אין לך סיכוי, ילד

נודה ולא נכחד.

לא נפלנו מהכיסא, לא נעתקו מלים מפינו, לא צרחנו בהפתעה ולא השתאינו כאשר תקציב הממשלה ל-2009 ול-2010 החל השבוע להתפורר לנגד עינינו.

שלוש שנות הגיאות בכלכלה העולמית והישראלית, ששפכו לתוך קופות האוצר תקבולי מסים עולים, איפשרו לנו להדחיק זמנית את המציאות האמיתית של הכלכלה הישראלית.

כאשר הגיע המשבר וההכנסות ממסים החלו להתכווץ, חזר והתגלה פרצופה המכוער של "השיטה" בישראל - מדינה המחולקת לשלושה סוגי אוכלוסיות:

האוליגרכיה, העשירים ומקורביהם. הוועדים הגדולים והשבעים. הציבור הבלתי מיוצג.

אוליגרכיה מיוצגת היטב בממשלה, בכנסת ובעיתונות. הוועדים הגדולים מיוצגים טוב אף יותר. ויש את הקבוצה השלישית, הגדולה, זאת שאינה מיוצגת: מעמד הביניים ומטה - שאינו מחובר לשיבר, לעטין, לוועד חזק, למונופול.

כמובן שיש רבים המתיימרים לייצג את הקבוצה השלישית - ואולם ברגע האמת מעשיהם מעידים כאלף עדים על כוונותיהם: הם מייצגים את החזקים, את המחוברים, את המסודרים.

2009 עומדת להיות שנה קשה למשק: צניחה בהכנסות ממסים, מפולת בענפי יצוא רבים ומחנק אשראי גלובלי. עשרות אלפים יפוטרו, מאות אלפים יספגו הרעה בתנאי ההעסקה שלהם, חלומות יתנפצו והייאוש יחדור לפינות רבות.

כל ישראל ערבים זה לזה? באגדות, כנראה. כאשר מגיע רגע האמת, כיצד לחלק את נטל הכאב של 2009 - מיד נחשף פרצופו האמיתי של המשק: רק לחזקים ידאגו כאן.

20 שנה מדברים באוצר על הצורך להשוות את תנאי השכר של אנשי מערכת הביטחון לאלה של שאר העובדים בסקטור הציבורי.

לא, לא על הלוחמים הם מדברים. הלוחמים מהווים פחות מ-15% מההוצאה התקציבית. הם מדברים על מערכות שאחראיות למקצועות האזרחיים, על אלפי עובדים מיותרים, על בזבוז, על שחיתות ועל זריקת כסף.

אז מדברים. השבוע התברר ברגע האמת שכל אלה שרוממות השכבות החלשות בפיהם - הם בעצם מגניהן של השכבות החזקות ביותר במשק.

מערכת הביטחון היא בור השומן הגדול ביותר במשק - אבל היא רק אחד מהם. אחרי שלוש שנים שבהן מכר בנימין נתניהו את הספין של "רפורמה בנמלים", הגיע דו"ח מבקר המדינה וקבע נחרצות את מה שנכתב כאן שוב ושוב: כל הרפורמה בנמלים היא בלוף, לא היתה רפורמה, הנמלים בישראל ממשיכים להיות מהמפגרים ביותר בעולם, הציבור כולו בישראל משלם מחיר כבד על הפריון הנמוך בנמלים. התמורה שקיבל הציבור הישראלי עבור השוחד של 1.2 מיליארד שקל שניתן לעובדי הנמלים - קרובה לאפס.

אמא, אבא, שואל החייל המשוחרר, איפה כדאי לעבוד? קרא את דו"ח מבקר המדינה, ילד, עקוב בעיתונות אחרי הדיונים על תקציב המדינה, בחור צעיר, ותבין איפה כדאי לעבוד בישראל. אבל תירגע ילד, לרוב המקומות האלה לא תתקבל לעבודה ממילא, הנפוטיזם שולט בהם.

