>> עו"ד יניב שקל, שעובד כבר 13 שנה מול רשות המסים על אף שהוא רק בן 33, מוצא עצמו באחרונה מודאג מההתרחשויות ברשות. לדברי שקל, שותף במשרד שקל ושות' - מהמשרדים המובילים בישראל לדיני מסים, הרשות מפחדת להגיע לפשרות עם נישומים גם בסוג התיקים שבהם נהגה בעבר לעשות כן.
"בעבר, כשהיית מראה לפקידי השומה שהחוק לא ברור ואפשר להגיע לפתרון כלכלי הוגן עם הנישום, אפשר היה לסגור תיק בפשרה. ואולם כיום הם אומרים לי: 'אנחנו מבינים שאתה צודק מבחינה כלכלית, אבל אם החוק לא ברור, אנחנו לא נתערב ונחוקק במקומו, שמא יבואו וישאלו למה הפקיד סגר את התיק? אולי נתן הטבה ללקוח עשיר?'.
"עד היום מס הכנסה הלך לבית משפט עם התיקים הטובים לו, הוא ידע לעצב את החוק באמצעות בחירת התיקים הנכונים שאתם הוא הולך להכרעה בבית משפט. אבל כיום מס הכנסה הולך לבית משפט עם תיקים שבהם הנישומים יכולים לנצח. התוצאה היא קטסטרופלית".
לדברי שקל, משנה הזהירות שנוקטת רשות המסים הוא תוצאה ישירה של התפוצצותה של פרשת שוקי ויטה. ויטה, לשעבר פקיד שומה דן, חשוד בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, על שפעל בניגוד לנוהלים כשאישר, לכאורה, הסכמי מס מקלים לארבעה לקוחות של עו"ד יעקב וינרוט, בהם אנשי העסקים מיכאל צ'רנוי וארקדי גאידמק. זאת, לפי החשד, בתמורה לשכר טרחה מופחת ששילם לווינרוט בעבור שירותים משפטיים.
שקל אינו מתרשם מהטענות נגד ויטה. "מה שהסתמן במקרה הזה הוא שתקפו את ויטה משום שקיבל כמה החלטות שלכאורה מיטיבות עם נישומים. טיפלתי בנישומים דומים וסגרנו אתם הסדרים בסגנון שוויטה סגר. גאידמק וצ'רנוי הם אנשים עם זיקה נמוכה מאוד למדינת ישראל, שבקלות יכלו להגיד למס הכנסה 'לא תודה, גם בלעדי ויטה אנחנו יכולים לא לשלם מסים בישראל'. דווקא בגלל שהם לא רצו להסתבך בכל מיני פרשות, הם היו מוכנים לשלם פרמיית ביטוח גדולה בשביל ודאות, כלומר לשלם מס במקום שלא היו צריכים.
"יום אחרי שפורסמה הפרשה בתקשורת היו לי ישיבות במס הכנסה, שבהן נדרשתי לסגור פשרות עם נישומים. פתאום פקיד השומה אמר לי: 'אני צריך לשקול את הדברים'. תיקים שהיו נסגרים ברמת פקיד שומה עוברים כיום למחלקה המשפטית ולעוד שלושה גורמים לאישור. זה מסנדל את הרשות. נוצר חשש לקבל החלטות, גם בהיבט של לסגור פשרות וגם בעניינים של רולינגים" (אישור מקדמי שנותנת רשות המסים לנישום לפני ביצוע העסקה, וקובעת מה גובה המס שיוטל על העסקה. נ"ר).
אז מה הפתרון שלך?
"צריך שתצא הבהרה לגבי המדיניות של הפרקליטות בקשר לטיפול בשיקול דעת מוטעה של פקיד. צריך לקבל החלטה שלפיה גובה מס לא יועמד לדין על שיקול דעת שהפעיל, גם אם שיקול הדעת היה מוטעה. הרעיון הוא שעדיף לקבל החלטה מוטעית מאשר לא לקבל החלטה בכלל".
