נתניהו מאבד שליטה

סימני המצוקה מכיוונו של משרד ראש הממשלה הגיעו לשיאם במהלך סוף השבוע, כאשר אל רשימת הגזירות ששוקלים להטיל על העשירים הצטרף גם מס על נסיעות לחו"ל.

הגזירות על העשירים נועדו לשרת שתי מטרות. האחת, לספק את הצמא של ההמון לנקמה בעשירים. האחרת, לשרת את הייעוד המאקרו-כלכלי שלו הן נועדו - הגדלת הכנסות המדינה. מס הנסיעות, אותו קנס שהוטל בעבר על כל ישראלי שהעז לצאת לחו"ל, אינו משרת אף אחת מאלה, ובוודאי שלא יגדיל באופן משמעותי את הכנסות המדינה.

בשלב שבו משרד ראש הממשלה החל לשקול אפילו את החזרת מס הנסיעות, היה ברור לכל הנוגעים בדבר כי המצוקה במשרד קשה. אם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מוכן לשקול אפילו הצעות הזויות שכאלה, כנראה הבהלה שאחזה בו גדולה מכפי שהיה נדמה. זה גם היה השלב שבו דיוני סוף השבוע התחילו לקבל אופי מפחיד: עלתה מהם תחושה שראש הממשלה מאבד שליטה.

המהירות שבה נתניהו מאבד מומנטום צריכה להדיר שינה מעיני הציבור. נתניהו הצטייר כהבטחה הגדולה להבראה כלכלית. התקווה היתה כי נתניהו יהיה הקברניט בעל היד הרגועה והבוטחת, אשר ינווט את הספינה הישראלית, הלכודה בסערה, אל נמל מבטחים. רק שלשם כך הקברניט צריך לדעת להיכן הוא משייט, וכיצד. קברניט ששוקל להטיל מס נסיעות כפתרון למצוקה הכלכלית של ישראל, אינו קברניט ששולט בהגה. הוא נראה יותר כמו קברניט שלוקה באובדן התמצאות.

אובדן ההתמצאות של נתניהו נבע משתי טעויות אסטרטגיות קשות שהוא עשה. האחת, ההתעקשות שלו על המשך הפחתות המסים - מס חברות ומס הכנסה על יחידים - אף שגם בנק ישראל, גם משרד האוצר וגם מרבית הכלכלנים מתנגדים לכך. הטעות השנייה היתה הניסיון לחפות על הטעות הראשונה בעזרת גיבוב של הצעות הזויות שיצרו אווירה ציבורית קשה של היעדר אסטרטגיה, היעדר חמלה ואובדן עשתונות ניהולי.

כך, ההצעה להטיל השתתפות עצמית של 50 שקל על כל יום אשפוז גררה קיתונות של רותחין שנשפכו גם על משרד האוצר וגם על משרד ראש הממשלה. זה בדיוק סוג ההצעות שמוציא שם רע למשרד האוצר. את הנזק התדמיתי הזה ספג משרד האוצר בשל הצעה שאמורה להכניס לתקציב המדינה 100 מיליון שקל. באותה שעה, איש לא דן בהצעה הפשוטה להקפיא את הפחתת המסים המתוכננת ל-2010 - צעד שהיה מכניס לקופת המדינה 3.5 מיליארד שקל.

מדוע מתקשקש משרד האוצר על הצעות מגוחכות ב-100 מיליון שקל - שהן גם אנטי-חברתיות וגם אינן משרתות אף מטרה ניהולית - בשעה שתחת ידו מונחת האפשרות להשיג בהינף יד 3.5 מיליארד שקל? כי כך ראש הממשלה החליט. נתניהו, שבמסגרת קמפיין הבחירות שלו הבטיח להפחית מסים, החליט כי כבודו העצמי מחייב אותו לשמור על מלתו, גם אם כתוצאה מכך הוא מוצא את עצמו מתפתל בניסיון להסביר הצעות גרועות פי כמה.

100 מיליון השקלים שייחסכו בהשתתפות עצמית בגין אשפוז ריכזו יותר תשומת לב ציבורית ותשומת לב של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר מאשר ההתמקדות בהצעות התקציביות המרכזיות. השתתפות עצמית באשפוזים לא תפתור את המצוקה של מדינת ישראל. ביטול הפטור ממס על קרנות השתלמות, בסכום של 3 מיליארד שקלים ויותר, בהחלט יפתור. ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות גם הוא יסייע. מלחמה הכרחית ומוצדקת על שינוי תנאי השכר והפנסיה של משרתי הקבע תסייע לא רק למצוקה התקציבית שבה מצויה ישראל כיום - אלא תהווה גם רפורמה קריטית שתשפר את היעילות של מערכת הביטחון בעתיד. הקפאת שכר במגזר הציבורי, לאור צוק העתים, גם היא צעד הכרחי. כל אחד מהצעדים האלה יכניס לקופה המדולדלת מיליארדי שקלים. האם לא נכון היה למקד את כל יוקרתו של ראש הממשלה במלחמה על השגת ארבעת היעדים אלה, במקום לבזבז את האמון הציבורי על הצעות שוליות כמו שחיקת דמי הלידה או מענק הפטירה?

נתניהו הסתבך עם צעדי קיצוץ הזויים ועם הצעות הזויות לא פחות להטיל מסים מגוחכים על עשירים, בשעה שהפתרון גם לזה וגם לזה מצוי תחת ידו. הכסף שחסר כל כך למדינה כרגע, ושמדרדר אותה לגירעון ענקי, נמצא כמובן בהישג יד. כל מה שצריך הוא להחליט על הקפאה של המשך הפחתת המסים - מס חברות ומס הכנסה על יחידים - ל-2010. הצעד הזה לבדו יכניס בשנה הבאה 3.5 מיליארד שקל. אם תתקבל ההחלטה להקפיא גם את המשך תוואי הפחתות המסים, המתוכנן מ-2011 ואילך, הרי שניתן יהיה לחסוך עד 2016 עוד 11 מיליארד שקל. אלה הם חסכונות תקציביים שעולים בעשרות מונים על כל ההצעות להטיל מס על יאכטות, מטוסים פרטיים, דירות שניות או הסרת תקרת הביטוח הלאומי גם יחד.

במקום למסות את היאכטות הספורות שעוגנות לחופי ישראל, יותר פשוט היה להשאיר את מס ההכנסה המרבי על עשירי ישראל בשיעור של 46% - במקום להפחיתו ל-39% כפי שמציע נתניהו. רק שבמשרד ראש הממשלה מסרבים לדון בכך. ראש הממשלה, כזכור, הבטיח, ואם הוא הבטיח, הוא חייב לקיים. גם אם קיום ההבטחה יגרום לישראל בוודאות לעלות על שרטון. אובדן התמצאות כבר אמרנו?