וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ההבדל בין פישמן לזאבי

הארץ

29.11.2001 / 8:36

בדיקת בנק ישראל את הלווה גד זאבי הובילה להפרשות של הבנקים בגין רכישת 20% מבזק. פישמן, בניגוד לזאבי, עדיין משלם את הריבית, אבל בכמה מובנים רכישת ערוצי זהב היא עסקה גרועה יותר



מאת יורם גביזון



ההנחיה של המפקח על הבנקים יצחק טל, לבצע הפרשה ספציפית בגין חובו של גד זאבי, היתה מהגורמים העיקריים לירידה של 50% ברווחי בנק המזרחי ברבעון השלישי של 2001.



ההשקעה הגדולה ביותר של זאבי היא בחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה, ועל כן קל לחשב את שווי הביטחונות להלוואה שלקח. על פי ההוראות של בנק ישראל, יש לבצע הפרשות בגין חוב שאינו נושא ריבית.



לווה פרטי גדול אחר, קבוצת אליעזר פישמן, ביצעה את אחת מהשקעותיה הגדולות בחברת ערוצי זהב, שהיא חברה פרטית. בנובמבר 99' הקבוצה רכשה מחברת עורק 35% ממניותיה של ערוצי זהב תמורת 780 מיליון שקל, במקביל לרכישה זהה בגודלה של תבל מקבוצת דיסקונט השקעות .



הקבוצה עומדת בתשלומי הריבית על חובה לבנקים. נוסף על כך, קשה יותר להראות שחלה ירידה בשוויה של חברה שאינה נסחרת בבורסה. כך שלכאורה אין דמיון בין השקעתו של זאבי בחברת בזק להשקעתה של קבוצת פישמן בערוצי זהב.



למרות זאת, אפשר להעריך כי בנק ישראל עלול להורות לבנקים לבצע הפרשות מיוחדות בגין חובם של הבעלים החדשים של ערוצי זהב. אולי מפני שמהיבט חשוב אחד עסקת ערוצי זהב היא עסקה גרועה יותר מרכישת מניות בזק על ידי זאבי.



בניגוד למניות בזק, מניות ערוצי זהב אינן סחירות - כך שקשה יהיה לממש אותן. החלטתה של חברת תבל להפחית את שווי השקעתה בערוצי זהב ב-217 מיליון שקל, והדו"חות הכספיים שפורסמו אתמול, הם אינדיקציה לשוויה ולמצבה של חברת ערוצי זהב שבשליטת אליעזר פישמן, ידיעות אחרונות ותבל.



בניגוד לציפיות המוקדמות, המעבר לשיטה הדיגיטלית ושיווק מקבצי ערוצים לא הביאו לעלייה בהכנסה הממוצעת למנוי. ערוצי זהב היא חברה פרטית שאינה חושפת את תוצאותיה הכספיות, ואולם קשה להניח שמצבה בכל הקשור להכנסה הממוצעת למנוי טוב יותר, ושצריכת המזומנים שלה קטנה יותר.



הכנסותיה של תבל ירדו ב-5% ברבעון השלישי של 2001 בהשוואה לרבעון המקביל ב-2000, בעקבות הנחות שניתנו למנויים. זאת בעוד שהוצאותיה על תוכניות הפקה ותפעול צמחו ב-20% כתוצאה מהתחרות בלוויין.



חברת תבל עברה כתוצאה מכך להפסד גולמי של 11 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2001, ולהפסד תפעולי לפני פחת והפחתות של 15 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2001.



מנכ"ל ערוצי זהב, עמי אבן, אמר אתמול כי החברה העבירה 160 אלף מנויים מ-450 אלף מנוייה למערכת השידור הדיגיטלית, ולהערכתו כל מנויי החברה יעברו למערכת הדיגיטלית עד סוף 2002. ערוצי זהב סיבסדה למנוייה את רכישת הממירים הדיגיטליים ב-145 מיליון שקל, ובמקביל יצאה במבצעי מכירות של 99 שקל לחודש במשך חודשיים, במטרה לפתות את לקוחותיה לעבור למערכת הדיגיטלית במהירות האפשרית. ללקוחות חברת הטלוויזיה בלוויין הציעה ערוצי זהב תשלום חודשי מופחת של 75 שקל למשך 6 חודשים.



