באחרונה פירסמה אנני לוורי מהמגזין "פוריין פוליסי" רשימה בת שש מדינות המגלות נדיבות לב מעוררת קנאה כלפי מובטליהן. אין ספק שבימים קשים של משבר עולמי עדיף להיות מפוטר בסקנדינוויה או בלגיה, ולא בישראל.
אין כמו סקנדינביה
שבדיה, דנמרק ופינלנד מדינות סקנדינביה ידועות בתנאים הסוציאליים המופלגים שניתנים לאזרחיהן, למשל, חופשת לידה בת שנה שלמה.
דמי אבטלה: 80%-90% מממוצע המשכורות האחרונות.
תקופת אבטלה: 48 חודשים (דנמרק), 500 יום (פינלנד) 10 חודשים (שוודיה).
עוד משהו: בכל מדינות סקנדינביה נדרשים המובטלים להגיע למשרדי השמה שמעניקים הכשרה בתחום המחשבים וקורסים בנושא קורות חיים, מפנים ללימודים ומסייעים בהשמה זמנית. בדנמרק, למשל, יש 190 מרכזים כאלה.
בלגיה לוכסמבורג והולנד: דמי אבטלה למינימום שנה
דמי אבטלה: 65%-80% מממוצע המשכורות האחרונות.
תקופת האבטלה: שנה (לוקסמבורג והולנד), תקופה בלתי מוגבלת (בלגיה).
עוד משהו: בלוקסמבורג מקבל עובד רווק 80%-250% ממשכורתו האחרונה (בהנחה שזו משכורת מינימום), מה שיכול להגיע עד 1,300 יורו בחודש. בהולנד אפשר לקבל 168 יורו ליום וניתנים שיעורים בשפה הולנדית בחינם למהגרים שנהפכו למובטלים. בלגיה נותנת למובטלים 60% מהמשכורת האחרונה לזמן בלתי מוגבל. באחרונה החליטה לוקסמבורג להילחם בצעירים שמבקשים דמי אבטלה וממשיכים לגור עם הוריהם. כל מבקש נאלץ לקבל על עצמו עבודות ממשלתיות במשכורת מינימום לפרק זמן מסוים.
שוויץ: דמי אבטלה אחת לשבוע
דמי אבטלה: 70%-80% מממוצע המשכורות האחרונות.
תקופת האבטלה: 400-520 יום.
עוד משהו: את דמי האבטלה מקבלים בשווייץ אחת לשבוע ולא אחת לחודש כמו בכל מקום אחר. בעשר השנים האחרונות נדרשו המחוזות השונים במדינה לממן קורסי הסבה ופעילות השמה עבור מובטליהן. לא רק המובטלים נהנים בשווייץ - אם מובטל מצא עבודה שבה הוא מרוויח פחות משני שליש משכרו הקודם - המדינה תסבסד את ההפסד. למרות התנאים המצוינים נהנית שווייץ מרמת אבטלה נמוכה יחסית למדינות אירופה.
צרפת: עד 40% אבטלה באזורים מסוימים
דמי אבטלה: 57%-75% מממוצע המשכורות האחרונות.
תקופת האבטלה: עד שלוש שנים.
עוד משהו: גם בצרפת מקבלים המובטלים צ'ק שבועי אם הם עבדו שישה חודשים מתוך 22 החודשים האחרונים. עובדים בצרפת גם נהנים מהגנת איגודים מקצועיים המקשים מאוד על פיטורים. הבעיה בצרפת היא צעירים שמנצלים את התנאים הטובים ורמת האבטלה המגיעה באזורים מסוימים, בעיקר בפריפריה, ל-40%.
יפן - תהליך ביורקרטי ארוך ומייגע
דמי אבטלה: 50%-80%.
תקופת האבטלה: שישה חודשים עד שנה.
עוד משהו: קבלת דמי אבטלה ביפן דורשת תהליך ביורוקרטי ארוך ומייגע, הכולל עשרות טפסים ותשובות לשאלות. אם המשרה היא בתחום שבו המדינה קובעת כי הדרישה בו פוחתת - היא תממן דמי אבטלה עד שנה תמימה. במקרה אחר זכאי העובד לשישה חודשים בלבד. הממשלה גם מסבסדת דיור ציבורי למובטלים. ואולם לא כל המובטלים היפאנים נהנים: החוק במדינה לא מאפשר הענקת דמי אבטלה לעובדים זמניים או לעובדי קבלן, המהווים כ-30% מכוח העבודה ביפן.
ישראל
דמי אבטלה: 32%-73% מהמשכורת החודשית במשך שנה לפני הפיטורים (3,650 עד 8,000 שקל).
תקופת האבטלה: 50-175 יום.
עוד משהו: גילאי הזכאות לדמי אבטלה הם 20-67. מי שהתפטר זכאי אף הוא לדמי אבטלה, אבל רק לאחר 90 יום ללא עבודה, שבהם התייצב בלשכת העבודה. על פי חוק, מי שמסרב לקבל עבודה מתאימה או הכשרה מקצועית יתחיל לקבל דמי אבטלה רק לאחר 90 יום מיום הסירוב.
בנוסף, בכל פעם שיסרב, יופחתו לו 30 יום מימי דמי האבטלה המגיעים לו, אך החוק אינו מופעל פעמים רבות.
משך קבלת דמי אבטלה בישראל
בישראל, מי שגילו 45 או יותר זכאי לקבל דמי אבטלה במשך 175 יום, בלי קשר למצבו המשפחתי. בני 35-45 זכאים לקבל דמי אבטלה במשך 175 יום, אם הם מפרנסים שלושה ילדים או יותר.
מי שגילו 20-35 זכאי לדמי אבטלה במשך 138 יום, אם הוא מפרנס שלושה ילדים או יותר. למי שאין ילדים או שיש לו עד שני ילדים, דמי האבטלה משולמים כך: מובטל בגילאי 35-44 זכאי לדמי אבטלה במשך 138 יום; מובטל בגילאי 28-34 זכאי לדמי אבטלה במשך 100 יום; מובטל בן 25-27 זכאי לדמי אבטלה במשך 67 יום; מובטל בן 20-24 זכאי לדמי אבטלה במשך 50 יום.