נגיד בנק ישראל רומז לכהונה שנייה: "בעוד שנה אסיים את הקדנציה שלי ואפשר להוסיף הראשונה"

"עוד שנה פחות 13 יום, אסיים את הקדנציה, ואוסיף - הראשונה שלי, כנגיד בנק ישראל", כך רמז סטנלי פישר להמשך כהונתו כנגיד בנק ישראל בכנס גלובס הנערך בשעה זו במלון דיוויד אינטרקונטיננטל שבתל אביב.



פישר התווה את המשימות החשובות העומדות בפניו, ואמר כי בראשן ניצבת המשימה "לעשות את התפקיד הבסיסי של בנקאי מרכזי, כלומר, לנהל את המדיניות המוניטרית בדרך שתורמת לבריאות, יציבות וצמיחת המשק. מדיניות שתורמת לרווחת העם הישראלי" אמר. לפי שעה, המדיניות הנכונה היא מדיניות מרחיבה תומכת בפעילות הכלכלית ובהתאוששות המשק, כל עוד האינפלציה תשאר בתוך יעד יציבות המחירים (1%-3%).



פישר אמר כי המדיניות הנוכחית הינה מרחיבה בשלושה מובנים: הראשון, הריבית המאוד נמוכה. "אי אפשר לומר שהגענו לריבית הנמוכה ביותר האפשרית אבל ברור שאין מרחק גדול בין המקום הנוכחי עד אליה" אמר.



הצעד השני הוא קניות המט"ח (בנק ישראל רוכש מדי יום 100 מיליון דולר בממוצע - ט.ל). "אני כמעט בטוח שקניות המט"ח תרמו לפיחות השקל. זהו דבר חשוב לצמיחת המשק מכיוון שישראל מייצאת כמעט 45% מהתוצר. מה שלא פחות מרשים זו יציבות שוק המט"ח. שאלנו את עצמנו איך יתכן שהבנק קונה סכומים גדולים ואפילו אדירים והשוק מגיב באופן מאד יציב. הדולר לא קפץ לאף מקום אלא העלייה הגיעה באופן הדרגתי ויציב. למרות הרעש במשק העולמי, בשנה האחרונה לא היו ימים עם זעזועים מוגזמים בשוק המט"ח וזה מספר משהו מאוד חשוב לגבי המשק הזה".



"התרשמתי מהיציבות הזו בשווקים כשהתחלתי את הקדנציה, בין היתר כשהתפטר שר האוצר, כשראש הממשלה חלה וגם במלחמת לבנון השנייה. התגובות של השווקים הפיננסיים היו מאד מדודות וזה אומר משהו לגבי איכות השווקים".



הצעד השלישי הוא רכישת איגרות חוב ממשלתיות בסכום של 200 מיליון שקל מדי יום. "אנחנו קונים כדי להשפיע על הפער שבין הריבית הישראלית לבין הריבית הממשלתית בארה"ב, שכן פער הריביות הזה הוא אחד הגורמים שמשפיעים על עלות האשראי לסקטור הפרטי" אמר הנגיד.



באשר לתקציב, אמר פישר כי האוצר מצפה לגירעון של 6% מהתוצר בשנת 2009 ו-5.5% ב-2010. מספרים אלה מעלים את יחס החוב של ישראל שיגיע בסוף 2010 ל-87% מהתוצר בניגוד ל-78% בסוף 2008. בקצב כזה, יעלה החוב במהירות וזאת למרות הגאווה הישראלית על המשמעת התקציבית.



פישר אמר כי הוצאות הממשלה צפויות לעלות ביותר מ-1.7%, ולכן יש לממן את ההוצאות הללו באמצעות קיצוצים כמו הקפאת הוצאות השכר בסקטור הציבורי או באמצעות העלאת מסים. זאת, על מנת שהגירעונות לא יעלו מעבר לרמה של 6% ו-5.5%. "זה הגבול שאנחנו יכולים לממן מבלי להעלות את הריבית וחייבים למנוע נזק גדול שיכול להיגרם לסקטור הפרטי והעסקי". דרך אחת היא לדחות את הורדת מס ההכנסה בשנת 2010.



לבסוף, דיבר פישר על החשיבות בהעברת חוק בנק ישראל ואמר כי ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, ושר האוצר דאז, בנימין נתניהו, הבטיחו לו שחוק זה יעבור. פישר אמר כי חוק בנק ישראל יגדיל את עצמאות הבנק המרכזי ויגדיר באופן ברור את משימות הבנק כמו לשמור על יציבות המחירים ולתמוך ביעדים אחרים של הממשלה כמו צמיחה ותעסוקה כל עוד זה לא בניגוד לשמירה על יציבות המחירים.