המבצע, שככל הנראה יכה קשות את חברת הלוויין, יגדיל משמעותית את הפסדי ערוצי זהב. נוכח העובדה שעלות רכישת התוכניות מאולפני ההפקה הגדולים בארה"ב מסתכמת ב-15 דולר לחודש למנוי, ספק אם 75 שקל לחודש מכסים את ההוצאות המשתנות של ערוצי זהב.



אבן, שבנוסף לתפקידו בערוצי זהב הוא מנכ"ל "גלובס" מקבוצת פישמן, אינו מוכן להתייחס להחלטתה של תבל להפחית את עלות ההשקעה בערוצי זהב. לדבריו, המבצע לצירוף לקוחות חדשים ב-75 שקל בלם את עזיבת הלקוחות. בנוסף, המבצע מוצע לכל הלקוחות שאינם לקוחותיה של ערוצי זהב, ולא רק ללקוחות חברת הלוויין. לדבריו, המבצע אינו משליך על יכולת ההישרדות של החברה, משום שהוא נועד להשיג נתח שוק - וככל מבצע גם הוא יסתיים. הוא העריך שההכנסה הממוצעת למנוי תעלה, משום שחלוקת השוק של הטלוויזיה הרב ערוצית תתייצב בחודשים הקרובים, והתנודתיות במספר המנויים של כל חברה תקטן - וכמוה רמת התחרות.



ערוצי זהב נרכשה במחיר ששיקף שווי של 2,100 דולר למנוי (מנוכה חוב). אלא שמספר מנוייה של החברה נשחק באחוזים אחדים, ההכנסה הממוצעת למנוי ירדה ובמקביל הגדילה ערוצי זהב את חובה לבנקים בכמה עשרות מיליוני דולרים לפחות.



פירוש הדבר הוא, שעסקת ערוצי זהב מגלמת עתה שווי גדול יותר מ-2,100 דולר למנוי. זאת כאשר על פי בדיקות שערך בנק ישראל שוויו של מנוי נמוך ב-65% מהמחיר ששולם ב-99'.



הפער בין יתרת ההלוואה בספרי בנק הפועלים , והבנקים האחרים שמימנו את העסקה, לבין שוויו של מנוי בתנאים של תחרות חריפה, עלול להמריץ את בנק ישראל להנחות את הבנקים לבצע הפרשה בגין העסקה - או במלותיו של הנגיד קליין: "באותם מקומות שהבנקים לא משיגים את המציאות בקצב הדרוש, צריך לעזור להם".



הלווה הבודד אליעזר פישמן
אליעזר פישמן היה עד לאחרונה אחד הלווים הפרטיים הגדולים במשק. היום הוא לווה בודד יותר. בנק הפועלים הקשיח את מדיניותו ומסרב להעניק אשראי במרווחים זעירים כבעבר לפישמן, כמו ללווים גדולים אחרים.



בנק הפועלים כבר אינו מוכן לתת הלוואות ללא זכות חזרה ללווה כפי שעשה עד עתה. מספר ההלוואות מסוג זה צומצם למינימום, ובמקרים שניתנות הלוואות כאלו הרי שמרכיב ה-non recourse ירד מ-80% ל-50%.



הבנק הגדול במדינה, שבניהולו של עמירם סיון סייע לפישמן להיות איש העסקים המוביל במדינה, הפנה עורף לבנקאות של נתח שוק ב-6 החודשים האחרונים. ועדות האשראי לא קיבלו הנחיה מפורשת וספציפית בענינו של פישמן, אבל כתוצאה מיישום כללי המשחק החדשים לא הגדיל בנק הפועלים ב-6 החודשים האחרונים את האשראי לפישמן. השינוי גרר הרעה ניכרת ביחסיה של קבוצת פישמן עם ראשי בנק הפועלים. "פישמן לא הפנים את השינוי", אומרים בבנק.



אם לא די בכך, עורך הפיקוח על הבנקים בדיקה מיוחדת של תיק האשראי של פישמן, במסגרת המאמץ שהוא עושה לטפל בריכוזיות האשראי במשק ובאיום שיש בה על יציבות המערכת הבנקאית.



אחת התוצאות הראשונות של מאמץ זה היו ההנחיות לבצע הפרשות ספציפיות בגין חובו של גד זאבי לבנקים. אליעזר פישמן הוא לווה גדול מזאבי. פישמן הוא אחד מ-6 הלווים הגדולים של הפועלים, וכנראה הלווה הפרטי הגדול ביותר שלו. החוב הכולל ש

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully