וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פרופ' ידלין: "הבעיה החמורה כיום היא ששופטים לא יודעים שהם לא מבינים בכלכלה"

הילה רז

13.5.2009 / 11:30

ידלין: השופטים צריכים להבין שבכלכלה אי אפשר להסתמך על אינטואיציה



"הבעיה החמורה כיום היא ששופטים לא יודעים שהם לא מבינים בכלכלה. בתביעות רשלנות רפואית, הם מודים שהם לא מבינים ברפואה, והם נעזרים במומחה רפואי. בכלכלה הם לא משתמשים במומחה כי הם מסתמכים על האינטואיציה. אבל בכלכלה האינטואיציה מטעה", כך אמר אתמול פרופ' עמרי ידלין בכנס שנערך בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל, ועסק בהצעות לכינונו של בית משפט כלכלי.



לדברי ידלין, "בכלכלה, השופטים מפעילים את האינטואיציה שלהם, אבל כל בוגר לימודי כלכלה זוכר תמיד מלימודיו שבכלכלה האינטואיציה מטעה, והשופטים לא יודעים זאת". ידלין הסביר כי היתרון המרכזי של בית דין מיוחד הוא שהשופטים בו יודעים ומודים בכך שהם לא יודעים. "בבית הדין להגבלים עסקיים, יושבים אנשים בקיאים בתחום, אבל כל החלטה שלהם נסמכת על חוות דעת של מומחה" אמר.



שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון גונן, השיבה לידלין כי שופטים שלמדו כלכלה ומתמחים בתיקים הללו, לא עובדים עם האינטואיציה. לדבריה, היתרונות המרכזיים של בית משפט כלכלי הם ודאות משפטית ויעילות דיונית. "צריך שכל ההליך יסתיים בתוך מספר שבועות, כולל ערעור. הליך שלוקח שבועות רבים עלול ליצור ניצול לרעה של ההליך, בייחוד בתיקים כלכליים".



אגמון גונן הוסיפה כי היא נתקלת בקושי לכתוב פסק דין בתיקים כלכליים המסתמך על תקדימים והלכות מושרשות, "אין לנו פסיקה בענייני חברות, אני מלמדת את עצמי את התחום הזה. לא סתם אין. מה שקורה הוא שצדדים מגיעים לבית המשפט, אבל יורדים מהתביעה. אין פסקי דין כי הצדדים לא יכולים לקבל מענה מיידי. ברגע שאדם הולך לבית המשפט, הצד השני אומר שהעסקה בטלה. אין במה לדון. לשוק אין זמן לזהוהוא לא יכול לפעול בתחום הזמנים שבית המשפט עובד בו".

אגמון גונן הציעה לעגן בחקיקה את החובה לקבל חוות דעת גם בנושאים כלכליים: "מומחים עולים הרבה כסף. ככל שהתיק מורכב יותר, המומחים יקרים יותר. הרבה פעמים צדדים לא רוצים לקחת מומחים כי הם יקרים. אולי צריך לעגן חובה לקבל חוות דעת" אמרה.



עו"ד שוני אלבק, היועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך, הדגים את הבעייתיות ועיכוב ההליכים בתחום הכלכלי באמצעות התביעות הייצוגיות שהוגשו בתחום ניירות ערך. לדבריו, "בין השנים 1992- 2007 הוגשו כ-100 תביעות ייצוגיות. עד שנת 2000 אושרו לדיון 7 תביעות ייצוגיות בתחום. מ- 2000 עד היום אושרה תביעה ייצוגית אחת בלבד. הזמן הממוצע, כולל ערעור, של תביעה ייצוגית עד לאישור הדיון בתביעה, ללא דיון לגופו, אורך שבע שנים".



אלבק הסביר כי בשל התמשכות ההליכים התביעה הייצוגית לא יוצרת הרתעה מספקת, ובית משפט כלכלי יוכל לתת לכך מענה.



אלבק הוסיף כי בית משפט כלכלי מתמחה, שיפעל כראוי, יפחית את היקף הערעורים. "ההנחה היא ששופטי בית המשפט העליון יטו פחות להפוך פסקי דין של שופטים מתמחים, והתמריצים של המערערים לערער יהיו נמוכים יותר. תהיה תשתית משפטית טובה יותר לתחום העסקי שדורש זאת כאוויר לנשימה. נייצר ודאות משפטית ואולי גם הגנה על המיעוט בפני קיפוח, מה שיכול להפחית רגולציה" אמר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully