"השאלה הקריטת היא גודלו הנוכחי של הצבא - מי שהביטחון בראש מעיינו, צריך לחשוב לטווח רחוק וכדי לחסוך בעלויות יש להקטין את הצבא, ואף לקצר את השירות הצבאי", כך אמר הבוקר פרופ' עומר מואב, היועץ הכלכלי של יובל שטייניץ במשרד האוצר. לדבריו, "הקיום של מדינת ישראל נשען על צבא חזק, והסיכוי של ישראל להגיע לשלום תלוי בו. למדינה שאין כלכלה חזקה - לא יהיה גם צבא חזק ולכן הקיצוץ בביטחון הכרחי. צה"ל גדול על מדינת ישראל".
"לדעתי המקצועית, יש הרבה שומנים במשרד הביטחון - הפרישה לפנסיה, הנסיעות לחו"ל, התקציבים של נכי צה"ל, גיל הפרישה ועוד". בהתייחסו לתכנון האוצר לבטל נסיעות של אנשי הביטחון במחלקה ראשונה או במחלקת עסקים ולקצץ בעלות הטסתה של הקצונה הבכירה, אמר מואב שהוא אינו נכנס לפרטים, אך כאשר אנשים מוותרים על תפקידים בסקטור הפרטי - יש להעניק להם הטבות.
מואב ציין כי אין ספק שהיתה טעות בהודעה על הגזירות הכלכליות ביום חמישי האחרון, ולאחר מכן על ביטולם על ידי נתניהו. "אם מכריזים על משהו ואחר כך חוזרים בו - אז משהו לא היה חכם. ההצעות היו מאוד רציניות ואני מרגיש מאוד נוח איתן. יכולתי לבחור בדרך הפופוליסטית ולהגיד ששוב פוגעים בחלשים, אך אני סבור שכאשר הקופה מלאה נכון לעזור. כאשר המשק מקבל פגיעה קשה - אין ברירה אלא לפגוע".
כאשר נשאל מואב, האם הפרסומים האחרונים בנוגע להטלת מסים על העשירים נועדו לצנן את הביקורת שהופנתה נגד האוצר על הפגיעה הקשה בחלשים, השיב מואב, כי הנטל צריך להתחלק על קבוצה גדולה של אנשים. "מי אלו ה'עשירים הללו'? אנשים מדמיינים שישנם עשרות אלפי בעלי הון עשירים ככורח. צריך לזכור שזה המעמד שחטף את המכה הקשה. כשבאים לפרוט לפרוטות מיהם אותם 'עשירים', רואים שהם לא כאלה רבים. אני לא מרחם על העשירים בימים אלה. אין ברירה אלא לקצץ בקבוצה גדולה", לשון דבריו.
עומר מואב העניק ראיון בלעדי למגזין סוף השבוע של TheMarker. להלן הדברים שאמר מואב בראיון.
איך הצלחת להסתבך עם יחימוביץ' כבר בשבוע הראשון שלך בתפקיד?
"היא טוענת שכלכלה היא לא מדע אלא אידיאולוגיה, אבל היא טועה. כלכלה היא אמנם לא מדע מדויק, אבל היא מדע. אנחנו עובדים דרך תיאוריה ומחקרים אמפיריים. ג'ון מיינרד קיינס, שיחימוביץ' כל כך תומכת בתיאוריה שלו, היה חוקר ולא אידיאולוג. לפי יחימוביץ', אין הבדל בהבנה הכלכלית ביני לבינה שכן הכל הוא אידיאולוגיה, אבל אני טוען שאני מבין בכלכלה הרבה יותר ממנה.
היא כתבה טור שהתפרסם אצלכם ב-TheMarker וטענה שהמורים לכלכלה אשמים במשבר, ושאם במקום ללמד רק מילטון פרידמן היינו מלמדים גם את קיינס המצב היה יותר טוב. האמת היא שאנחנו מלמדים בעיקר את קיינס. את פרידמן אנחנו מזכירים רק בשוליים, בלי קשר להטפה שלו לקפיטליזם. אגב, פרידמן לא קיבל פרס נובל על האידיאולוגיה הקפיטליסטית שלו, אלא על המחקר שערך.
"אפילו בוויכוח על הליסינג, שלי היתה בצד של הרעים. איך יכול להיות שמי שאכפת לו מהחלשים והוא בעד איכות הסביבה יהיה נגד המהלך שהוביל משרד האוצר, להגדלת המס על רכבי הליסינג. היא התיישרה בקו אחד עם הח"כים שהתנגדו, כי התפישה שלה היא ששטח כבוש לא ישוחרר. אני מעריך את יחימוביץ' בדבר אחד: היא חרוצה מאוד".
למה אתה מתנגד כל כך לסיפור של הליסינג?
"הרעיון בליסינג הוא שהמעסיק נותן לעובד הטבה שוות כסף, ולכן חייבת במס. הוויכוח הוא לגבי שווי ההטבה. יש כאן שתי בעיות: הראשונה היא צדק. יש עובדים שמקבלים מכונית ויש כאלה שלא, ואז נטל המס אינו שוויוני. אבל הבעיה העיקרית היא שאנשים משתמשים יותר כשהשימוש ניתן בחינם. מבדיקות עלה שאנשים נוסעים בממוצע 24% יותר במכונית שהם מקבלים בחינם מאשר במכונית שבבעלותם. והרי אנחנו מעדיפים להקטין את כמות כלי הרכב על הכבישים, כדי להקטין את הצפיפות ואת זיהום האוויר".
אנשי הליסינג אשמים בצפיפות בכבישים?
"לא רק הם. אין ספק שהצפיפות בכבישים היא בזבוז אדיר של משאבים וזמן. בתחום זה נצטרך לפנות לפתרון הלא פופולרי של אגרות גודש. הרעיון הוא שהמדינה תגבה מהאנשים על שימוש במשאבים שבמחסור. אין סיבה שהמדינה תסבסד שימוש במכונית פרטית. הניסיון של אגרת גודש בלונדון עובד מצוין: היא הקטינה את הצפיפות ואת הזיהום, ומי שנוסע בתחבורה ציבורית נהנה מכבישים ריקים יותר. בסופו של דבר זה יעזור לכולם. זה מס פרוגרסיווי, כי הוא ממסה את מי שיש לו הכנסה גבוהה יותר. זו אגרה נכונה שמתיישבת עם התפישה של תיקון עיוותי מס בישראל".
עומר מואב: השאלה הקריטת היא גודלו הנוכחי של הצבא - יש להקטין את צה"ל כדי לחסוך בעלויות
ערן אזרן
10.5.2009 / 9:41