שקיפות מבורכת

>> סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהוזמן על ידי המועצה להשכלה גבוהה ובוחן את יכולת ההשתכרות של בוגרי מוסדות אקדמיים שונים, הוא צעד משמעותי בחיזוק עקרון השקיפות של מידע בעל חשיבות ציבורית. עיקרון זה אמור לחול על פעולת רשויות ציבוריות, כמו מוסדות להשכלה גבוהה.



סקר כזה, בהנחה שהוא עומד בקריטריונים של מהימנות מקצועית בשיקוף מרבי של תחומי לימוד שונים במוסדות אקדמיים, הוא רב-השפעה - בגין ההשלכה שיש לו על הבחירה במוסד השכלה גבוהה בתחומים מקצועיים שונים. פרסומים בעלי אופי דומה מוכרים במדינות שונות, ובראשן ארה"ב.

הפרסום עולה בקנה אחד עם מהפכת השקיפות שיצר חוק חופש המידע, שנכנס לתוקפו לפני עשר שנים. פרשנותם של בתי המשפט חייבה את המועצה להשכלה גבוהה, חרף התנגדותה, לפרסם מידע ציבורי על דרך קבלת ההחלטות בה. כך, למשל, פסק בית המשפט העליון ב-2006, בעקבות פסיקות באותה רוח של בתי המשפט המחוזיים, שהמועצה חייבת לחשוף פרוטוקולים מדיונים פנימיים שעסקו באישורו של מוסד לקיים לימודים בתחומים קדם-רפואיים שונים ובעניינים נוספים שהמועצה עוסקת בהם.



בית המשפט העליון ציין שפסיקתו נובעת מחשיבותה של המועצה בתחום ההשכלה הגבוהה ומהעוצמה שהיא מרכזת בידיה. השופטת אסתר חיות הדגישה כי הרשויות אינן יכולות להסתתר מאחורי הסייג של אי גילוי מידע בעל אופי "פנימי" נוכח העניין הציבורי שיש בפרסום לכלל ולפרט.



מה שנכון לגבי המועצה עצמה נכון גם לגבי המוסדות הנבדקים על ידה ולגבי העיבוד הסטטיסטי שנעשה לגבי יכולת ההשתכרות של בוגרי המוסדות האקדמיים. אפשר לשער שהפרסומים יוכלו להטריד מוסדות שלא יזכו למיקום גבוה בטבלת ההשתכרות. לדבר יכולה להיות השפעה כלכלית רבה על מוסדות שונים, וכל פרסום מחייב זהירות ושיקול דעת.



עם זאת, נראה שהאינטרס שבגילוי מידע מהימן עדיף וגובר על אינטרס שיכול להיות למוסדות שלא לחשוף מידע בנושא. חוק חופש המידע מתיר אמנם לא לחשוף מידע שהוא "סוד מסחרי או סוד מקצועי שהוא בעל ערך כלכלי", ואולם נראה שאינטרס אפשרי מסוג זה יידחה מפני החשיבות שבגילוי המידע לציבור.