אבל הטענה נגד ויטה היא לא שהפעיל שיקול דעת מוטעה, אלא שערך את השומות במרמה.
"כשהפרשה התפרסמה, נבדקו עשרות תיקים של ויטה שלא קשורים לווינרוט. בכל תיק בחנו את שיקול הדעת שלו בעריכת הסכמי מס, וב-95% מהם לא היתה בעיה - אז על 5% מגישים כתב אישום? אם התברר שוויטה קיבל איזשהו שוחד, אף שלדעתי הטיעון הזה מופרז, כי אם הייתי עורך הדין שלו הייתי גובה ממנו עוד פחות כסף ממה שפורסם, אז ברור שלא צריך לתת לו חסינות. אני לא אומר שצריך להכשיר שחיתות, אלא להכשיר סמכות לאנשי מקצוע לקבל החלטות. הפרשה הזו גורמת לקטסטרופה, כי היא עומדת פתוחה ולא ברור ממנה מה הקריטריונים שצריך להפעיל כדי לקבל החלטות".
שקל מסייג את דבריו מכיוון שכיום, לאחר מינויו של יהודה נסרדישי למנהל רשות המסים, השתפר המצב לאור הגיבוי שנותן נסרדישי לעובדיו. "אבל המצב עדיין רחוק מלהיות מה שהיה. עדיין יש חוסר אמון של הפקידים", הוא אומר.
לדבריו, בשל חוסר האמון, הביורוקרטיה מרימה את ראשה המכוער ומעכבת את ההליכים, בעיקר בשני מצבים: כאשר יש עסקה גדולה שבמסגרתה מתבצע הליך של שינוי מבנה בחברה, כמו מיזוג, לפי פקודת מס הכנסה נדרש אישור מראש של מנהל רשות המסים לפני ביצוע העסקה.
בנוסף, כאשר מדובר במשקיעי חוץ ובחברות בינלאומיות גדולות, הן מוכנות להשקיע בישראל בתנאי שיקבלו אישור מראש על גובה המס שיצטרכו לשלם. לדברי שקל, "פעם האישור היה ניתן לאחר חודש-חודשיים, וזה היה מראה לחברות שמערכת המסים בישראל יעילה ומתקדמת. ואילו כיום אישורי מס ורולינגים נמשכים יותר מחצי שנה ואף שנה. זה פשוט נורא, כי עסקות גדולות מתעכבות ופעמים רבות מתבטלות. זה מוציא למדינה שם של מדינה שלא יודעת מה היא רוצה".
עסקת HP נבדקה על ידי עשרה גורמים ברשות
שקל יודע על מה הוא מדבר. הוא ועו"ד משה שקל ייצגו את חברת המחשוב העולמית HP מול רשות המסים בעסקה של רכישת חברת התוכנה הישראלית מרקורי, שהושלמה החודש. מדובר באחת העסקות הגדולות במשק הישראלי, שהיקפה הוערך ב-4.5 מיליארד דולר. HP הגיעה להסדר מס עם רשות המסים, לפיו תשלם מס בגובה 1.5 מיליארד שקל על זכויות רישום הפטנט של מרקורי גם בחו"ל.
"לא נתקלתי בעסקה שעברה כל כך הרבה בדיקות, ועוד בדיקות כל כך נרחבות, כמו זו", אומר שקל. העסקה הגיעה עד לדרגים הבכירים ביותר ונסגרה על ידי נסרדישי והיועץ המשפטי של הרשות, עו"ד משה מזרחי. לדבריו, העסקה ארכה קרוב לשנה, בעוד שאם היתה נבדקת על ידי חמישה אנשים, היא היתה יכולה להסתיים בתוך שלושה חודשים.
אבל לא על כך יוצאת ביקורתו של שקל. "אחרי שכל הפרטים בעסקה נבדקו על ידי עשרה גורמים ברשות, פתאום הופצו שמועות שטענו שהרשות לא גבתה מספיק. אלה הדברים שיוצרים את אווירת הפחד לקבל החלטות בקרב הפקידים".
