אינטל קפיטל, זרוע השקעות ההון סיכון של ענקית השבבים אינטל, השקיעה עד היום ביותר מ-30 חברות ישראליות - רובן בתחום תשתיות הטלקום והאינטרנט. "יש לנו מחוייבות גדולה לישראל, מעבר למפעלים שיש לנו בארץ שמעסיקים היום יותר מ-5,000 עובדים", אומר ג'יים רוברטסון לאוול, מנהל ההשקעות האסטרטגיות של אינטל, "אנחנו מאמינים שכיום הוא הזמן הנכון ביותר להיכנס להשקעות בישראל, ואם נהיה סבלניים - נזכה גם לתשואה גבוהה". ההערכות הן כי אינטל קפיטל מתכוונת להשקיע השנה סכום כולל של 50 מיליון דולר בחברות ישראליות.
את התקופה הנוכחית מכנה רוברטסון-לאוול כ-"Bargain Time" - זמן טוב ללקט מציאות. "נסחפנו בעבר. ההשקעות הכוללות של תעשיית ההון סיכון הסתכמו ב-26 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2000. מאז נרשמת ירידה מרבעון לרבעון, אך עדיין מדובר בהשקעות בהיקף של כמה מיליארדי דולרים לרבעון, כך שיש כסף בשוק", הוא אומר.
אינטל קפיטל, בשותפות עם קרנות הון סיכון, נוהגת לקנות אחזקות של פחות מ-20% בחברות פרטיות וציבוריות. בין ההשקעות שביצעה בארץ בתחום הסלולר והתקשורת האלחוטית: אפסטרים, בלו-סופט, איירסלייד, פסקול, אונסט פון אור וקשיו.
החברות הישראליות מצטיינות בהנהלה טובה
לדברי רוברטסון-לאוול, התהליך שעברה תעשיית ההון סיכון אינו שונה בהרבה מזה שעבר על החברות הציבוריות, אולם בכל זאת, השוק הפרטי נפגע מעט יותר. היתרונות שהוא מונה להשקעה בסטארט אפ ישראלי כוללים, מעבר ליתרון הטכנולוגי: מנכ"ל וסמנכ"ל טכנולוגיות ששירתו בצבא הישראלי, ונכונות להילחם כדי לעצב את העסק בצורה טובה - כלומר, הנהלה חזקה שמוציאה לפועל את התוכניות.
יתרון נוסף שהוא מונה נשמע קצת פחות חיובי: "הרבה מאוד סטארט אפים ישראליים נסגרו, והמנהלים שלהם הפיקו לקחים. הם יודעים היום להימנע מטעויות ולפתח עסק טוב".
רוברטסון-לאוול מציין, כי בעבר בסבבי גיוס ראשונים ובעיקר Seed, היה מקום להשקעות שביצעו איינג'לס. "היום אין מקום לאיינג'לס - הם ממש נמחקו מהמפה - וזה לא מוזר למצוא קרנות הון סיכון שמנהלות סבבי גיוס נמוכים, אפילו Seed", הוא אומר.
לדבריו, חלק מהקרנות הישראליות מתייבשות היום: "מי שלא השכילה לגייס הון בסוף 2000 או תחילת 2001, נמצאת היום בבעיה. מקובל היום מאוד לקרנות הון סיכון לא להשתתף בהשקעות חדשות, ולקחת חלק רק בהנפקות המשך בחברות שכבר נמצאות בפורטפוליו שלהן".
רוברטסון-לאוול מגבה את הערכותיו במספרים: הסטטיסטיקות שהוא מספק מצביעות על כך שברבעון השלישי של השנה ירד מספר ההשקעות של קרנות הון סיכון ישראליות ב-60%. ועדיין, חברות ישראליות אמורות לגייס השנה (2001) סכום גבוה ביותר של 1.78 מיליארד דולר. "תהיה זו ירידה חדה מרמה של 3.1 מיליארד דולר בשנת 2000, אולם זהו מספר שהוא גבוה בהרבה מהרמות ההיסטוריות", הוא אומר.
מגמה נוספת שמאפיינת לדבריו את קרנות ההון סיכון היא השתתפות בגיוסים של חברות ציבוריות. "זו מגמה שתתחזק להערכתי", הוא סבור, "יש לא מעט קרנות הון סיכון שכבר הודיעו על כוונתן להשקיע בחברות ציבוריות בתקופה הקרובה". הוא מעריך כי הקרנות היום חוזרות לניהול הון "של פעם", כמו שהיה לפני התקופה שמוגדרת אצלו כהיסחפות - תקופת ההייפ - וגם הערכים שהחברות מקבלות מזכירים לו "תקופות קדומות יותר".
רוברטסון-לאוול אמר את הדברים במסגרת הכנס השנתי השישי של חברות ציבוריות ישראליות שעורך בית ההשקעות CIBC בימים אלה. מדוע בכלל אינטל משקיעה בחברות סטארט אפ? "אנחנו חברת היי-טק, וההשקעות הללו משמשות כמכשיר עבורנו ומאפשרות לנו למנף את העסקים לטווח הארוך. פרט לערך דולרי, אנחנו יכולים לתת ערך מוסף אחר ולקדם סגמנטים שונים של פעילות אצלנו", הוא אומר.