עבודה זרה

מכירה בהיקף של כ-50 מיליון דולר על ידי בנק זר, ככל הנראה סיטיבנק היא הגורם העיקרי לירידה החדה בשערו של הדולר במהלך יום המסחר, כך נודע ל-TheMarker.com. המסחר בדולר נפתח ברמה של כ-4.24 שקלים, אולם לאחר כשעה ירד שערו והגיע לרמה נמוכה של 4.2210 שקלים. שערו היציג של הדולר נקבע על 4.2260 שקלים, ירידה של 0.35% שהיא חדה יחסית לתנודתיות בדולר בימים האחרונים.



מכירה זו הפתיעה את הפעילים בעיתויה, משום שבשבוע שעבר המליץ סיטיבנק ללקוחותיו לנצל את הרמות הנמוכות של המטבע האמריקאי על מנת לרכוש דולרים לטווח הארוך. הדולר נסחר אז ברמה של 4.2350 שקלים, וקלום הנדרסון, אנליסט לשווקים מתפתחים של הבנק, כתב בסקירה ללקוחותיו כי השקל נסחר בהערכת יתר של כ-20%, וכי הדולר צפוי להתחזק בטווח הארוך.



הנדרסון המליץ ללקוחותיו לרכוש דולרים ברמה של 4.2370 שקלים, להמתין לעליית השער ולמכור אותם ברמה של 4.38 שקלים, עם רווח ברוטו של 3.4%. בנוסף המליץ הנדרסון להעביר הוראת סטופ לוס בשער של 4.15 שקלים, על מנת להגביל את ההפסד במידה והשקל יתחזק.



אולם, יש לציין כי מכירת הדולרים על ידי סיטיבנק הבוקר אינה חייבת לבוא בסתירה להמלצתו של הנדרסון לרכוש דולרים, שכן לא ניתן לדעת עבור מי בוצעה המכירה. בנוסף לפעילות הנוסטרו של הבנק, סיטיבנק פועל בשווקי המט"ח גם עבור לקוחות פרטיים וחברות, והוא מבצע עבורם פעולות קנייה ומכירה. כך, שבהחלט ייתכן שהנדרסון ממליץ לקנות, בעוד הבנק מכר היום עבור אחד מלקוחותיו.



ייתכן גם כי הבנק מכר דולרים עבור עצמו, כלומר במסגרת פעילות הנוסטרו. גם פעולה זו לא חייבת לבוא בסתירה להמלצת הנדרסון, שכן הוא המליץ על אסטרטגיה ארוכת טווח, בעוד הבנק פועל במסגרת פוזיציות רבות שייתכן שחלקן הן קצרות טווח. כלומר, ייתכן שהבנק החליט למכור דולרים כי הוא מאמין שבטווח הקצר הדולר יירד, אך עדיין האסטרטגיה ארוכת הטווח שהבנק המליץ עליה ללקוחותיו עומדת בעינה.



מחדרי העסקות של הבנקים נמסר כי עיקר המסחר התנהל היום בין הבנקים, וכי מכירת דולרים של בנק זר סחפה גורמים נוספים בשוק למכור דולרים. הסוחרים מדווחים כי ברמה של 4.22 שקלים הוזרמו ביקושים רבים, כך שנראה שהדולר יתקשה לרדת מרמות אלו. " מנגד, ברמות של 4.24 שקלים מופיעים מוכרים", אומרים הסוחרים, ומעריכים כי הדולר ייסחר בטווח מחירים צר עד סוף השנה.



על רקע מכירת הדולרים של סיטיבנק פירסם היום בנק ישראל נתונים על אופי פעילותם של הגופים הזרים בשוק המט"ח המקומי. לפי נתוני בנק ישראל, נפח המסחר היומי הממוצע של הגופים הפיננסיים הזרים עמד בעשרת החודשים הראשונים של השנה על 117 מיליון דולר. סכום זה היווה כ-16% מנפח המסחר הכולל, ומדובר בעלייה חדה של 53% בהשוואה לנפח המסחר היומי הממוצע במחצית השנייה של 2000.



בשנים האחרונות גברה התעניינותם של המוסדות הפיננסיים הזרים במשק הישראלי בכלל, ובשוק המט"ח בפרט, בעקבות תהליך הגלובליזציה שעבר המשק הישראלי, והשתלבותו עם המשק העולמי. במקביל, גם השיפור בנתונים המאקרו כלכליים תמכה בהגברת ההתעניינות.



הבנקים הזרים הפועלים בשוק המט"ח המקומי הם ככל הנראה הספקולנטים היחידים הפועלים בשוק המט"ח, כך שנפח פעילות הספקולטיווית בארץ נמוך יחסית לרמה ממוצעת של כ-50% בשוקי המט"ח ברחבי העולם.



ספקולנטים הם חוליה חשובה המביאה לגילום האינפורמציה הקיימת בשוק, בשער החליפין בפועל. ניתן לומר ככלל כי ספקולנטים הם תנאי הכרחי לקיומו של שוק משוכלל: הם המגיבים המיידיים לאינפורמציה חדשה המופיעה בשוק ומשפיעים בכך על שער החליפין עוד לפני שזרמי המט"ח עצמם, הנגזרים מאותה אינפורמציה והנוצרים על ידי משתתפים אחרים במסחר, מגיעים בפועל אל השוק.