התעשיינים: עסקת החבילה צריכה לכלול הלוואות לעסקים גדולים שמחזורם השנתי 200 - 400 מיליון שקל

‏עסקת החבילה במשק צריכה לכלול הגדלת הלוואות לעסקים גדולים לצד זירוז הפעלת הקרן למתן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. כך אמר היום שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.



לדבריו, עסקת החבילה צריכה לכלול את זירוז הטיפול בהרחבת הקרן לעסקים בינוניים כך שתכסה עסקים במחזור שנתי של בין 15 - 200 מיליון שקל (לעומת 22-200 מיליון שקל כיום), והגדלת היקף ההלוואות גם לעסקים גדולים - בני מחזור שנתי של בין 200 ל-400 מיליון שקל. "בלי עידוד המיגזר העסקי אין טעם לכל התכנית הכלכלית", הוסיף.



ברוש פירט שורה ארוכה של צעדים שיש לכלול בעסקת החבילה המתגבשת במשק, שלטענתו יוסיפו 65 אלף מקומות עבודה ישירים וסך הכל 130 אלף מקומות עבודה, כולל עקיפים בשנים 2009-2011.



"אנו נלחמים עכשיו על כך שעסקת החבילה המתגבשת בין משרד האוצר והארגונים הכלכליים תניב 130 אלף משרות, כבר בין השנים 2009 ל-2011, מתוכן 65 אלף משרות ישירות", אמר ברוש. לדבריו, אסור שאת המחיר לחילוץ המשק ישלמו חסרי יכולת ההשתכרות. "קשה לי לקבל שיש מי שחושבים לפגוע בקשישים, בחולים, בערירים ובחסרי יכולת".



"רק שיתוף פעולה מלא בין הממשלה לארגונים הכלכליים ולארגוני העובדים יחלץ אותנו מהמצוקה האמיתית בו נמצא המשק בזמן הזה", אמר. אנו נלחמים על יעד צמיחה של 4.9% עד 2013. זה הוא יעד צמיחה ראוי ומעשי וגם על ממשלת ישראל ומשרד האוצר לאמץ יעד זה. לדעתי ניתן להגיע לכל המטרות הללו גם ללא גזירות מיותרות הפוגעות דווקא בשכבות החלשות אשר זקוקות לעזרה אמיתית בזמנים הללו כמו אוויר לנשימה".



ברוש מנסה להכניס לעסקת החבילה במשק שורת צעדים, בהם שינוי חוק חובת המכרזים כך שיחול גם על חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות - דבר אשר יוביל להגדלת הביקושים מהתעשייה המקומית בפריפריה.



בנוסף, ברוש דורש את הגדלת הנגישות לעסקים קטנים ובינוניים בהשתתפות במכרזי הממשלה, הגדלת תקציב המדען הראשי במיליארד שקל, עידוד השקעות במחקר ופיתוח בתעשיות המסורתיות, ופטור מתמלוגים לתעשיות המסורתיות.



הצעה נוספת של ברוש נוגעת להגדלת תקציב מרכז השקעות לעידוד השקעות חדשות בפריפריה בהיקף של מיליארד שקל. צעד אפשרי נוסף שמציע ברוש הוא הסכמת הממשלה לתיקצוב מיוחד לשיפוץ מוסדות חינוך - בסך 400 מליון שקלים - מהלך שיסייע למערכת החינוך ולגורמים במגזר העיסקי שיבצעו את העבודות.



ברוש גם מציע שהממשלה תניע פרוייקטים עתירי כוח עבודה בתחום התשתיות בהיקף של 10 מיליארד שקל, באמצעות ועדה להסרת חסמים בראשות ראש הממשלה. השקעות בתשתיות תיירותיות - בניית חדרי מלון נוספים ושיווק תיירות בהיקף של 250 מליון שקלים.



הצעות נוספות של ברוש מתייחסות למע"צ על תיירות נכנסת וערבויות ממשלתיות. ברוש מציע להשאיר את פטור המע"מ על שירותי תיירות נכנסת, ולהכניס ערבות ממשלתית לביטוח סיכוני יצוא לטווח קצר וארוך בהיקף של 6 מילארד שקל, אשר תביא לגידול בהיקף של למעלה מ-10 מיליארד דולר ביצוא הישראלי.



בנוסף, תובע שרגא ברוש צעדים נוספים אשר נועדו למנוע פיטורי עובדים ביניהם: הקמת קרן למפעלים במצוקה בהיקף של מיליארד שקל במימון יום חופשה של העובדים, המעסיקים והמדינה. חופשה בתשלום (חל"ת) - המדינה תשתתף בעלות הוצאת עובד לחופשה מרוכזת, המעסיקים ישלמו את ההוצאות הסוציאליות בתקופה זו ולעובדים זה לא ייחשב על מכסת ימי האבטלה. הקרן תסייע גם למפעלים שיעברו לארבעה ימי עבודה בשבוע.