מבקר המדינה מצא כי במסגרת תוכניות הרחבה של מושבים וקיבוצים, נגבו כספים שלא כדין מרוכשי המגרשים בהרחבות בחסות אוזלת היד של מינהל מקרקעי ישראל, שאינו מפקח בצורה יעילה על תהליך שיווק המגרשים.
מדו"ח המבקר עולה שהקיבוצים והמושבים קיבלו הטבות על מנת להוזיל את מחירי הבתים בהרחבות כדי לעודד אוכלוסיה צעירה וחזקה לבוא ולהתיישב אצלם. אך הטבות אלה נוצלו לרעה ובסופו של דבר נגבו מהרוכשים כספים שלא כדין - כספים שלא הגיעו לקופת המדינה. כל זאת התאפשר נוכח העלמת עין של מינהל מקרקעי ישראל.
ביישובים במרכז הארץ שיווק המינהל מגרשים בהרחבות ללא מכרז והמחיר נקבע על פי הערכה של השמאי הממשלתי. ההחלטה מי מבין הרוכשים יוכל לקנות את המגרש הושארה לקיבוצים ולמושבים עצמם.
לפי דו"ח המבקר, בגלל שהערכות השמאי הממשלתי היו נמוכות ממחירי המגרשים בשוק ובגלל שהמושבים והקיבוצים היו אלה ששיווקו את המגרשים והחליטו מי יזכה בהם, הם יכלו לגבות כספים שלא כדין בגובה ההפרש בין המחיר המגרש המופחת לבין מחירי השוק.
"אף שהנהלת המינהל הייתה מודעת לכך שקיבוצים ומושבים רבים גובים כספים שלא כדין היא לא פעלה כמתחייב מאחריותה ולא הקימה מנגנוני פיקוח נדרשים. גם כשקיבלה החלטות על הקמת מנגנוני פיקוח, היא לא פעלה כדי ליישם את החלטותיה", כתב המבקר.
הכספים שנגבים שלא כדין ביישובי המרכז באים על חשבון המדינה, שלא גובה את מלוא התמורה עבור הקרקעות שלה. לעומת זאת ביישובי הפריפריה המגרשים נמכרים במחיר מופחת ואפילו בחינם, כדי לעודד התיישבות ביישובי עדיפות וקו עימות. שם, קובע המבקר, גביית הכספים נעשית על חשבון הצרכן רוכשי המגרשים.
מקרקעי ישראל אינו גובה דמי חכירה עבור המגרשים אבל היישובים רשאים לגבות כספי פיתוח בסכום מוגבל ובאישור המינהל. המבקר מצא כי חלק מהיישובים האלה גבו סכומים שחורגים מהמותר וללא אישור המינהל.
בנוסף בדק המבקר את המחירים שבהם נמכרו בתים בהרחבות של המועצה האזורית גליל עליון ומצא כי המחירים שם גבוהים כתוצאה מהתקשרות של המושבים והקיבוצים עם יזמים פרטיים שבנו ושיווקו את הבתים.
לדברי המבקר, היזמים הבטיחו לקיבוצים תמורה מובטחת, שהיא כספים שהועברו שלא כדין, ומימנו אותה באמצעות ויסות מחירי השוק. שכן ההרחבות נבנו על ידי מספר יזמים שיכלו לגבות מחיר גבוה יותר בגלל חוסר תחרות ביניהם.
"מטרת ההסכם של הקיבוץ והיזם היתה לווסת את השוק הקרוב לקיבוץ. דבר זה גרם לשמירה על רמת מחירים גבוהה. היישובים והמועצות האזוריות פעלו בעניין זה תוך אימוץ השקפה יזמית ולא מנקודת מבט של עידוד ההתיישבות. כאמור, המינהל לא פיקח כהלכה על שיווק הקרקעות בגליל העליון, דבר שאיפשר תופעה זו".
לסיכום טען המבקר כי "על המינהל לשווק מגרשים באזור המרכז רק במכרז, כך יובטח שלא ייווצר פער בין מחיר השומה למחיר השוק, אשר יכול לשמש לגביית כספים שלא כדין. לעומת זאת בפריפרייה ראוי להמשיך את השיווק באמצעות האגודות אך במעורבות של המנהל בכל הליכיו תוך הפעלת מנגנוני פיקוח ובקרה על השיווק והפיתוח".
דו"ח מבקר המדינה: מינהל מקרקעי ישראל אינו מפקח כראוי על הרחבות במושבים וקיבוצים
רז סמולסקי
6.5.2009 / 16:00