להקים סטארט-אפ ב-140 מלה

>> אחרי שיזמי סטארט-אפ ישראלים פיתחו אפליקציות לפייסבוק, ועברו לאייפון, עכשיו הגיע תורו של הדבר הבא בתחום הקישוריות החברתית - טוויטר. בעולם כבר החלו לקום סביב טוויטר שורה של אקוסיסטם, של חברות ושירותים נלווים, כשהרוב המכריע שלהם הוא חינמי.

טוויטר, שהוקמה ב-2006 לא משכה עד לאחרונה יותר מדי תשומת לב ציבורית. אלא שמשהו קרה. כלי תקשורת וסלבריטאים, כמו אשטון קוצ'ר ואופרה ווינפרי, גילו את טוויטר מחדש - וההייפ סביבו רק הלך והתעצם.



בארה"ב החלה להתפתח קהילת מפתחי טוויטר - אנשים וחברות שמפתחים יישומים משלימים לטוויטר, אחד המוכרים ביותר הוא אתר bit.ly, שמספק שירות של קיצור כתובת אינטרנט (בדומה ל-tinyurl) ושליחת הכתובת יחד עם הודעה דרך טוויטר. שירות נוסף - twitpic, מאפשר להעלות תמונות לרשת ולשתף אותן על ידי מתן לינק.



גם בישראל מתחילה להיווצר קהילת שירותים וחברות סביב טוויטר. אולם בשונה מטוויטר עצמה, שעדיין לא יודעת כיצד לעשות מהשירות שלה כסף, יש כמה יזמים ישראלים שחושבים שמודל הפרסום בטוויטר יכול להיות מודל עסקי לא רע. הנה כמה מהפיתוחים הישראלים החדשים לטוויטר.



עדכוני טוויטר חכמים למייל של המשתמשים



טופיפיי היא אפליקציה המספקת עדכוני טוויטר חכמים למייל של המשתמשים. האפליקציה מאפשרת לקצר תהליכים בשימוש בטוויטר, כך שמרבית הפעילות של מעקב אחרי משתמשים אחרים או קבלת עדכון לגבי משתמשים שעוקבים אחר החשבון של המשתמש נעשית באמצעות המייל. אפליקציית טופיפיי הוקמה על ידי אוריאל אוחיון, מנהל מעבדת האינטרנט של קרן ההון סיכון ג'מיני ולייטספיד, ואריק פריימוביץ', סטודנט בן 23 למדעי המחשב.



אוחיון מדגיש כי טופיפיי אינה חברה, וכי הוא ופריימוביץ' לא מתפרנסים מהשירות. לדבריו טופיפיי עיבדה עד היום כ-500 אלף הודעות של משתמשים.



"בהתחלה הקמנו את האתר רק לעצמנו ונהינו לבנות את האפליקציה הזו, בדיוק כמו שיש אנשים שנהנים מכדורגל בטלוויזיה", אומר אוחיון. "פיתוח האפליקציה לקח לנו כמה שעות עבודה, כשהעלויות היו אפסיות: רכישה של מתחם בעלות של 8 דולרים (קרוב ל-35 שקל), ודמי אחסון של 8 דולרים בחודש. כיום כל אחד מאתנו משקיע כמה שעות בודדות בשבוע לתחזוקה של האתר, בין היתר במענה למייל, קצת תמיכה טכנית. גם שיווק השירות לא עלה לנו כלום, הכול נעשה דרך פרסום בבלוגים, ופרסום מפה לאוזן".



לדברי אוחיון, האתר לא מכניס בשלב הזה כסף ואין לו תוכנית עסקית מגובשת. "למרות הביקורת על טוויטר ועל החוסר במודל עסקי ליצירת הכנסות, חשוב לזכור כי גם גוגל וגם פייסבוק לא עשו גרוש בהתחלה, כאשר השירות הוקם" מזכיר אוחיון, "אבל כיום לא צריך לומר כמה כל אחת מהחברות מכניסה. בטוויטר המצב קיצוני יותר כי השירות והפורמט לא מאפשרים שיטות מוניטיזציה קלאסיות כמו פרסומות או מסחר אלקטרוני. אני מאמין שחברות חיצוניות ימצאו את הדרכים לעשות מזה כסף דרך אפליקציות.



