פרופ' זלצברגר: מינויים בעייתיים בבנק שגורמים להחלטות כושלות - עילה לתביעה

>> "מינוי דירקטור לא מתאים יכול להיחשב כהפרה של חובת אמון של הבנק כלפי הלקוח" - כך אמר אתמול פרופ' עלי זלצברגר, מומחה לניתוח כלכלי של המשפט, בכנס בנושא דיני בנקאות שנערך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

לדברי זלצברגר, דיקאן הפקולטה, לבנק יש חובות כלפי הלקוח, וחובות אלה כוללות מינוי בעלי תפקידים מוכשרים לכהונתם. "מינוי בעלי תפקידים לא מוכשרים עלול להיחשב מבחינה משפטית נזיקית - רשלנות. כשלקוח הולך לבנק ומפקיד שם את כספו, ולא אצל אדם פרטי, הוא סבור שהבנק מתנהל במקצועיות ולא יהמר על כספו", אמר זלצברגר. לדבריו, "כשבנק מתנהל עם מינויים בעייתיים שגורמים לרצף של החלטות כושלות, בהחלט יש, באופן עקרוני, מקום לתביעה".



זלצברגר הסביר כי "העובדות מראות שבנק הפועלים שיחק בסכומים גדולים מאוד בשוק הסאבפריים בארה"ב. אם הבנק לוקח את כספי הלקוחות ומבצע בהם פעולות הנושאות סיכון גבוה מאוד, כמו השקעה כזו, מדובר בפעולה בלתי זהירה, המבוססת על כספים של בעלי החשבונות בבנק. מבחינת המשפט הפרטי, הבנק יכול להימצא אחראי כלפי לקוחותיו".



זלצברגר הבהיר כי אינו מצוי בפרטי המחלוקת שבין בנק הפועלים לבין בנק ישראל, אך באופן כללי, הרגולציה והמפקח על הבנקים נועדו כדי למנוע כשל שוק. "הלקוחות הקטנים והגדולים לא יכולים לעקוב אחר ההתנהלות השוטפת של הבנק והעובדות לאשורן. לכן קיימת פונקציה ציבורית-ממשלתית של המפקח, שאמור להוציא הנחיות רגולציה ולבדוק שהבנק פועל כראוי. תפקיד הרגולטור הוא התגברות על כשל שוק".



פרופ' אהרן ברק, שנשא דברים בכנס, העדיף לא להתבטא ישירות בעניין הבנקים, אך אמר: "אני לא רואה אפשרות לתביעות נגד דירקטורים בישראל בעניין הבונוסים". לדבריו, הבנקים הם נותני שירות חיוני לציבור, ומכאן שעבירה של הפרת אמונים החלה על עובדי ציבור עלולה לחול על עובדי הבנקים במקרים קיצוניים.