צהלת האימהות מוקדמת

לא לחינם צוהלות האמהות, וגם האבות, אל מול פסיקת בית המשפט העליון שקובעת, כי ניתן יהיה לקבל החזרי מס עבור העסקת מטפלות או תשלום לגנים. הצהלות מפרקות שנים של תסכול. תחושתה המוכרת של כל אמא (ורק לעתים רחוקות אבא) שמרבית משכורתה יוצאת על תשלום למטפלת, אכן מעלה אחת לחודש את השאלה: "למה אני צריכה את זה?", לצד מחשבות נוגות על זניחת הקריירה.

ביום חמישי היתה התחושה שנעשה צדק. נכון, מדובר רק בהחזרי מס הקטנים בהרבה מהתשלום עצמו, אך עדיין ישוב חלק מהכסף אל הכיס ממנו יצא. אלא שאליה וקוץ בה, ואל הקוץ הזה חייבים לשים לב. אל מול הכוונות הטובות עומד החטא הקדמון - זה שיצר, גם בין הנשים עצמן, התנגדות לאותה פסיקה עצמה. על פי הדרישה המקורית שהוגשה לבית המשפט, ההחזר היה אמור להיגזר ממשכורתו של אחד ההורים (במשק בית בו עובדים שני בני הזוג). מכך יוצא שככל שהמשכורת גבוהה יותר, כך יהיה גם ההחזר.

כך לדוגמה, נשים שמשכורתן 5,000 שקל היו מקבלות החזר בן 80 שקל, בעוד שמשכורת בת 10,000 שקל היתה משיבה לבעליה 670 שקל נטו. בזכות השיטה התמוהה הזו כונתה ההחלטה "פסיקה לנשים עשירות", ועוררה התקוממות גדולה מצד מי שחושבים שאין זו הדרך לעודד נשים לחזור לעבודה. הפסיקה הנוכחית שונה במעט, ומאפשרת לרשויות המס להחליט באיזה סולם בדיוק יתקבל המס.

רגע לפני שאמהות המרוויחות משכורות נאות, שיודעות לגשת לבתי משפט ולדרוש את המגיע להן, יוצאות לחגוג ברחובות - ראוי שהן יהיו הראשונות לדרוש כי מי שיקבל את רוב ההחזר יהיו דווקא אלה שזקוקות לו באמת.

לו ייגרר החטא הקדמון אל תוך התהליך החדש הזה, תתוקן טעות אחת בטעות אחרת - קשה לא פחות: הפערים רק ילכו יגדלו, והמגזר הנשי יהיה הראשון להינזק. המלחמה הנשית הבאה תהיה על היפוך הפירמידה. את ההחזר ראוי שיקבלו נשים שמרוויחות פחות. אלה שמרוויחות יותר יסתדרו גם בלעדיו.