ביהמ"ש העליון חייב את לבייב לפרסם פרוטוקולים של דירקטוריון אפריקה בפרשת מכירת מניות לאומי

בית המשפט העליון חייב בשבוע שעבר את בעל השליטה באפריקה ישראל, לב לבייב, לחשוף פרוטוקולים של דירקטוריון החברה ותכתובות עם בנק ההשקעות הגרמני - דויטשה בנק - לקראת העסקה שבה מכר בנק לאומי את מניותיו באפריקה ללבייב. "המסמכים רלוונטיים", נקבע. עם זאת, לאפריקה עדיין שמורה הזכות להוכיח שהחשיפה עלולה לפגוע באינטרסים מסחריים שלה.



בפברואר 2006 מכר לאומי 15.83% ממניות אפריקה ללבייב ב-1.1 מיליארד שקל. לפי טענת בעל מניות בלאומי, עזי רפאלי שהגיש את התביעה הנגזרת בשם הבנק ב-2007, לבייב הסתיר מידע מהותי מהבנק, שלפיו שווי חטיבת הנדל"ן של החברה ברוסיה מוערך ב-3 מיליארד דולר. כתוצאה מהסתרת המידע, נטען, נמכרו המניות בשווי מופחת ונגרם לבנק נזק ישיר של 158 מיליון שקל ונזק עקיף בסך של כ-55 מיליון שקל.



תוך הליכי אישור התביעה, התפתח דיון משני מעניין: האם ניתן לחייב את לבייב להציג מסמכים רגישים מהתקופה הרלוונטית. לבייב עמד על הרגליים האחוריות וטען כי לא הוסתר מידע מהותי. לגישתו, הנכסים ברוסיה רק נרכשו באותה תקופה והיו בסיכון גבוה ובהיעדר אישורי בנייה, ולא ניתן היה לאמוד את שוויים.



בנובמבר 2008 חייב שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, את לבייב למסור את הפרוטוקולים והתכתובות. בעליון טענו פרקליטי לבייב, עורכי הדין גיורא ארדינסט ורן שפרינצק, כי חשיפה זו תזיק לאינטרסים העסקיים של החברה. השופט אשר גרוניס אמנם דחה עקרונית את כל טענות לבייב, אך בעניין זה הבהיר, כי שמורה לו הזכות לפנות לבית המשפט המחוזי כדי למנוע את הגילוי. אחת האפשרויות הן שלבייב יאולץ לחשוף את המסמכים, אך יוצא צו איסור פרסום בשל חשש מזליגת סודות מסחריים.



אגב ההחלטה בעניין לבייב, קבע גרוניס הלכה חשובה. ניתן לקבל צו לגילוי מסמכים במהלך אישור תביעה נגזרת, בשני תנאים: ראשון - שהמסמכים רלוונטיים לשלב זה בהליך, ושני - הוצגה תשתית ראייתית ראשונית שניתן ללמוד ממנה כי קיים סיכוי שהתביעה תתקבל. לבייב חויב בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל. רפאלי מיוצג על ידי עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש.