>> שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, נתקלת בקושי להסתמך על תקדימים בפסקי דין בתיקים כלכליים. "אין לנו פסיקה בענייני חברות; אני מלמדת את עצמי את התחום הזה. הצדדים מגיעים לבית המשפט, אבל יורדים מהתביעה. אין פסקי דין כי צדדים לא יכולים לקבל מענה מיידי. ברגע שאדם הולך לבית המשפט, הצד השני אומר שהעסקה בטלה ואין במה לדון. השוק לא יכול לפעול בתחום הזמנים שבית המשפט עובד בו" - כך אמרה אגמון-גונן בכנס שנערך בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל, שעסק בבית המשפט הכלכלי.
לכן, מצדדת השופטת ביוזמת יו"ר רשות ניירות ערך (ני"ע), פרופ' זוהר גושן, להקמת מחלקה מתמחה בבית המשפט לדיני תאגידים. לטענתה, מחלקה כזאת תתרום לוודאות משפטית וליעילות דיונית. "צריך שכל ההליך יסתיים בתוך כמה שבועות, כולל ערעור. הליך שלוקח שבועות רבים עלול ליצור ניצול לרעה של ההליך, בייחוד בתיקים כלכליים", אמרה אגמון-גונן.
עו"ד שוני אלבק, היועץ המשפטי של הרשות לני"ע, הציג בכנס את מתווה בית המשפט לחברות שמקדמת הרשות. מדובר בשלושה שופטי בית המשפט המחוזי שיהיו בעלי סמכות בלעדית לדון בתיקים אזרחיים ופליליים הקשורים לחוקי ני"ע ולחוק החברות. לא ניתן יהיה לערער על החלטה לפיה יש למחלקה המתמחה הזו סמכות לדון בתיק, כדי למנוע ויכוח על סמכות. מתווה זה אמור לייעל את הדיון בתיקי תאגידים, אך אינו פותר את קיצור משך הזמן בערעורים. אלבק ציין כי בית משפט כלכלי מתמחה שיפעל כראוי יפחית את היקף הערעורים. "ההנחה היא ששופטי בית המשפט העליון ייטו פחות להפוך פסקי דין של שופטים מומחים, והתמריצים לערער יהיו נמוכים יותר. תהיה תשתית משפטית טובה יותר לתחום העסקי שדורש זאת כאוויר לנשימה. נייצר ודאות משפטית ואולי גם הגנה על המיעוט בפני קיפוח, מה שיכול להפחית רגולציה", אמר אלבק.
אלבק הדגים את עיכוב ההליכים בתחום הכלכלי באמצעות התביעות הייצוגיות שהוגשו בתחום ני"ע. לדבריו, בשנים 2007-1992 הוגשו כ-100 תביעות ייצוגיות. שבע תביעות ייצוגיות בתחום בלבד אושרו לדיון עד 2000 ועוד תביעה אחת אושרה מ-2000 ועד היום. הזמן הממוצע שאורך עד לאישור הדיון בתביעה, אומר אלבק, הוא שבע שנים. התמשכות ההליכים גורמת, לדבריו, לכך שהתביעה הייצוגית לא יוצרת הרתעה מספקת.
פרופ' עמרי ידלין, מומחה לדיני תאגידים, אמר כי "הבעיה החמורה היא ששופטים לא יודעים שהם לא מבינים בכלכלה. בתביעות רשלנות רפואית הם מודים שהם לא מבינים ברפואה, והם נעזרים במומחה רפואי. בכלכלה הם לא משתמשים במומחה כי הם מסתמכים על האינטואיציה. אבל בכלכלה האינטואיציה מטעה". ידלין הדגים את טענתו באמצעות פסק הדין שהרשיע את עו"ד ישראל פרי בפרשת הפנסיה הגרמנית. לטענתו, פסק הדין מוטעה והשופטים היו צריכים להבין כי מדובר בתחום סבוך ולהיעזר במומחים, דבר שלא עשו. לטענת ידלין היתרון המרכזי של בית משפט מיוחד הוא שהשופטים בו מודים שהם לא יודעים, ולכן החלטותיהם נסמכות על חוות דעת מומחים.
בעניין היעדר חוות הדעת בתחומי כלכלה אמרה השופטת אגמון-גונן כי פעמים רבות הדבר נובע מכך שהצדדים לא רוצים לפנות למומחה בשל העלות הגבוהה הכרוכה בכך. היא הציעה לעגן בחקיקה את החובה לקבל חוות דעת מסוג זה.
השופטת אגמון-גונן: "אין פסיקה בענייני חברות כי אין מענה מיידי מבית המשפט"
מאת הילה רז
14.5.2009 / 7:29