"בישראל טרם התפתחה קהילת משתמשים משמעותית, רוב המשתמשים הם מארה"ב ואנגליה. אחת הסיבות היא שהשירות טרם תורגם לעברית. כמו כן, אין עדיין דמות מפורסמת או מובילת דעת קהל, שמשתמשת בשירות, כמו אופרה ווינפרי בארה"ב.



"בבחירות לכנסת האחרונות מועמדים השתמשו בטוויטר, ואולם העניין נכשל לדעתי כי התכנים היו משעממים, ואנשים לא הגיבו לשאלות.



"בשונה משירותי אינטרנט כמו מייל או פייסבוק, את טוויטר אנשים מתקשים להבין, או למצוא, בו שימוש מיידי. לכן חלק מהאנשים עוזבים את טוויטר זמן קצר לאחר שנרשמו. גם אני עזבתי את טוויטר לתקופה של חצי שנה לאחר שנרשמתי, אולם חזרתי להשתמש בשירות. לדעתי צריך לפחות כ-20 אנשים שמכירים אותם היטב בחיים האמיתיים, בכדי להפוך את השירות מעניין", מסכם אוחיון.



www.topify.com



עדכוני תנועה בטוויטר



לפני שפריימוביץ' פיתח את האפליקציה טופיפיי יחד עם אוחיון, הוא הקים אפליקציה לטוויטר שמספקת עדכוני תנועה. בכדי להתעדכן יש להיכנס לעמוד twitter.com/moked ולהירשם כעוקב. האפליקציה עוקבת אחר עדכוני התנועה המפורסמים באתרי האינטרנט של קול ישראל ובאתר האינטרנט של נתיבי איילון.



פריימוביץ' פיתח סקריפט - שרשרת של פקודות המבצעות פעולה המורכבת ממספר פעולות קטנות יותר - בשפת התכנות PHP, שמעתיקות את העדכונים מהאתרים הללו, מדביקות אותם בטוויטר ושולחות אותם באופן אוטומטי. כתיבת הסקריפט לקחה לפריימוביץ' כיום עבודה אחד בלבד. לדבריו, עלות פיתוח האפליקציה והתחזוקה שלה אפסית.



"את שירות moked לא הקמתי בשביל לעשות ממנו כסף, ואני גם לא מצפה לעשות ממנו כסף ואין לי מודל עסקי לעשות מזה כסף", אומר פריימוביץ'. "לאחר השקת השירות לא היתה התעניינות גדולה באפליקציה ואולם ככל שמצטרפים יותר ויותר משתמשים ישראלים לטוויטר, העניין סביב האפליקציה עולה. אני אף שוקל לאפשר לאנשים פרטיים להעלות עדכוני תנועה בעצמם. אולי אפילו ייווצר מצב שבו קול ישראל ייקחו ממני עדכונים."



המגבלה הנוכחית של האפליקציה היא בנגישות של אנשים לטוויטר. "הבעיה היא שהצורך בעדכוני תנועה נעשה בדרך כלל כשאנשים אינם מאחורי המחשב שלהם במשרד, אלא כשהם מאחורי ההגה", מסביר פריימוביץ'. "כיום טוויטר אינה שולחת עדכוני SMS בחינם כמו בעבר, והעלאת עדכון לטוויטר ב-SMS עולה כמו שליחת SMS לאנגליה. כמו כן ניתן לגלוש לטוויטר דרך האינטרנט מכל מקום ולקבל עדכונים בכל מקום, אולם זה דורש טלפון סלולרי חכם, לדוגמה אייפון או בלקברי". twitter.com/moked



מערכת ניתוח נתונים למשתמשי טוויטר



יש גם צדדים חיוביים למגיפת הפיטורים בהיי-טק. אחד מהם הוא היכולת של מהנדסים עם אופי יזמי להקים חברות סטארט-אפ חדשות משלהם. יעקב זוארץ, מתמטיקאי, פוטר לפני כמה חודשים באחד מסבבי הפיטורים הגדולים והחליט להקים את "טוויטר אנלייזר" סטארט-אפ המספק שירותי אנליטיקה לטוויטר, בהשקעה של 100 אלף דולר וחצי שנת עבודה.



בדומה לכל אתר או מערכת לניהול בלוגים, שבהם אנשים מפרסמים תכנים, גם לטוויטר יש צורך במערכת אנליטיקה בכדי לנתח את דפוסי השימוש של המנויים. חברת הסטארט-אפ טוויטר אנלייזר מציעה פיתרון הדומה לשירות של גוגל אנליטיקס מעניקה לאתרי אינטרנט, אלא שהוא פונה למשתמשי טוויטר.