השבוע פירסם מגזין TheMarker את הסקר השנתי של TheMarker ו-BDI, שדירג את החברות שהכי כדאי לעבוד בהן. ללא ספק מדובר במידע מרתק עבור עובדים ומעסיקים. אבל מרתק ככל שיהיה - הסקר הזה מדכא מדי שנה.

הרי לא המצאנו את הרעיון לסקר הזה. לקחנו אותו מהעיתונות האמריקאית. מגזין "פורצ'ן" האמריקאי מפרסם מדי שנה רשימה דומה.

עכשיו הביטו ברשימת החברות שהכי כדאי לעבוד בהן בישראל ובחברות שהכי כדאי לעבוד בהן בארה"ב.

12 מתוך 20 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן בישראל הן מונופולים, קרטלים ואוליגופולים. כולן זוכות להגנה כזאת או אחרת מהרגולטור. מתוך שמונה הנותרות, חמש הן חברות אמריקאיות שלהן סניפים בישראל. נשארנו רק עם שלוש חברות: טבע, שטראוס וסופר פארם.

מה הפלא שכדאי לעבוד בבנק הפועלים ובבנק לאומי? בין שני הבנקים יש תחרות אפסית על תחום הקמעונות, הם משפריצים כסף מעמלות הן בתקופות גיאות והן בשפל, אף פעם לא מפטרים אצלם והשכר תמיד מדביק את עליית המדד. השנה - בה רוב לקוחות הבנקים הפסידו סכומי עתק ונקלעו לקשיים - הדירוג של הבנקים בסקר מקומות העבודה שהכי כדאי לעבוד בהם רק עלה.

ישראל היא מדינה עתירת מונופולים וקרטלים - סמויים וגלויים, ציבוריים ופרטיים. גם בארה"ב לא חסרים כאלה, אבל ברשימת החברות שהכי כדאי לעבוד בהן שם לא תמצאו נציגות גדולה שלהם.

החברה שהכי כדאי לעבוד בה ב-2009 היא נטאפ (NetApp), שמייצרת ציוד מחשבים ותקשורת, ואחרי חברת ההשקעות אדווארד ג'ונס נמצאות חברת הייעוץ בוסטון קונסאלטינג, ענקית האינטרנט גוגל, קמעונית המזון וגמאנס, ענקית ציוד התקשורת סיסקו, כוכבת הביו-טכנולוגיה ג'ננטק, רשת בתי החולים מתודיסט הוספיטל סיסטם, בנק ההשקעות גולדמן סאקס ורשת הסופרמרקטים נאגט מרקט.

אבל ברשימת החברות שהכי כדאי לעבוד בהן אין רק חברות היי-טק המפזרות שכר ואופציות במאות אלפי דולרים. את המקום ה-24 ברשימה של "פורצ'ן" תופסת סטארבאקס.

מה מאפיין את החברות האמריקאיות שהכי כדאי לעבוד בהן? מה שמאפיין את סטארבאקס: חדשנות, יצירתיות ובעיקר לקוחות שיש להם בחירה והם בוחרים שוב ושוב לרכוש מהן מוצרים ושירותים.

מה מאפיין מחצית או יותר ממקומות העבודה שהכי כדאי לעבוד בהם בישראל? כמובן - הם מחוברים דרך העטין הציבורי או באמצעות הקרטל הפרטי לחשבון הבנק שלנו, ושואבים ושואבים ושואבים. לא באמת בחרנו בהם, לא באמת היתה לנו חלופה אחרת.

תקציב 2009, הרפורמות שמתוכננות ופרצופה של הרגולציה בישראל כיום לא מביאים כל בשורה, לא מבשרים כל שינוי: גם ב-2009 וגם ב-2010 מקומות העבודה הטובים ביותר בישראל יהיו המונופולים, ורוב אזרחי ישראל ירכשו שירותים ומוצרים מחברות שהם לא באמת בחרו בהן.