אורי יוגב: "זה תקציב חברתי"

>> "ראש הממשלה קיבל שתי החלטות אסטרטגיות מרכזיות: שהולכים על הפחתת מסים ישירים, ושאת המהלך הכלכלי מובילים יחד עם המעסיקים וההסתדרות. אלה היו החלטות מורכבות, אבל הן שאיפשרו לנו להגיע להסכמה כלכלית רחבה" - כך אמר ל-TheMarker אורי יוגב, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה ומי שניהל בפועל את המגעים לעסקת החבילה.

יוגב, שהגדיר את המשא ומתן "מהלך מורכב, שנוהל בצורה מורכבת, והסתיים בתוצאה סבירה ואחראית", הסביר כי המהלך גרר ביקורת בשל הבדלים בתפישת העולם של הצדדים. "היתה כאן מחלוקת בסיסית על תפישת עולם, כיצד צריך לנהל את המשבר הכלכלי. מחלוקת אחת היתה סביב המיסוי הישיר, והשנייה נגעה לעסקת החבילה. אני באמת חושב שבנסיבות הקיימות, לא היתה יכולת לבצע צעדים כלכליים משמעותיים באופן חד-צדדי .



"ההחלטה האסטרטגית של ראש הממשלה, לכן, היתה ללכת על הצעדים הכלכליים יחד עם המעסיקים ועם ההסתדרות. זאת היתה החלטה מורכבת, אבל התוצאה היא שהגענו להסכמה, וזאת מבלי שהכנסנו לעסקה כל מיני דברים איומים ונוראים - כפי שהודלף בימים האחרונים. נתנו להסתדרות הסכמות שונות בנוגע ליחסי עבודה - אבל אלה אינן הסכמות שסותרות אידיאולוגית את התפישות שלנו ואת ניהול הכלכלה. למעסיקים נתנו דברים רבים - אבל את כולם נתנו בשמחה".



2 מיליארד במקום 4 מיליארד



יוגב הוסיף כי עסקת החבילה איפשרה "תקציב חברתי". אמנם הממשלה החליטה על העלאת המע"מ, שנחשב מס רגרסיווי, אך לדברי יוגב, תוצאות המשא ומתן והחלטת הממשלה בנושא התקציב הן "אחראיות מבחינה תקציבית". הוא הודה אמנם שהיה שמח אילו מסגרת התקציב לא היתה גדלה ב-2.95%, במקום 1.7%, כפי שהחליטה הממשלה בעבר, אבל אמר כי הגדלת התקציב אינה עומדת בסתירה להחלטת הממשלה הראשונית - מכיוון שהסיכום שהושג עם ההסתדרות על הקפאת השכר הוא בהיקף מצומצם מכפי שתוכנן.



הסיכום עם ההסתדרות הוא על ביטול דמי ההבראה לעובדי המגזר הציבורי לשנתיים, דבר שאמור לחסוך 2 מיליארד שקל בתקציב המדינה. התכנון המקורי היה חיסכון של 4 מיליארד שקל - שהיה מושג אם ההסתדרות היתה מסכימה להקפיא את תוספת השכר של 5% שעליה סוכם לפני שנה. זה לא קרה, לדברי יוגב, משום שההקפאה מסובכת משפטית.



"ביטול תוספת שכר שכבר סוכמה היא בעצם הפחתת שכר - ולא הקפאה", אמר. עם זאת, יוגב הדגיש כי הביטול הזמני של תשלום דמי ההבראה הוא תקדימי, והכניס לאוצר המדינה סכום לא מבוטל. בנוסף, הסכימו גם המעסיקים לתרום עוד חצי מיליארד שקל על חשבונם באמצעות ויתור על הפחתת התשלומים שלהם לביטוח הלאומי. "בסך הכל קיבלנו 2.5 מיליארד שקל", אמר יוגב. "חוק הפחתת השכר של עובדי מדינה מ-2003 היה אמור גם הוא להכניס לנו בדיוק את הסכום הזה, ופה קיבלנו את תוספת התקציב הזאת בהסכמה, ובלי איומי חקיקה". לדבריו, מדובר בהסכמה חסרת תקדים.



דוחה את הביקורת



בתמורה, אומר יוגב, קיבלה המדינה את הסכמת ההסתדרות והמעסיקים לרפורמות בחשמל, בנמלים ובמינהל מקרקעי ישראל - "שזה הרבה יותר חשוב מהשאלה אם עסקת החבילה הכניסה לנו 2.5 מיליארד שקל או 5 מיליארד שקל", אמר.



יוגב דחה את הביקורת לפיה הדרישות שהעלו המעסיקים וההסתדרות חסרות תקדים ומאיימות על יכולת המשילות של הממשלה. בנוגע לדרישה של עיני לאשר תוספת שכר ייחודית לעובדי קופת חולים כללית, אמר יוגב כי היתה הסכמה מקדמית על תוספת השכר הזאת עם הממונה על השכר באוצר, ובכל מקרה - הדבר לא הועמד כתנאי, וברגע שאגף התקציבים הביע התנגדות לתוספת, התביעה ירדה מהפרק.



בנוגע להתנגדות שהעלו המעסיקים למלחמה בחשבוניות הפיקטיוויות, אמר יוגב כי המעסיקים רק ביקשו שיתייעצו עמם לגבי שיטת המעבר לחשבוניות ממוחשבות, וכי גם במקרה זה, תביעת המעסיקים ירדה מהפרק לנוכח התנגדות משרד האוצר.



בנוגע לתקציב הביטחון, אמר יוגב כי המגעים הסתיימו בהצלחה - תקציב הביטחון קוצץ ב-1.5 מיליארד שקל, והתקבלה הסכמה על המהלך החשוב ביותר בשינוי תנאי השכר של אנשי קבע - העלאת גיל הפרישה שלהם.



בנוגע לשאלות העקרוניות העולות מכך שיועץ חיצוני של ראש הממשלה הוא שניהל את המשא ומתן על המדיניות הכלכלית של הממשלה, אמר יוגב: "ההחלטה העקרונית היתה שהולכים על עסקת חבילה במשק, ומרגע שעופר ושרגא (עיני וברוש; מ"א) דרשו כי המשא ומתן על עסקת החבילה ינוהל מול ראש הממשלה - ולא מול האוצר - היה ברור שמשרד ראש הממשלה צריך להוביל את התהליך. אני במעמד של יועץ חיצוני, מכיוון שהתחייבתי לנתניהו לעזור לו בחודשים הראשונים של גיבוש המדיניות. אחרי כן, אני מתכוון להקטין את היקף הפעילות שלי, ולפעול רק כראש הוועדה המייעצת למועצה לכלכלה".