"השירות מאפשר ללמוד כמה הודעות (טוויטים) נענו ומי ענה עליהן, וכמה עוקבים יש לכל אחד מהאנשים שעונה", מסביר זוארץ, "כמו כן, אפשר לדעת כמה מהעוקבים נמצאים אונליין ומה המיקום הגיאוגרפי שלהם בעולם. בנוסף, ניתן לעשות פילוח של העוקבים לפי פרמטרים שונים, לדוגמה לפי מקצוע או לפי גיל. הטוויטר והאנליזות שהוא מצייר טובים לאנשי שיווק, המובילים קמפיינים ונעזרים בכך בטוויטר".



בשלב זה טוויטר אנלייזר טרם החלה לייצר הכנסות, ואולם זוארץ גיבש מודל עסקי. טוויטר אנלייזר בחרה במודל עסקי משולב, המאחד בין מודל של פרימיום - מתן שירות חינמי, כשעל חלק מהפיצ'רים גובים כסף, ומודל של קידום משתמשים בולטים - Featured Users. "משתמשים בולטים הם אלה שמשתמשים ברשתות חברתיות בכדי למכור את עצמם, את הקשרים שלהם ואת הכישורים שלהם. אנשים שהנטוורקינג שלהם חשוב להם כן יהיו מוכנים לשלם כדי להיכלל ברשימה של משתמשים בולטים".



www.twitteranalyzer.com



לא כדאי לקשור את גורל החברה עם טוויטר



>> למרות הפופולריות הגדלה והולכת של טוויטר, והפוטנציאל העסקי בהעברת מסרים מיידים לקבוצות גדולות של אנשים בבת אחת, אריק אפריימוביץ' לא ממליץ לחברות להתבסס רק על טוויטר כפלטפורמה עליה ניתן לפתח מוצר.



הסיבה לכך טמונה בכך שלטוויטר אין מודל עסקי, ויבוא יום בו טוויטר תעשה מונוטיזציה, כלומר תתחיל להמיר את השירות החינמי לשירות המייצר כסף, בין אם דרך פרסום, דמי מנוי או בשיטה אחרת. "אם טוויטר ישנו את הדרך בה הם פועלים כעת, המהלך יהיה דומה לכך שאפל תשנה את הדרך בה דירוג האפליקציות בחנות המקוונת עובד, לדוגמה שרשימת ה-10 Top תכלול רק אפליקציות בתשלום. מצב כזה יפגע בהרבה מפתחי אפליקציות חינמיות". הוא אומר.



ייתכן ושינוי כזה יתבצע דרך שינוי ממשק האתר והכנסת פרסומות, שינוי אורך המסרונים או שינוי בתקנון האתר. לכן כל שינוי כזה ידרוש מהחברה המפתחת אפליקציה להתאים עצמה וליישר קו על טוויטר.



"לא הייתי ממליץ לקשור את גורל חברה שלכם עם טוויטר בגלל שהם ישנו את המודל בו הם פועלים כיום". טוען פריימוביץ', "כמו כן כל הקונצפט של עדכוני סטטוס, זה משהו שאין רק לטוויטר, אלא נפוץ בלא מעט אתרים, כמו פייסבוק. בשלב מסוים ייכנסו שחקנים (מתחרים) נוספים, והתמונה עוד עלולה להשתנות".



שינוי בתקנון של אתר אינטרנט יכול בהחלט להוציא מפתחי אפליקציות מחוץ למשחק, לדוגמא אפליקציית הפייסבוק למניית מספר הקאסמים שנפלו בישראל בזמן מבצע עופרת יצוקה, שפותחה בידי פריימוביץ' ודן בגין. "בשלב מסוים בזמן המבצע קיבלנו פנייה מפייסבוק לשנות את מבנה האפליקציה, ומאוחר יותר קיבלנו הודעה שהאפליקציה נוגדת את רוח האתר, מה שאילץ אותנו להסיר אותה. כך שהרבה דברים בהתנהלות של רשתות חברתיות יכול להשתנות", אומר פריימוביץ'.



לרישום לטוויטר של TheMarker: http://twitter.com/TheMarkerTech