פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משפטים: הכי משתלם ללמוד בבינתחומי

      לאחר שעמד בראש דירוג המשכורות של בוגרי מדעי המחשב, המרכז הבינתחומי תפס את המקום הראשון גם בקרב הכנסות בוגרי משפטים

      בוגרי הפקולטה למשפטים של המרכז הבינתחומי בהרצליה מרוויחים בממוצע את השכר הגבוה ביותר מבין כל המוסדות להשכלה גבוהה למשפטים. בוגרי משפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה הרוויחו שכר שנתי ממוצע העומד על 123,941 שקל. מדובר בשכר חודשי של 10,328 שקל בממוצע. בוגרי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב הרוויחו שכר שנתי ממוצע העומד על 119,557 שקל בשנה, כך ששכרם החודשי עומד על כ-9,965 שקל.

      סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בעבור המועצה להשכלה גבוהה, בדק את שכרם של בוגרי התואר הראשון במוסדות האקדמיים בישראל כשנתיים לאחר סיום הלימודים. בשבוע שעבר פורסמו תוצאות הסקר המקיף שנערך לגבי מקצועות לימוד רבים ובהם מינהל עסקים, מדעי המחשב, הנדסה ואדריכלות ועוד. כעת חושף TheMarker בלעדית את נתוני השכר לגבי הפקולטות למשפטים.

      במקום השלישי מבחינת גובה השכר של בוגרי משפטים דורג המרכז האקדמי למשפט ועסקים שמרוויחים 115,712 שקל בשנה. סכום זה גבוה רק ב-100 שקל מהשכר השנתי הממוצע של בוגרי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שהרוויחו 115,615 שקל בשנה בממוצע. השכר החודשי הממוצע של בוגרי משפטים באוניברסיטת חיפה ובמרכז האקדמי למשפט ועסקים עומד על 9,640 שקל.

      במקום השישי ברשימה נמצאים בוגרי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. לפי הסקר, מרוויחים בוגרים אלו 102,995 שקל בשנה בממוצע - כ-8,580 שקל בחודש בממוצע.

      לאחר מכן, מדורגים בוגרי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן המרוויחים בממוצע בשנה 98,879 שקל בשנה, שהם כ-8,233 שקל לחודש. בוגרי המכללה האקדמית נתניה מצויים במקום השמיני ברשימה עם שכר שנתי ממוצע של 96,437 שקל בשנה, 8,036 שקל בחודש. חותמים את הרשימה בוגרי בית הספר של המסלול האקדמי למשפטים של המכללה למינהל, שמרוויחים בממוצע את השכר הנמוך ביותר העומד על 94,509 שקל בשנה, שהם 7,875 שקל בחודש בממוצע.

      לא בטוח שהמשכורות הן מעיסוק במקצוע

      זהו הסקר הראשון בישראל שבדק באופן מקיף ורשמי את טבלאות השכר. הוא מתייחס לבוגרי המוסדות האקדמיים שקיבלו את התואר בין השנים 2000 -2002, ומתייחס לשכר שהרוויחו כעבור שנתיים מקבלת התואר. כלומר, נתוני השכר נוגעים לשנים 2002-2004.

      עורכי הסקר מסבירים כי הנתונים מבוססים על קישור שערכו בין רשומות מנהליות של מקבלי תארים מול קבצים ממס הכנסה, המעידים על הכנסות הבוגרים, ללא התייחסות למשלח ידם. כלומר, הנתונים אינם מראים האם השכר אותו הרוויחו בוגרי משפטים שנתיים לאחר עבודתם, ניתן להם על עבודה משפטית או עבודה אחרת. עובדה זו מסבירה חלקית את נתוני השכר הגבוהים יחסית של בוגרי מכללת שערי משפט והמרכז האקדמי למשפט ועסקים. מכללות אלו ידועות בתוכניות ייעודיות לרואי חשבון, רופאים ומנהלים, שלומדים משפטים בגילאים מבוגרים יותר, ולאחר שהם מועסקים במקומות עבודה מזה שנים רבות.

      כמו כן, ניתן להניח כי השכר הנמוך יחסית של בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים נובע מכך שבוגרים רבים בפקולטה זו נותרים לעבוד בירושלים, בפרקליטות המדינה ובמשרד המשפטים, שמטותיהם יושבים בירושלים. ידוע כי השכר במגזר הציבורי נמוך יחסית לשכר במגזר הפרטי, והדבר מטה את נתוני השכר שלהם לתחתית הטבלה.

      דוד מעגן, ראש תחום חינוך גבוה, מסביר כי הנתונים מלמדים על פונקציה של קישור הבוגרים לשוק העבודה. מעגן אינו מתיימר להסביר את הנתונים.