מסתמנת כניעה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו בנושא התקציב. נתניהו אינו מצליח להעביר את הקיצוצים הנדרשים כדי לשמור על מסגרת התקציב, כולל לא בתקציב הבטחון. אי לכך, לראשונה מזה שנים צפויה ישראל לעבור פריצה תקציבית משמעותית. ההערכה היא שמסגרת התקציב תגדל ב-3% לפחות, במקום ב1.7% עליו החליטה הממשלה אך לפני שבוע.
בשלב זה הדיונים עם שר הביטחון, אהוד ברק, בנוגע לתקציב משרדו מצויים במשבר קשה. ברק אינו מוכן לקיצוצים כלשהם בתקציב הבטחון, ואף דורש תוספת תקציבית. בכיר באוצר אמר ל-TheMarker כי המשרד מתכוון להתעקש על קיצוץ של לפחות 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון וכי נכון לשעה זו "הכל פתוח" כלומר אין עדיין שום סיכום בין משרד האוצר להסתדרות באשר לעסקת חבילה.
גם עם ההסתדרות הדיונים על הקפאת השכר במגזר הציבורי לא עלו יפה. יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הסכים רק לוויתור חד פעמי על דמי הבראה. הסכמה זו משמעה חיסכון תקציבי של 1.2-2 מיליארד שקלים בלבד לעומת 4 מיליארד שקל לפחות שקיווה האוצר להשיג באמצעות הקפאה כוללת של השכר במגזר הציבורי.
בנוסף, חלק גדול מההפחתות התקציביות שתיכנן האוצר, הגזירות כפי שהן נקראות, ראש הממשלה כבר נסוג מהן כמו ההצעה להקפיא עדכון קצבאות הביטוח הלאומי, וזאת למרות שהביטוח הלאומי ציין כי ההצעה מקובלת עליו.
אל תפספס
באוצר נחושים: פגיעה בתנאי אנשי הקבע
כדי לעמוד במסגרת התקציב, כך שהתקציב יגדל רק ב-1.7% נדרש קיצוץ של 14 מיליארד שקל. בלי קיצוצים בבטחון, ובלי הקפאת שכר כללית במגזר הציבורי, ובלי חלק גדול מהגזירות שיזם האוצר, אין כל יכולת להגיע למכסת הקיצוץ הנדרשת. לפיכך, הממשלה לא תוכל לעמוד ביעד מסגרת התקציב שהיא קבעה בעצמה,והמסגרת תפרץ. ההערכה כרגע היא כי פריצת המסגרת תהיה משמעותית ביותר: היקף ההוצאה בתקציב יגדל ב-3% לפחות.
הממשלה לא תעביר 400 מיליון שקל לקרן לסיוע למפעלים במצוקה, והדבר יחסוך עוד 400 מיליון שקל. בסך הכל הצליחו באוצר לחסוך כ-1.7 מיליארד שקל בלבד.
הגירעון הצפוי בשנת 2009 עולה על 40 מיליארד שקל, כלומר, 6% מהתוצר וסכום דומה לזה בשנת 2010 אם התחזית לצמיחה תתממש כלומר, צמיחה שלילית של 1% ב-2009 וצמיחה של 1% ב-2010.
במגזר העסקי נאנקים תחת עול הפיטורים והקיצוצים אולם בעקבות החומה האטומה שהציבו ההסתדרות ומערכת הביטחון, שוקלים באוצר אפשרויות אחרות כמו הגדלת מסים, הגדלת הגירעון הממשלתי וקיצוץ בקצבאות הביטוח הלאומי.
במשרד האוצר התכוונו להוביל קיצוץ במערכת הביטחון, שיוריד את ההטבות המפליגות מהן נהנים אנשי הקבע הלא-לוחמים. לדוגמא, טייסים ואנשי חיל האוויר מוטסים מהמרכז בטיסות מיוחדות לבסיסים בדרום במקום לנסוע בתחבורה ציבורית או להתגורר בסמוך למקום השירות. עלותה של שעת טיסה במסוק סער עומדת על 7,500 דולר. אנשי הקבע ומשרד הביטחון נהנים גם מטיסות לחו"ל במחלקת עסקים.
כיום, כשאיש קבע יוצא ללימודים על חשבון הצבא וחוזר לאחר שלוש שנים, הוא מקבל תוספת 10% על כל שנה שהיה בלימודים. באוצר מציעים גם להטיל מס על נקודות הספורט של אנשי הקבע המשמשות לרכישת ביגוד וכן לתקן את תקנות חוק הביטוח הלאומי, כך ששיעור דמי הביטוח המנוכים משכר אנשי הקבע יהיה זהה לשאר העובדים במשק. המטרה היא שמשרתי הקבע ישלמו מס בשיעור זהה לשאר האוכלוסייה, וכי משרד הביטחון ישלם את חלק המעסיק המקובל במשק.
הטבה מקוממת אחרת ממנה נהנים אנשי הקבע היא גיל הפרישה: גיל הפרישה הכללי אמנם עומד על 67 אולם גיל הפרישה הממוצע בצה"ל עומד על 46 שנים בלבד. באוצר מתכוונים להעלות את גיל הפרישה מצה"ל ב-10 שנים לפחות. כל הסעיפים מתייחסים לאנשי הקבע הלא-לוחמים בלבד.