שקל דווקא חושב שהמדינה עשתה עסקה מצוינת במקרה הזה. "הרשות דאגה לשמור טוב מאוד על האינטרסים של המדינה. היא פעלה בחוכמה והתנתה את העסקה בכך שתהיה התחייבות של HP להעסקת מספר רב של עובדים ולכך שלא תפטר עובדים, וכתוצאה מכך גבתה מס יפה".
ואולם לדעתו, במרבית המקרים זהו לא המצב, שכן הרשות מונעת משיקולים קצרי טווח. "כשאינטל או HP פותחות כאן מרכזי פיתוח, זה בשביל לייצא לחו"ל ולא בשביל לפתח בישראל. לכן, רשות המסים צריכה להבין שלפעמים צריך לוותר על המס שהמשקיע ישלם כאן תמורת ייצור מקומות עבודה. הרי הרווח מפתיחת מרכזי פיתוח של חברות כאלה הוא בהגדלת המסים שמשולמים על משכורות עובדי החברות".
כיום, לדבריו, חלק ממסלולי ההטבות מחייבים השקעה גדולה מאוד בישראל מצד החברה הבינלאומית, בקניית בניינים או ציוד, דבר שאינו תמיד מוצדק. "כאשר החברה הבינלאומית מוכנה להתחייבות גדולה מספיק באשר להעסקת עובדים, אפשר לתת לה הטבות, גם אם לא ביצעה רכישה גדולה של ציוד וגם אם מרכז הפיתוח שלה לא נפתח בנגב, אלא במרכז", הוא מציע.
בנוסף, אומר שקל, "חוקי עידוד ההשקעות יצרו את ההטבות, וזו כבר חצי מהפכה. אבל הפרוצדורה לקבל אותן מסורבלת, כי היא עוברת דרך רשות המסים, שבה חלק מהעובדים מגיעים מראש עם גישה של גבייה, וכשבאים אליהם עם משקיע זר הם ישר חושבים איפה עושים להם טריק. כל התהליך מלווה בביורוקרטיה ובפחד".
עוד עניין שלדעת שקל נקבע לפי שיקולים קצרי טווח ברשות הוא שימת הדגש על הנישומים הגדולים בלבד. לדבריו, "מתוך התיקים של הנישומים הקטנים, העצמאים, רשות המסים בודקת רק 1%-2%. התוצאה הרוחבית היא שלנישומים הקטנים לא שווה כיום לדווח למס הכנסה, ומי שמדווח מרגיש פראייר. אם כל אחד מ-100 אלף איש לא מדווח על 10 אלפים שקל, המדינה מפסידה הרבה יותר מאשר מקרה שבו נישום גדול לא דיווח על הכנסה של 5 מיליון שקל".
לכן, לדבריו, צריך לבדוק גם את הנישומים הקטנים ולהעמיד לדין פלילי את מי שלא מדווח, דבר שיביא להרתעה ולהגדלת גביית המסים. "לרשות המסים יש יכולת לעשות מאות מבצעים ולעלות על אלה שלא משלמים מס, אבל אז הפרקליטות ובתי המשפט לא יוכלו להתמודד עם העומס".
פקיד השומה לא ויתר לוורד פרי
בשל העומס והסחבת בבתי המשפט, משתדלים במשרד שקל ושות' לסגור תיקים בפשרה. "מבחינתי זה כישלון אם הגעתי עם תיק לבית משפט", אומר שקל. ואולם אחד התיקים שאתו נאלץ באחרונה להגיע עד לבית המשפט העליון הסתיים בהצלחה רבה. שקל ייצג, עם עוה"ד לאה טבע וטלי יהושוע, את עו"ד ורד פרי, שזכתה בבית המשפט העליון בפסיקה תקדימית, שלפיה הוצאות ההשגחה על ילדים הן הוצאות שהוצאו בייצור הכנסה, ולפיכך מוכרות במס.
