הבנקים כל כך יציבים, למה הם נסחרים בחצי או רבע מההון, השוק יותר חכם ממה שאומרים בכירים בכנסים שונים, משהו לא בסדר, או מדידת הסיכון, או שעדיין אנחנו במשבר".



אליהו גרס כי הבעיה העיקרית היא שהרגולטור לא עובד על פי החוק: "מדברים על הבנק הגדול במדינה, אבל שמישהו ישאל איך מנכ"ל בבנק איגוד נבחר - דרך הטלפון". לגבי השקעות בבנק ציין אליהו: "ביטוח ובנקאות זה מקצוע, וזו השקעה הכי חכמה לבעל מקצוע. השקעה בבנק לדורות זו השקעה נבונה" לעומתו, אמר פרופר כי "יש השקעות יותר טובות, אבל שכל אחד יצמד למה שהוא טוב. הטעות הנפוצה היא שאם הצלחת בדבר אחד, קיבלת את מגע הזהב ואתה ממשיך לדברים הבאים ואז שובר את הרגל".



לגבי הצעות של הסדרי חוב שקיימות בשוק ציין פרופר כי "שוק התספורות פורה בימים אלו, אבל אם מאריכים מועד לפירעון של איגרת חוב, צריך להעלות ריבית אבל גם יש להעמיד ערבויות כגון מניות ושיעבודים, ואז האסיפה תחליט אם הם רוצים להסתפר. מקסימום הולכים לפירוק. משמעותו היא שהחלקים הטובים ימשיכו לפעול. אם בנק נקלע בעקבות זאת לבעיה, צריך להתערב ולהציל אותו, להזרים לו הון כנגד הלאמה".



אליהו ציין כי "חברות צריכות לעמוד קודם כל בתשלומים לבעלי איגרות החוב שלהם לפני שבכלל מתחילים לחשוב על בונוסים. לגבי בעיית איגרות החוב ציין אליהו כי "כמו שבנק ישראל והממשלה מציינים כי הם יעמדו אחרי בנק ולא יתנו לו ליפול, ואת זה הם עושים ללא בביטוח פקדונות, לא בערבות ממשלה ולא תקציב, ככה היא צריכה לעמוד גם מאחרי הטייקונים ואיגרות החוב, כדי שהעם יקבל את הפנסיה שלו".



"אני לא רוצה להיפגש בבתי משפט ואסיפות אגרות החוב. המדינה צריכה לדאוג לפנסיה, אנשים מפחדים לצרוך. אדם חסך לפנסיה ארבעים שנה והוא לא ישן בלילה. פרופר לעומתו ציין כי גיבוי לאג"ח הוא ההתחלה של משבר האג"ח הבא. לדבריו, "ערבות מדינה לאג"ח זבל תוביל לכך שכל מי שרוצה ינפיק אג"ח זבל כי המדינה עומדת מאחורי זה". גם פרופר סבור כי צריכה להיות רשת ביטחון לחוסכי הפנסיה.



פרופר ציין כי לדעתו תתחיל התאוששות רק באמצע 2010. לגבי התנהלות דירקטורים בבנקים, אמר אליהו כי "אין לדירקטור יכולת לבדוק כל החלטה שהגיעה מההנהלה, הוא מאשרר החלטות שהתקבלו בוועדות שונות של הבנק. רוב הזמן הוא צריך לאשר דברים בשביל לצאת ידי חובה בגלל הוראות המפקח". פרופר ציין כי חבל שבמשבר לא הוטלה עוד אחריות על דירקטורים, שעזרו לנפח את הבועה: "דירקטוריון זה לא מועדון לשתיית קפה ולאכילת עוגה - למרות שאני מייצר גם את זה וגם את זה, הם מקבלים החלטות שמשנים את גורל החברה". אליהו אמר בתגובה כי כי דירקטוריון של בנק הוא עניין אחר, שכן הבנק המרכזי מפקח עליו בזמן אמת, ואם יש בעיה היא בבנק המרכזי ולא בדירקטוריון.