ביהמ"ש דחה תביעה בסך 2.5 מיליון שקל שהגיש מנכ"ל מכון התקנים לקבלת שכר תיווך

בית המשפט דחה תביעה בסך 2.5 מיליון שקל שהגיש דורון טמיר נגד קרן FITE, שבראשה עומדים רואי מכנס וישי דוידי.



טמיר, לשעבר סגן נשיא התאחדות התעשיינים ומנכ"ל מכון התקנים הישראלי, תבע את הקרן לאחר שלטענתו לא קיבל עמלת ייזום ושכר ראוי בשל חלקו בקשירת העסקה, במסגרתה נרכשה חברת מוליכי תבל, העוסקת בייצור מוליכים וחוטים לכבלים חשמליים.



ב-2003 נקלעה מוליכי תבל לקשיים ומונה לה כונס נכסים. בעקבות זאת התפטר טמיר. ב-2005 נרכשה מוליכי תבל בתמורה ל-18 מיליון דולר, על ידי חברה בבעלות משותפת של קרן פייט והחברה הציבורית תדאה פתוח טכנולוגי ואטומציה, שבראשה עומד מרדכי גורפונג.

טמיר טען בתביעתו כי הוא זכאי לדמי ייזום בעבור חלקו בקשירת העסקה, מאחר שהוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות קרן פייט בעסקה. לדבריו, נכרת הסכם בינו לבין פייט לפיו הוא סייע לפייט לרכישת פעילות מוליכי תבל כנגד תמורה שתוסכם.



פייט טענה כי המו"מ בין טמיר לבינה כשל, והיה ברור שאין ביניהם הסכמה. עוד נטען כי המידע שהעביר טמיר היה שייך לחברת מוליכי תבל, והוא אינו זכאי לתשלום בעניין נכס של מוליכי תבל. פייט הוסיפה כי טמיר לא היה הגורם היעיל בעסקה.



השופטת תמר אברהמי מבית המשפט השלום בתל אביב לא קיבלה את טענתו של טמיר שהוא זה שגרם לפייט לרכוש את מוליכי תבל. השופטת האמינה לעדותו של מכנס, שראה במוליכי תבל עסקה אפשרית עבור פייט עוד לפני הקשר עם טמיר.



לדבריה "מצאתי את עדותו של מכנס אמינה והגונה. העד השיב בדרך כלל באופן ישיר וברור, גם תשובות שידע כי אינן משרתות בהכרח את הטענות שהובאו מטעם קרן פייט".



השופטת ציינה כי לא היתה מחלוקת שהצדדים לא הגיעו לסיכום בענין התמורה לה זכאי טמיר אם בכלל, בגין פעילותו. לדבריה, בזמן אמת טמיר לא ראה עצמו מתווך או יזם, ורק בדיעבד, לאחר שלא התקבל לעבודה בחברה שנרכשה, הוא דרש לשלם לו דמי תיווך.



השופטת קובעת כי אין לראות בטימור כגורם יעיל להשתכללות העסקה וכי לא שוכנעה שהוא שימש כמתווך או יזם אלא לכל היותר כיועץ. מאחר שטימור לא הביא ראיות לגבי גובה שכר הייעוץ שמגיע לו, דחתה השופטת את תביעתו.