גם במקרה זה, אומר שקל, התיק הגיע לבית המשפט משום שפקיד השומה לא ויתר, אף שבתחילת הדרך דווקא בדק את השומות של פרי והחליט לא ללכת עם התיק להכרעת בית המשפט. "המטרה שלנו בפסק הדין היתה להביא למערכת מס הוגנת. במקרה של פרי היה מדובר באי הגינות שלא עוגנה בחוק ובתפישה של רשות המסים שסברה כי אין להכיר בהוצאות ההשגחה לצורכי מס. אני לא אלך לבית משפט אם לא אחשוב שאני מקדם את ההגינות. זו גישה שהיתה שלטת גם ברשות המסים, לפחות בעבר, אבל כיום קשה להגיע אתם לפתרון כלכלי הוגן באמצעות פשרה".
לדעתו, בפועל היישום של פסק הדין יהיה חלקי מאוד. "בית המשפט העליון אמר שזה ייראה בעיניו סביר שרשות המסים תקבע כללים שיגבילו את הסכומים שיוכרו להוצאה סבירה של כ-2,000 שקל, ואז חלק מההוצאה מלכתחילה לא נלקח בחשבון. כך שכל העלות של המדינה יכולה להיות 200-300 מיליון שקל בשנה".
פסק הדין הפתיע את שקל. "חשבתי שאני הולך להפסיד, מכיוון שאמרתי 'בתקופת משבר כלכלי, איך בית משפט יפסוק כך שיירדו כמה מיליארדים מתקציב המדינה?'" אבל הפתרון שמצא בית המשפט, שהחיל את פסק הדין רק מ-2010, הניח את דעתו. "יותר נוח לי לחיות עם פסק דין שההטבה שניתנת בו היא בסכומים נמוכים מאוד וקדימה, מאשר שבית משפט היה מאמץ את האפשרות השנייה ודוחה את הפרשנות שלנו".
זה לא היה הדבר היחיד שהפתיע אותו בפסיקה. "עד פסק הדין של פרי הדעה שלי על בית המשפט העליון היתה שלילית מאוד. 90% מתיקי המסים שמגיעים אליהם לא מעניינים אותם. הם גרמו עוול נוראי משום שדחו תיקים בלי לבדוק את הטענות המשפטיות. אבל בתיק של פרי ראיתי שכשאכפת להם, יש להם יכולת לדון בתיקי מסים ולתת יופי של הלכות".
שקל אינו סבור שצריך למנות בבית המשפט העליון שופט המומחה במסים, אך עם זאת, הוא אומר, השופטים צריכים להבין שלפסק דין בדיני מסים יש השלכות רוחביות עצומות. "כשזה נישום קטן זה לא מעניין אותם, אבל הם לא מבינים שלכל פסק דין בענייני מסים יש השלכות רחבות וגדולות יותר מאשר לכל בג"ץ או ערעור".
איך המשבר הכלכלי משפיע על גביית המסים?
"כולם לחוצים יותר. כיום חברות פחות מוכנות להוציא סתם כספים על מס ומוכנות להיאבק על הזכויות שלהן. הן פונות יותר לייעוץ, כדי להגיע לאופטימיזציה של המס. מנגד, רשות המסים לא מוכנה לוותר והיכולת שלה להתפשר נמוכה יותר, גם בשל המשבר".
שקל ממליץ לנישומים להפסיק לפחד מרשות המסים. "כל המערכת של נישום מול רשות לא סימטרית, מכיוון שהיא ניזונה מפחדים של נישומים. בשל הפחד הזה, פעמים רבות נישומים מוכנים לעשות ויתורים שהם לא צריכים לעשות. גם אני, שבמקצוע הזה 13 שנה, עדיין מת מפחד מכל מכתב ממס הכנסה".
"פרשת ויטה גרמה לפחד מקבלת החלטות ברשות המסים"
מאת נורית רוט
17.5.2009 / 7:04