בוחרים בדומה להם

>> הגם שידוע לכל כי מהימנותו של כלי הראיון מוגבלת, וכי הטיותיו רבות, מנהלים לא מוותרים על השימוש בו, שהרי אין טוב ממראה עיניים והתרשמות פנים אל פנים.

ידוע כי מנהלים נוטים לעתים קרובות לבחור מועמד הדומה להם. הנחת הדמיון אומרת שכאשר מועמד בא מרקע דומה, או דומה לי בתכונותיו, הוא יתאים יותר לעבודה ואסתדר אתו טוב יותר (טעות נפוצה שהמחירים בצדה לרוב גבוהים). וכך לימודים באותה המחלקה באוניברסיטה, תנועת נוער, רשתות חברתיות ואפילו עיסוק בספורט דומה הם לא אחת נקודת יתרון למועמד על פני מועמד אחר.



ייחוסים, הערכות ותהליכים תפיסתיים הם חלק בלתי נפרד בתהליך קבלה לעבודה הן מצד המנהל הקולט והן מצד העובד הנקלט. התמונה המתקבלת עונה לצורך טבעי שלנו כבני אדם להבין את המתרחש סביבנו ולהשלים תמונה גם כשהמידע העומד לרשותנו הוא מידע חסר.



תכונות דומיננטיות במראה או בהתנהלות משפיעות על ההערכה הכוללת ויוצרות הטיות. המוכרות בהן הן:



הטיית הרושם הראשוני - פרטי מידע ראשוניים מקבעים את ההערכה, ועל כך נאמר שאין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני.



הטיית ההילה - תכונה דומיננטית המאפילה על תכונות אחרות.



סטריאוטיפים - עצם השייכות לקבוצת גיל, מין, דת, וסטריאוטיפים לגבי פריטים ביוגרפיים כגון מוסד ההשכלה הגבוהה ממנו הגיע המועמד (מעמדה של האוניברסיטה ביחס למכללה, סטיגמה בציבור לגבי מכללה כזו או אחרת), רקע סוציואקונומי, היכן שירת בצבא - כל אלה הים גורמי רקע רבי משמעות בתהליך המיון ובהמשך בקבלת ההחלטות ובמו"מ לשכר.



באשר לממצאי הסקר: כיום, כשחתך המנהלים הינו בגיל שבו חלקו הגדול רכש את השכלתו באוניברסיטאות (המכללות צעירות באופן יחסי), יש מקום להניח שהייחוס הניתן לתואר מהאוניברסיטה גבוה מזה הניתן לתואר ממכללה, ללא קשר בהכרח לאיכות התואר או הלימודים במוסד זה או אחר. ייתכן שהדבר מסביר משהו בפער ההשתכרות.



ומה אצל הנקלט?



לפני צאתו לחיפוש עבודה, מעריך כל מועמד את "שווי השוק" שלו. שווי זה מורכב מסך המידע שיש למועמד אודות עצמו בהשוואה לאחרים. הוא נגזרת של הניסיון הקודם, הכישורים ומדרך הטבע גם מ"שווי התעודה" שנקבע לפי המוסד שהעניק לו אותה.



כל עוד מעמדה של תעודה אוניברסיטאית יהיה גבוה יותר, הדבר ישפיע גם על הדרך שבה המועמד ימכור עצמו בתהליך המיון.



ניתן לצפות להבדלי "הערכת השווי" של בוגר אוניברסיטה יוקרתית מארה"ב בבואו לחפש עבודה לבין זה שהגיע מאוניברסיטה בישראל ולא כל שכן מזה שהגיע ממכללה בפריפריה.



הערכת השווי היא אחד ממרכיבי הדימוי העצמי של המועמד. כשלמועמד יש דימוי עצמי נמוך הוא ישדר זאת באופן גלוי או סמוי והדבר ישפיע גם על הצעת השכר בהתאם. יש מועמדים שמבחינתם עצם הקבלה ל"מועדון החברים", כלומר, לארגון, היא כבר סוג של תגמול והם מוכנים לשם כך לוותר על השכר.



-



הכותבת היא יועצת ארגונית, מנכ"לית חברת LEAD