גברים משלמים על ארוחות, נשים על מטפלות

>> ההישג האדיר של הנשים עם הפסיקה בתביעתה של עו"ד ורד פרי להכרה בהוצאות גידול ילדים במס, הוא גם ביטול אפליה במיסוי הקיימת שנים. זה אבסורד שנסיעה עסקית לחו"ל וסעודה עסקית (לרוב של גברים) מוכרת כהוצאה פטורה ממס, ואילו ההוצאה הכי ישירה של ההורים על טיפול בילדים כתנאי הכרחי לפרנסתם לא מוכרת.

לכן, תמוה שהאוצר, לאחר תבוסתו המוחצת בבג"ץ, "מאיים" ליזום חקיקה נגדית. טיעוניו מופרכים: בדבר "ההשלכות התקציביות העצומות הנובעות מההחלטה", ידוע שהאוצר מפריז בהערכת ההוצאות של ההחלטות שהוא מתנגד להן. האוצר מטעה בהציגו הוצאות אלה כשלעצמן, ולא כחלק מכלל הוצאות הפטור ממס הקיימות כיום.



האוצר טוען כי ההטבה היא רגרסיווית, מכיוון שרוב הנשים לא מגיעות לסף המס. לכאורה, ניתן היה להתרגש מדאגת האוצר לשכבות המוחלשות, אך החיבור בין ההטעיה לבין הציניות זועק. ראשית, והיה ורצונו של האוצר לדאוג לשכבות המוחלשות הוא כנה, על בנימין נתניהו, ראש הממשלה ושר אוצר-על, לסגת מכל המדיניות הכלכלית-חברתית ההרסנית שלו מ-2003. עליו לבטל בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים החדשים את כל הגזירות שהוא הטיל על הציבור והנשים - כמו הקיצוץ הברוטלי בהבטחת ההכנסה, בקצבאות הזיקנה ובקצבאות הילדים - שהובילו חצי מיליון איש נוספים אל מתחת לקו העוני.



שנית, כדי לסייע לעובדות המוחלשות יש להעלות מסיווית את שכר המינימום ל-4,500 שקל - כפי שהמדינה החליטה ולא מיישמת - ולאכוף את חוקי העבודה על ידי המדינה וארגוני עובדים חזקים. כיצד האוצר מגלגל עיניים ב"רגישותו לעובדות העניות", כאשר המדינה היא המעסיקה הכי פוגענית ונצלנית בשוק, בכך שהיא "שוברת" את הקביעות במגזר הציבורי ומעסיקה מאות אלפי עובדים (רובן נשים) באמצעות חברות כוח אדם במכרזי ניצול? מחד גיסא, מנהיגים קפיטליזם דורסני, ומאידך גיסא, מכבסת המלים מנסה לטשטש את הניצול המחפיר.



שלישית, נשים מהמעמד הבינוני, שמרוויחות 5,000-15 אלף שקל בחודש, אינן עשירות. אדרבא, חשוב והכרחי ששדרת הנשים במעמד הבינוני תתרחב ותתעצם. האוצר מעלים את העובדה החמורה שפחות מ-1% מהנשים משתכרות יותר מ-20 אלף שקל בחודש ושפערי השכר בין נשים לגברים הם 25%.



לכן, ניכוי מס מההוצאות לגידול ילדים הוא גם תרומה חשובה לנשים, וגם בולם מתן "רישיון ציבורי" לאוצר להפעיל "פס ייצור" לפערים. על האוצר לסגת מיוזמת חקיקה נגדית. והיה ויגיש אותה - על הכנסת לדחותה. במקביל, האוצר חייב להעלות את שכר המינימום, שרוב מקבליו הן נשים, ולעודד התארגנות עובדים להגנה על שכרם וזכויותיהם.



הכותבת היא מרצה באוניברסיטה הפתוחה ובמכללת רופין וח"כית לשעבר