שוקי אורן: הגדלת הגירעון תעלה לישראל 4.5 מיליארד שקל בשנה

>> החשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן, מזהיר את הממשלה מפני הגדלת הגירעון בתקציב, שתוביל להגדלת חובה של ישראל. אורן מזהיר כי הגירעונות הגדולים ב-2009-2010 עלולים להביא לעלייה חדה בריביות, שיגדילו את עלויות המימון של המדינה ב-4.5 מיליארד שקל בשנה.

במכתב שנשלח למזכיר הממשלה, צבי האוזר, מפרט אורן את כל הסיכונים הפיננסיים הנגרמים למדינה, ולמשק בכלל, מהגדלת הגירעון והחוב. להערכתו, בעקבות גירעונות מתוכננים של 6% ו-5.5% ב-2009 וב-2010, ישראל תידרש לגייס כספים בשוק איגרות החוב בסכום של 80 מיליארד שקל נטו - 60 מיליארד מתוכם עד סוף 2010. זה היקף גיוס חסר תקדים. לדברי אורן, "גיוס בהיקפים כה גבוהים יגררו השלכות שליליות מאוד על עלויות הגיוס של הממשלה ועל הסיכונים הפיננסיים העומדים בפניה, בנוסף להשלכות שליליות על המשק כולו".



עוד כתב אורן כי הגידול בחוב של ישראל יפגע באמינות הפיסקלית שלה, ולהערכתו, למהלך תהיה השפעה ישירה על גובה התשואות שתידרש ישראל לשלם על איגרות החוב שתמכור. הוא מזכיר כי בשיאו של המשבר ב-2002 הגיעו התשואות על האיגרות חוב השקליות של ישראל לשיא של 12%. אורן מפנה את תשומת לב הממשלה לכך שכבר כיום התשואות של האיגרות חוב הממשלתיות נמצאות בעלייה - התשואה לאיגרת חוב שקלית לעשר שנים עלתה מ-4.4% ל-5.25% בתוך כמה שבועות.



הגדלת הגיוסים תביא להגדלת נטל הוצאות הריבית של הממשלה. אורן קובע כי כל גידול של 1% בגירעון מגדיל את הוצאות הריבית ב-350 מיליון שקל בשנה, וכי הגירעונות המוגדלים הצפויים בשנתיים הקרובות, כאמור, יגדילו את עלויות המימון של הממשלה ב-4.5 מיליארד שקלים בשנה.



להערכת אורן, ישראל לא תוכל לגייס את כל הגירעון בגיוסי איגרות חוב בשוק ההון של ישראל, ותהיה חייבת להסתמך גם על גיוסים בחו"ל. הוא מזהיר כי הביקוש לאיגרות החוב של ממשלת ישראל על ידי משקיעים זרים מוגבל, ותלוי מאוד במחויבותה של הממשלה למדיניות פיסקלית אחראית. הוא גם מזהיר מכך שישראל מחויבת לאחריות פיסקלית במסגרת הסכם הערבויות עם ממשלת ארה"ב, וחריגה בגירעון עלולה להביא לביטול הערבויות.



בנוסף, אורן קובע כי עלייה בריבית שמשלמת ממשלת ישראל תביא לעלייה בכל הריביות במשק, לרבות ריבית המשכנתא והריבית שמשלמות חברות עסקיות המגייסות בשוק איגרות החוב.



לבסוף, אורן מתריע מפני פגיעה בדירוג האשראי של ישראל. לדבריו, הגירעון של ישראל חריג בגודלו במונחים עולמיים. הוא מציין כי אמנם הגירעונות של בריטניה וארה"ב כיום גדול ים יותר, אך הדבר נובע מהצורך שלהן לתמוך במערכת הבנקאות שלהן. לעומתן, בישראל הגירעון נובע מהוצאות ממשלתיות רגילות, דבר שאינו נעלם מעיניהם של המשקיעים הזרים.