מיכאל צ'רנוי: אם לא היה משפט פלילי הייתי תובע את גד זאבי על 143 מיליון דולר שהוא חייב לי

"אם לא היתה נפתחת חקירה בפרשת זאבי, הייתי בטוח תובע את זאבי בבית המשפט על מרמה". כך אמר היום בעדותו מיכאל צ'רנוי, הנאשם במשפט מניות בזק. מהעדות עולה כי התכוון לתבוע את זאבי על כך שלא השיב לו את הכסף שהעביר לו כהלוואה בסך 143 מיליון דולר. "ואולם", הוסיף צ'רנוי, "אף בורר לא הסכים ליטול על עצמו את המשימה לנוכח הפרשה הפלילית".



זאבי וצ'רנוי מואשמים כי רכשו כ-20% ממניות בזק ב-99' מחברת כייבל אנד ויירלס, תוך הסתרת חלקו של צ'רנוי ברכישה ממשרד התקשורת. לצורך הרכישה קיבל זאבי אשראי של 643 מיליון דולר מקונסורציום בנקים בראשות הבנק הבינלאומי, בתמורה לשעבוד המניות ולערבות בנקאית של צ'רנוי, באמצעות בנק פיבי שווייץ בסך 143 מיליון דולר.



לגישת המדינה, שותפותו של צ'רנוי הוסתרה מתוך חשש שלא יקבל היתר של משרד התקשורת לא היו הבנקים מאשרים את ההלוואה ומשרד התקשורת לא היה נותן היתר לרכישת המניות. הנאשמים האחרים בפרשה הם זאב רום - יד ימינו של צ'רנוי, וכן עו"ד מיכאל קומיסר, שייצג את זאבי בעסקה.



צ'רנוי הטיח בעדותו הראשית ביקורת רבה על התנהלות זאבי. לגישתו, במהלך היחסים ביניהם גילה צ'רנוי כי זאבי נטל הלוואות נוספות מעבר למה שסוכם ביניהם שלא בהקשר של רכישת מניות בזק וזייף מסמך לשם כך. "כשגיליתי זאת", העיד צ'רנוי, "רציתי להפסיק את העסקים עם זאבי".



צ'רנוי הדגיש כי הוא היחיד שניזוק כספית בפרשה. "לנוכח המשפט הפלילי", הוסיף, "אני לא לא יכול לדרוש מזאבי את ה-143 מיליון דולר. זאבי משתמש בכך שאנו נמצאים כאן עכשיו", אמר.



בחלק אחר בעדות כפר צ'רנוי בתיאוריית השותפות שהציגה הפרקליטות. בחוזה נקבע שהוא יתן 143 מיליון דולר וזאבי יחזיר לו את הקרן ועוד 100 מיליון דולר תוך חמש שנים. במקום הריבית יכול היה צ'רנוי לממש אופציה לרכישת כ-10% ממניות בזק. "בשבילי זה יותר טוב משותפים", אמר צ'רנוי. "באותו הרגע לא יכולתי להיות שותף שלו. גם היום אני לא שותף שלו. אני רוצה את הכסף שלי חזרה".



"נתתי ערבות בנקאית והוא קיבל הלוואה מהבנק בסך 100% משווי המניות", הסביר צ'רנוי. "זה היה כדאי עבורו, ועבור כל איש עסקים זו סופר עסקה. יכולתי לרכוש 4.7% שהיו חופשיים בשוק בלי שום אישורים (משרד התקשורת דרש אישור למי שהחזיק 5% מהמניות, ע.ב.א). אני חוזר ואומר שבאותם רגעים לא חשבתי לקנות מניות של בזק בכלל".



צ'רנוי כפר בכך שבמהלך התקשרותו עם זאבי היה לו קשר כלשהו עם כייבל, עם קונסורציום הבנקים שהעמיד את ההלוואה לזאבי או עם משרד התקשורת. "עורכי הדין שלי אמרו שזו לא עסקה שלי ולכן איני צריך קשר עם משרדים ממשלתיים", הסביר. מעדותו עלה כי לא קרא את החוזים עליהם חתם. רום תירגם עבורו את הסעיפים העיקריים לפני החתימה. "לא הבנתי את הסעיפים המשפטיים ולכן שכרתי עורכי דין", סיפר. "רק לקראת המשפט ביקשתי תרגום מלא של החוזה".



צ'רנוי מיוצג על ידי עורכי הדין יעקב וינרוט וירון קוסטליץ. זאבי, באמצעות פרקליטתו עו"ד נוית נגב, סירב להגיב לדברים.



מעדותו של צ'רנוי עלה כי לאחר שהחקירה הפלילית החלה ב-2001, ובאישור המשטרה, נערכה פגישה במשרד רם כספי שייצג את צ'רנוי, במטרה להגיע להסכמה בעניין ה-143 מיליון דולר שנתן צ'רנוי לזאבי. בסופו של דבר הגיעו להסכמה שתיערך בוררות ביניהם לאחר שלב ההוכחות במשפט.