ורמוס: אם חברה לא עומדת בחוב, נדלל את בעלי המניות ונגביל שכר ודיווידנדים; לא נסכים לתספורת

"אנחנו לא נלך ל'תספורות' או ויתורים לבעלי שליטה. אם חברה לא יכולה לתת את כל החוב שלה, אנחנו נדרוש מניות שידללו את בעל השליטה ואנחנו נציג באופן ברור את הדרישות. הכסף שאנחנו לא מנהלים הוא לא שלנו - לא נסכים לשום תספורת. חברות סובלות ממינוף יתר. לכן הרעיון של לעלות ריבית על חוב תמורת דחייה פועל הפוך ורק מכביד. לכן נעדיף מנגנונים. כמו כן נדרוש הנעות טוטאליות של ניגודי אינטרסים. חברות שמנהלות כספים לטווח ארוך לא יכולות לעסוק בחיתום. אם חברה לא עומדת בתנאי החוב, לא רק נדלל את בעלי החוב, אלא גם נגביל שכר וחלוקת דיווידנדים" - כך אמר היום מנכ"ל בית ההשקעות פסגות בוועידת שוק ההון השנתית של TheMarker ודלויט בריטמן אלמגור.



"היום ברור שאי ההצלה של ליהמן ברדרס גרמה למשבר להתפתח כפי שהוא התפתח. כשאני אמרתי שאנחנו ערב קריסת ליהמן ברדרס, התכוונתי שממשלת ישראל צריכה לפעול, אסור לחכות, אחרת יהיה מאוחר מדי. גם בגופים פיננסים גדולים לא יודעים היום אם אנחנו ביציאה מהמשבר או בכניסה אליו. זה מקשה עלינו מאוד" - כך אמר יו"ר בנק לאומי איתן רף.

"אנחנו נמצאים בשוק אשראי מסוכן. יש השפעה בין האשראי החוץ בנקאי והאשראי הבנקאי. זה כמו נהר, ואין לו רק גדה אחת, בחודשים האחרונים האשראי הבנקאי גדל כאשר האשראי החוץ בנקאי התייבש, ולמעשה הסיכונים עברו לבנקים", הוסיף רף. לדבריו, מדיניות האשראי של הבנקים לא השתנתה, הבנק לא יתן אשראי כשהוא לא חושב שיחזור.



מנכ"ל בנק דיסקונט, גיורא עופר, ציין כי גם 2009 תהיה קשה, "ונראה את זה בהפרשה לחובות מסופקים של הבנקים". מנכ"ל הבנק הבינלאומי, סמדר ברבר צדיק, ציינה שבשנה הקרובה אמורים להיפרע 17 מיליארד שקל של אג"ח סחירות. "חלק מהחברות שגייסו את האג"ח הללו לא יצליחו למחזר את החוב. הן קיבלו אשראי בתנאים קלים והן לא עומדות היום בקריטריונים לקבלת אשראי. גם היום בשוק, שכבר יש רגיעה מסויימת, יש אג"חים שנסחרים בתשואות גבוהות. זה כשל מסויים. אלה אג"חים שניתנו כאשראי לחברות בסיכון גבוה".



עם זאת, לדעת ברבר-צדיק, הבעיה פחות חמורה כיוון שצרכי האשראי של המשק ירדו: "צרכי האשראי של כל המשק ירדו, גם הפירמות למדו את הלקח שלהם. רמות המינוף לא סבירות, המשק במיתון, הוא צומח לאט יותר, ובנוסף הריבית ירדה כך שהפירמות יכולות להפנות כסף שהופנה להוצאות מימון לשימוש פנימי, יש בעיה בגלל המחזורים, אבל היא פחותה".



מנכ"ל פסגות רועי ורמוס ציין כי "הגופים המוסדיים בסופו של דבר צריכים ליצר תשואה בשביל שהפנסיה של עם ישראל לא תהיה סביב הריבית חסרת סיכון, ששואפת לאפס, וגם בלי מעורבות ממשלתית הגופים המוסדיים ימשיכו לתת אשראי. אבל גוף שיש למוסדיים חשש לגבי יכולת החזר החוב שלו או של הבעלים לא יצליח להתממן".



מנכ"ל קרנות הפנסיה הוותיקות, יעל אנדורן, ציינה כי היא לא בטוחה שהיקפי האשראי שניתנו על ידי הגופים מוסדיים יחזרו והמשקיעים המוסדיים, שינסו להפיק לקחים מהמשבר יתעקשו על פרמטרים שונים, כגון בטוחות. לעומתה, דני ברק, מנכ"ל לידר שוקי הון, ציין כי זה טבעי למשקיעים מוסדיים להשקיע באג"ח והם ימשיכו להשקיע בהן. "החיים יותר חזקים מהמשברים, תהיה הפקת לקחים והאשראי יהיה יותר זהיר ומפוזר".



יו"ר בנק לאומי, איתן רף צייןכי הבעיה היתה הפיזור: "המטרה של פיזור שוק האשראי בין השוק הבנקאי לשוק החוץ בנקאי היתה בשביל לפזר את הסיכון, אבל זה גרם להזרמת אשראי מוגברת למגזר הנדל"ן, בכלל זה נדל"ן בחו"ל. חברות הדירוג לא השכילו לראות את הסיכון בכך, וזה יצר בעיה. אגב, צריך לזכור שחלק לא מבוטל מהאשראי שהבנקים יתנו השנה, יהיה לממשלה, שכן היא צריכה למחזר השנה מעל 60 מליארד שקל, שזה אומר גיוס ברוטו של 110 מליון שקל.



סמדר ברבר צדיק ציינה כי אחד המסקנות מהמשבר צריכה להיות שאותם קריטריונים למתן אשראי ואותה רגולציה שיש על הבנקים תהיה גם על השוק החוץ בנקאי. גיורא עופר אמר כי "לפי מחקר של בנק ישראל, 40% מהאג"ח של חברות הנדל"ן נמצאות בסכנת דיפולט. היו יותר מדי מקרים של חוסר אחריות בהשקעה מוסדית, זה אשראי לכל דבר, לא היינו צריכים את המשבר בשביל לדעת שאשראי זה לא נייר ב-AA, שמים עליו 40 מליון שקל, ויאללה, ההנפקה הושלמה. אבל יש מקום גם לשוק הבנקאי וגם לשוק המוסדי, ויש הליכה משותפת של הבנקים והמוסדיים באשראי לא סחיר בצורה טובה, לבנקים". רועי ורמוס סיכם כי "לא רק המוסדיים צרכים להפיק לקחים, גם יתר המוסדות הפיננסים, כל מערכת צריכה ללמוד מהמערכת השנייה".