העולם אינו מספיק

כשהוא צופה בשמש הנעלמת מעבר לגלים, רגליו נטועות בחול הרך של חוף פראלין שבאיי סיישל, לא יכול היה יורי וולוסוב שלא להרהר במזלו הטוב שהביאו לשם. בעוד כמה שעות, מול המראה הגדולה שבחדרו, הוא ילבש את החליפה השמורה במיוחד לנסיעות, יסרק את שערו המבריק לאחור וישנן לעצמו "אני הם פני החברה. עלי מוטלת האחריות".



את החליפה, שאותה קנה בחודש שעבר, עזרה לו לבחור מאהבת לטינית שהכיר במוסקווה. בערב, מפיץ ניחוחות של בושם יוקרתי, הוא יישב לארוחה עם ספקים שכבר למדו להעריך את התנהלותו האלגנטית ואת דרישותיו הגבוהות. שותפיו למקצוע מכירים אותו כמנהל פיתוח מכירות, אבל בלבו תמיד אהב לחשוב על עצמו, לטוב ולרע, כעל סוכן.

כמה שעות הוא כבר כאן? שעונו, מתוצרת D&G, מגלה לו שכבר ארבע אחר הצהריים. מרחוק הוא רואה את עינת, מטופפת על עקביה הגבוהים, מעירה את יושבי בית הקפה הקטן ממנוחתם. רק לפני חודש, כשהיתה בניו יורק, ערכה מסע קניות לחידוש מלתחתה. כעוזרת המשנה למנכ"ל היא יודעת עד כמה חשובה הופעתה.



היא ניגשת אליו, מחויכת. "אתה מאמין כמה יפה כאן?" היא לוחשת באוזנו. "הבאתי אתי את הרשימות שביקשת". היא מניחה בכיס חולצתו דיסק און-קי, על אצבעה טבעת יהלום גדולה ומנצנצת.



הטלפון מצלצל, על הקו מיס בלינדר מהסניף הראשי. "אני רק מבררת שהכל כשורה. הלקוחות התקשרו והיו אסירי תודה על המלון שסידרת להם", היא נשענת לאחור בכיסאה, מעבירה ידה בשיערה האדמוני. "תודה סבטלנה, אין כמוך", עונה לה יורי. "תרצי שאביא לך משהו?" היא מתכופפת, מרימה תיק לואי ויטון ומוציאה ממנו בקבוק בושם של רוברטו קוואלי. "לא, יש לי את כל מה שאני זקוקה לו כאן אתי".



השמש כבר נעלמה בים, החוף התרוקן מאנשים. הוא צועד אל עבר המלון, ראשו מלא מחשבות. תודה לאל שמחר יום ראשון. גם הוא יוכל ליהנות קצת מהחופשה.







כרטיס ביקור
אופיר טורס
תחום: תיירות
הקמה: 1952
מיקום: תל אביב
מספר עובדים: כ-400
עוד משהו: מקיימים פעם בשנה יום בריאות, שכולל בדיקות מאמץ והרצאות בנושא איכות חיים ותזונה