שר העל לענייני היי-טק מנסה לחלץ את הטכנולוגיה ממיתון

מאת עודד חרמוני ורוני ליפשיץ
זה כמה חודשים מקפיד ראש
הממשלה, אריאל שרון, להופיע
כמעט בכל כינוס היי-טק
בינלאומי המתקיים בישראל. חוות
השקמים וחדר האורחים במעונו
הרשמי, ברחוב בלפור בירושלים,
משמשים כתובת קבועה למנהלי
קרנות הון סיכון ולמנהלים
ויועצים בכירים בתעשיית
ההיי-טק.



יותר מכל אחד אחר בממשלתו נהפך
שרון למעין שר על לתעשיית
ההיי-טק, לכתובת הראשונה שאליה
פונים בכיריה. הצהרת שרון


בוועידת ההיי-טק Go 4 Europe, שנערכה שלשום בתל אביב, שלפיה יפעל
למתן הטבות מס גם למשקיעים ישראלים בהיי-טק - בדומה לפטור שהוענק
למשקיעים זרים בקרנות הון סיכון מקומיות - היא שלב נוסף בתהליך הזה.



התעשייה, שביקשה בעבר שיניחו לה לשגשג ללא הפרעות, מבקשת כעת סיוע
ממשלתי, לנוכח החולשה בפעילותה.

אנשי תעשייה המקורבים
לשרון, ובמיוחד מנהלים
בתעשיית ההון סיכון,
גילו בחודשים החולפים
כי קל יותר לפנות
ישירות לראש הממשלה
מאשר לשר האוצר, סילבן
שלום, או לשרת התעשייה
והמסחר, דליה איציק -
הכתובת המסורתית של
התעשיינים. אך חלקם
חוששים כי אם תסתמן
העדפה ממשלתית להיי-טק
על פני ענפים אחרים, ייתכן שבטווח הארוך היא תהיה להם לרועץ, מכיוון
שהעדפה כזאת עלולה להגביר את תחושת הקיפוח בקרב מגזרים אחרים,
הסובלים גם הם ממצוקה.



למעשה, אין זה תהליך חדש. הוא החל ערב הבחירות לראשות הממשלה, בפברואר
2001 , והמשיך בימים הראשונים שלאחר מכן. באותם ימים הזמין אליו שרון
לשיחות בחוות השקמים מנהלים בכירים ויועצים לתעשיית ההיי-טק. בין
המבקרים בחווה היה יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון, יגאל ארליך, שתיאר
בפני שרון את בעיות המיסוי המטרידות את המשקיעים הזרים. דורון כוכבי,
מנהל מחלקת המיסוי במשרד רואי החשבון קוסט פורר גבאי (ארנסט אנד
יאנג), שנחשב למומחה בתחום מיסוי ההיי-טק בישראל, הגיש לשרון המלצות
לפי דו"ח שחיבר. חלקן יושמו, בהן פטור ממס למשקיעים זרים.



שומר על קשר הדוק
מאז הפגישות בימים הראשונים שלאחר הבחירות שומר שרון על קשר הדוק עם
אנשי התעשייה ומנסה ליישם את הצהרותיו בתחום. אופיו של הקשר עם קומץ
אנשים מהתעשייה יצר קבוצת לחץ חדשה של תעשיית ההיי-טק. הקבוצה מורכבת
מאנשים הנהנים מגישה ישירה לשרון, על אף שאינם מזוהים בהכרח עם
עמדותיו המדיניות.



בקבוצה חברים מנהלי קרנות הון סיכון כמו רמי קליש וחמי פרס מקרן
פיטנגו, לשעבר פולריס; יגאל ארליך מקרן יוזמה; מנכ"ל דסק"ש, עמי
אראל, המכהן גם כיו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה; ראש קבוצת רד בינת,
זוהר זיסאפל; מנכ"ל קרן ההון סיכון גיזה, זאב הולצמן; וחנוך ברקת,
שותף בקרן ההון סיכון איפקס.



הם נהנים מאמונו של ראש הממשלה ונפגשים עמו לעתים תכופות. שרון, מצדו,
נהנה להבליט את קשריו האישיים עם מנהלי קרנות ההון סיכון באירועים
ציבוריים. לדוגמה, בוועידת Go4Europe שהתקיימה השבוע הפגין שרון את
ידידותו עם אדי קוקרמן, מנהל קרן קטליסט, שעמד מאחורי האירוע, וגם עם
מנכ"ל חברת VCON, יאיר שמיר, בנו של ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר,
וחמי פרס מפיטנגו, בנו של שר החוץ, שמעון פרס.



ייתכן שהעניין הגובר של ראש הממשלה בתעשייה נובע בין השאר מכך
שפוליטיקאים רבים נוהגים להופיע בכינוסי היי-טק. לדוגמה, בוועידת
ההיי-טק שהתקיימה באוקטובר בתל אביב השתתפו שרים רבים, על אף שבאותם
ימים בדיוק נערכה פעולה נרחבת של צה"ל בשטחים. בין הנוכחים היו שר
הביטחון, בנימין בן אליעזר, שר האוצר שלום ושרת התעשייה והמסחר
איציק, וכמובן שרון. ראש הממשלה ניצל את הכינוס לפגישה סגורה שנמשכה
כמה שעות עם קבוצה מצומצמת של מנהלי קרנות הון סיכון.



לא כולם מאושרים
ואולם לא כולם מאושרים מפעלתנותו של שרון, הנוהג להצהיר על תוכניותיו
הכלכליות באופן ישיר, לעתים ללא נוכחותו של שר האוצר. בעקבות הפגישה
עם מנהלי קרנות ההון סיכון בוועידת ההיי-טק באוקטובר, הזמין שרון
מנהלים מהתעשייה לארוחת ערב במעונו בירושלים. לארוחה הוזמן גם שר
האוצר, אך הוא לא היה יכול להשתתף.



בארוחה נכחו חמי פרס, קאליש, הולצמן, ברקת, זיסאפל ואראל. שרון הבטיח
לנקוט צעדים שיסייעו לתעשייה ואמר כי יזמן פגישה עם מנהלי קרנות
הפנסיה כדי לבחון כיצד יוכלו להשתלב בהשקעות הון סיכון. הוא גם הפתיע
כשאמר שיפעל להענקת הטבות מס למשקיעים ישראלים בתעשיית ההיי-טק.



מאוחר יותר, כדי לשתף את משרד האוצר ביוזמה, הוחלט לשלב בה גם את החשב
הכללי באוצר, ניר גלעד.



השאלה האם המעורבות של שרון בתעשייה, ש"דוחפת" יוזמות מעל ראשיהם של
האוצר, התמ"ס וגופים ממשלתיים אחרים, תסייע או תזיק לתעשייה מטרידה
חלק ממנהלי הקרנות. "טוב ששרון מגיע לכנסים שלנו", אמר השבוע מנהל
אחת מהקרנות הגדולות, "אבל אולי עדיף שיהיה קצת יותר בדימונה".



לדבריו, המשבר הכלכלי פוגע בכל המשק, לא רק בתעשיית ההיי-טק, הנחשבת
עדיין לאיתנה. החשש הוא שאם היא תקבל הטבות חריגות, בדרכים "עוקפות
מוסדות ממשלתיים", היא תעורר זעם במגזרים אחרים, שיפעלו נגד מתן
ההטבות.