שוקי אברמוביץ' מנכ"ל כלל פיננסים: "סיומו של משבר אחד מתחיל את המשבר הבא בתור"

"סיומו של משבר אחד מתחיל את המשבר הבא בתור. תמיד צריכים להיות ערוכים לכך", כך אמר שוקי אברמוביץ', מנכ"ל כלל פיננסים, בוועידת תל אביב להשקעה מוסדית של די.סי.פייננס. "צריך להציב מטרות ויעדים לטווח ארוך ולפעול לפי מדיניות קבועה שיש לבחון אותה מעת לעת. כל פעם שאומרים לנו שצריך להסתכל על עקרונות חדשים זה אומר שאנחנו בעיצומו של משבר. נוצר מצב שבעידן של משבר מרכיב הלחץ והפאניקה עלול ליצור אילוצים הנובעים מפדיונות של נכסים וגם ליצור שיקולים שגויים מקרב מקבלי ההשקעות".



"יש תופעה של מעבר להשקעות פסיוויות דרך תעודות סל. זה לא אומר שתם עידן ההשקעות האקטיוויות. אין ספק שבעולם של חלוקה להשקעות פסיוויות ואקטיוויות יש הצלחה מאוד גדולה לתעודות סל והם הופכים למכשירים עיקריים. בארץ אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך. להערכתנו, הקרנות המחקות בתחום האג"ח יעברו את ה-10 מיליארד שקל. זה המוצר הנכון הבא, זה מהווה תחליף למוצרים האקטיוויים", אמר אברמוביץ'.



יוני טל, מנהל השקעות מנורה מבטחים, אמר בפאנל המשקיעים המוסדיים כי "מי שמסתכל היום על השקעה לאורך זמן יראה שאג"ח קונצרני מפוזר ומנוהל נכון יניב תשואות עודפות על האג"ח הממשלתי. יש להשקעה הזו מקום חשוב עבור המשקיע המוסדי שמסתכל לטווח ארוך".



האם אתם נמצאים בקרנות גידור?
"בקרנות הגידור יש חוסר איזון בין התמורה לדמי ניהול. אנחנו נרתעים בדרך כלל בהשקעה של קרנות גידור".



אמיר הסל, מנהל השקעות בהראל חברה לביטוח: "בגל הנפקות של חברות על גבול הבועה שהנפיקו אג"ח - תראו שהגופים המוסדיים הגדולים לא היו שם. החוכמה נמצאת לא רק בבנקים. רוב הפרויקטים הגדולים של תשתיות - היינו בהם. בחלק מהמקרים של מתן אשראי יש טעויות - והן נעשות גם בבנקים וגם בגופים המוסדיים". על הסדרי החוב בשוק אמר הסל כי "אנחנו נלחמים על כל שקל של הלקוחות שלנו לאורך זמן אבל צריך להשתדל להימנע מהצהרות שאחר כך אי אפשר לכסות אותן".



הסל המליץ על המשך מדיניות פיזור השקעות גם לחו"ל: "למרות שהשוק בישראל התנהג בכל אחת מהשנים האחרונות טוב יותר מהממוצע העולמי, אנחנו ממשיכים בתהליך ארוך ומתמיד להגדיל את שיעור השקעותינו מחוץ לישראל. אנחנו לא מגדילים במקביל את החשיפה למט"ח - זה סיכון שאין לו תמורה. לכן אנחנו מנטרלים את חשיפת המט"ח העודפת".



גילי כהן, מנהל השקעות אקסלנס נשואה: "אין היום חינוך פיננסי בישראל. היום לקוח לא באמת יודע להסתכל על התיק שלו כך שהוא יודע מה יש בו. חינוך פיננסי צריך להתחיל בגיל בית הספר. אין שום סיבה שילמדו גיאוגרפיה ומתמטיקה אבל לא ידעו איך לנהל את החיסכון המשפחתי".



"זה לא סוד שרפורמת בכר יצאה לדרך לא מוכנה. התעסקו בעיקר במה לעשות מול הבנקים ופחות בהשלכות של מה יקרה לנכסים ומי מטפל בהם. הרכבת יצאה עוד לפני שהנוסעים היו מוכנים, וזה בעייתי. הרגולציה לומדת בתנועה. צריך לחזק את הקשר של המוסדיים עם הרגולציה - מדובר באנשים שקובעים את התנאים בשוק והם בעלי ידע מועט בפרקטיקה. רגולטור צריך להסתכל על כל הפרמטרים ולהבין גם את הצד שעושה את זה. יוצא בסוף, שנותנים כמה הרגולטורים מפרסמים מספר חוזרים אך רק חלק מהם ברי-יישום".



"הדרך היחידה להיערך לאינפלציה היא השקעה באג"חים קונצרניים מדורגות עד מח"מ של 2-2.5 שנה", אמר כהן.



גיל גרשלר, לשעבר מנהל השקעות ראשי עמיתים ומנכ"ל פריזמה קופת גמל: "בתיקי השקעות הדבר הכי חשוב הוא הקצאת נכסים. חשוב להגדיר מראש את פונקציית המטרה. חשוב שמנהל ההשקעות יבין מה רוצים ממנו. הדבר הכי חשוב בהשקעות הוא משמעת. לא צריך להיבהל מרגעים שבהם יש עיוותים בשוק. הרגולציה היא מאוד בכיוון. הרגולטור מתקן טעויות".



שלומי ברכה, סמנכ"ל השקעות מבית ההשקעות פסגות, "ההסדר בחברת גמול הוא דוגמא טובה להסדר. פסגות היא בעל החוב הגדול ביותר בגמול. זו דוגמא מצוינת לכך שמיצינו תהליך עד הסוף וזה ייתן דוגמא מאוד טובה לתהליכים בהמשך. זה דרך למקסם חוב עד הסוף".