>> "נוצר מצב שבו גם מי שיכול לשלם את האג"ח, מנצל את הטרנד", טוען עו"ד אופיר נאור, שותף במשרד עורכי הדין של יוסי שגב. "להסדר האג"ח עם אסים אסור לעבור ברמת המקרו - זה אופרטוניזם. יש להם נכסים ב-155 מיליון שקל ומזומן בהיקף של 27 מיליון שקל. לא נתתי לבעל השליטה כסף כדי שיעשה אתו הימורים. נתתי לו אותו כדי שייתן לי ריבית".
נאור ורנן גרשט, שאף הוא שותף במשרד יוסי שגב, מטפלים כיום בהסדרי החוב של החברות אסים, וורלד גרופ ו-GMF. הם נמצאים במגעים גם עם בעלי החוב של סיביל ואוסיף.
הודעתה של אסים אתמול על הפחתת שווי נכסיה בבולגריה ב-20% קוממה את נאור. ירידת ערך נכסיה של אסים עשויה להפחית מהטענה של בעלי האג"ח כי אסים צריכה למכור נכסים כדי לעמוד בתשלומים.
"עדי קייזמן חייב באג"ח 180 מיליון שקל", אומר נאור. "הוא התחיל את 2009 עם 27 מיליון שקל מזומן. בנוסף, לפי הדו"חות הוא אומר שהנכסים שווים 155 מיליון שקל. המנכ"ל של אסים אמר אתמול באסיפה שזה מה שהנכסים שווים. הוא הצהיר ששווי הנכסים הוא כפי שמופיע בספרים, ואינו יודע על סיבה שבגינה צריך להפחית את שווי הנכסים. לקייזמן לא נוח להישאר עם פחות מזומן בקופה, אז הוא מנצל את טרנד ההסדרים. נשבר מחסום הבושה".
לדברי נאור, גם ללידר יש אפשרות לשלם את האג"ח בשנה הקרובה. "לידר היא סיפור קלאסי של בעל שליטה שאינו עומד מאחורי החברה. הוא צריך לעמוד מאחורי ההתחייבויות שנטל על עצמו", הוא קובע.
"בחלק מהחברות יש אפשרות להלביש תביעות על האנשים, ולומר 'אתם אחראים. אתם ניהלתם את הכסף בצורה לא ראויה ולקחת כסף'. אם מישהו עשה פאול, ביצע מינויים לא ראויים, למשל, אפשר לייחס לו את כל חובות החברה. שוק ההון נהפך להיות מכבסה. אם מישהו עשה פאול, אני לא צריך לתת לו אשראי ולהעניק לו סיבוב חסד של עוד 5 שנים", אומר נאור.
עוד הוא אומר: "באסיפה של GMF, למשל, הגיע ג'רי מנדל, נציג החברה, בלי תשובות לבעלי האג"ח. בבוקר האסיפה GMF הזרימה מצגת למאגנה, מתוך הנחה שלמשקיעים לא יהיה זמן לבחון אותה. כששאלו את מנדל הוא ענה: 'אני צריך לשאול את הנציגים למעלה, אני צריך לשאול את RP'. בעלי השליטה הגיעו כשהם גייסו את הכסף. ואולם הם לא מגיעים עכשיו לאסיפות האג"ח. ב-GMF עשה רונן צלניר את המצגות. הוא עמד בפרונט. אם בעלי השליטה אינם מגיעים לאסיפות, ולא אומרים 'לא התנהלנו נכון' - לא צריך לוותר להם".
"משתינות מהמקפצה"
נאור לוקח את ההתרחשויות בשוק הסדרי החוב בימים אלו באופן אישי. "אמא של אשתי אוספת אגורה לאגורה ומחכה לראות שיהיו לה 4,000 שקל או 5,000 שקל בחודש ביום שבו תצא לפנסיה. היא מחכה לדו"חות הכספיים של קרן הפנסיה בכל חודש, ורואה ש-30% מהחיסכון נמחקו לה. המשקיעים המוסדיים קנו את האג"ח האלו, שמגיעות לחדלות פירעון, במחיר מלא. במשחק האג"ח הקונצרניות אנחנו מייצגים כיום מוסדיים מול חברות, שסליחה על הביטוי - משתינות מהמקפצה".
נאור מתקומם גם נגד ההתמודדות של בעלי האג"ח עם החברות לעומת הבנקים. "מערכת הבנקאות יודעת להתמודד עם החברות טוב. לבנקים יש, למשל, מהלך בשם 'שיעבוד סף', שבו כל מה שיש בחברה ביום מימוש השיעבוד נכנס לחברה. כשהבנקים מרגישים שיש בעיה עם חברה הם יודעים למנות נציגים שלהם בתוך החברות, שייתנו אוקיי לכל המהלכים הנעשים בהן.
"נניח שזה היה בנק, והלווים היו באים ואומרים 'אנו לא יכולים לשלם', הוא היה אומר 'זו הלוואה חדשה' וקובע את התנאים מחדש. בבנקים, אם אתה לא משלם אתה נכנס לרשימה שחורה, שעוברת ביניהם. בבנק אם יש לך אשראי בעייתי, אתה עובר למחלקה של המנוולים, מחלקת האשראי הבעייתי. שוק ההון נהפך למקלט לאנשים שמחפשים סיבוב על כסף".
נאור מסיים בקביעה הבאה: "בעלי חברות צריכים להבין שהם יצטרכו להיפרד מחלק מאחזקתם. צריך לומר להם: 'אם לא תוכל לשלם, הנכס יעבור לנושים'. זה יכול לעבור באקטים משפטיים אלימים".
"הסדרי האג"ח הפכו לטרנד; אין בושה"
מאת חגי עמית ומיכאל רוכוורגר
14.5.2009 / 7:29