"הבעיה המרכזית היא שהממשלה תצטרך, על פי הערכות משרד האוצר, לבצע קיצוץ עמוק של 14 מיליארד שקל בתקציב המדינה ל-2010 כדי שהגירעון לא יחרוג מ 5.5% מהתוצר", כותב שראל. "בצד ההכנסות יידרשו גם צעדים לא פופולריים, כמו ביטולי פטורים ממס והעלאת מסים עקיפים, אולם בשלב זה לא כימת משרד האוצר את הסכומים הדרושים. לראש הממשלה ולשר האוצר צפויים בשבועות הקרובים מאבקים קשים בממשלה ובכנסת להעברת הקיצוצים העמוקים בתקציב ל-2010. אם לא יצליחו בכך, הגירעון התקציבי והגיוסים המסיוויים של אג"ח ממשלתיות שיידרשו למימון הגירעון יהיו גבוהים עוד יותר ועשויים להוביל לעלייה בפרמיית הסיכון ובריבית הארוכה".
בהראל ממשיכים להעריך שהתחזית של בנק ישראל ושל כלכלנים נוספים לאינפלציה אפס או שלילית במהלך 2009 לא תתממש, מכיוון שהיא מתייחסת למיתון במשק ולירידה בביקושים, אך מתעלמת מהמדיניות המוניטרית האגרסיווית שנקט בנק ישראל בחודשים האחרונים - כמו הורדת הריבית. מדיניות זו גורמת לגידול ניכר בכמות הכסף ותומכת בפיחות של השקל, ומאזנת את הירידה בלחצי האינפלציה הנובעת מהמיתון. שראל מעריך כי האינפלציה תסתכם ב-1.9% ב-12 החודשים הקרובים.
עוד מוסיף שראל כי ההודעה של בנק ישראל, גם אם אינה אומרת זאת בצורה מפורשת, רומזת כי לא צפויים צעדים נוספים של הרחבה מוניטרית בתקופה הקרובה. "להערכתנו, הצעד המשמעותי הבא שבו עשוי לנקוט בנק ישראל יהיה החלטה להפסיק את רכישות המט"ח. החלטה כזו תתקבל במידה ויהיה פיחות מהיר בשקל או עלייה נוספת בציפיות לאינפלציה" הוא כותב.
בהראל לא קונים את תסריט ההתאוששות: הגירעון בשנים 2009-2010 יסתכם בסכום אדיר של 88 מיליארד שקל
טל לוי
5.5.2009 / 12:16