בכירי קומברס לשעבר בין מקימי קרן חדשה להשקעות בהיי-טק ובעסקים במגזר הערבי-ישראלי

>> בכירי קומברס לשעבר המחפשים השקעות חדשות והזדמנויות עסקיות מצאו עצמם במגזר הערבי-ישראלי. ג'ימי לוי, לשעבר מנהל חטיבה בקומברס, וזאבי ברגמן, מנכ"ל לשעבר קומברס, הפכו למייסדים מרכזיים בגליל סופטוור - חברה בנצרת למיקור חוץ של שירותי תוכנה באמצעות מהנדסים ערבים.



נצרת משכה אותם לא רק בגלל שהמגזר לא מספיק מפותח מבחינה עסקית, והפוטנציאל בו גדול - אלא גם מפני שממשלת ישראל מעודדת כיום השקעות של יזמים וקבוצות עסקיות במגזר זה.

גליל סופטוור מעסיקה כ-50 מהנדסים ממוצא ערבי ומעניקה שירותי מיקור חוץ לחברות היי-טק ממרכז הארץ במחירים מוזלים. היא זוכה לתמיכה ממשלתית שנועדה להגביר את התעסוקה במגזר הערבי-ישראלי, ולאחרונה סיימה סבב גיוס כסף שני ממשקיעיה. עד כה גייסה החברה 7 מיליון שקל, והיא נמצאת במגמת התרחבות.



לוי וברגמן לא עצרו כאן. והם מקימים כעת קרן השקעות למגזר הערבי-ישראלי - אל באוואדר - סימנים מוקדמים, בערבית. גם כאן, כמו בגליל סופטוור, לוי הוא המייסד, שצירף אליו את הבוס לשעבר ברגמן.







השניים נוהגים להיפגש על שפת הים בתל אביב, ושם נולדה השותפות החדשה, שהצטרפו אליה שמות בכירים בהיי-טק הישראלי. שותף להקמת הקרן הוא היזם הסדרתי פרופ' שלמה בן חיים. בן חיים, פרופ' לרפואה מהטכניון, שחתום יחד עם שותפו לואיס פל, על שבעה אקזיטים בתחום המכשור הרפואי בישראל, הקים לאחרונה קרן השקעות לתחום מדעי החיים. הקרן, Medinvest, גייסה 125 מיליון דולר, והשקיעה חלק נכבד בחמש חברות מכשור רפואי ישראליות.



בן חיים היה מעורב בעבר במכירת ביוסנס שפיתחה מוצרים לאבחון קרדיולוגי ונמכרה ב-97' לחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת 550 מיליון דולר; מכירת חברת דיסק או טק לחברת קייפון עבור 240 מיליון דולר; ומכירת Technologies-X לחברת גיידנט. בנוסף, הוא משקיע בעשרות חברות מכשור רפואי.



שותף אחר בקרן הוא איש התוכנה ההולנדי פול באאן, מבעלי ענקית התוכנה באאן סופטוור, שהיתה מעורבת בהשקעות בחברת טופ טיר של שי אגסי, עד שזו נרכשה על ידי סאפ תמורת 400 מיליון דולר.



לקרן גם שותף מהמגזר הערבי-ישראלי - מוחמד דראושה , מנכ"ל שותף ב"יוזמות קרן אברהם" שפועל לקידום דו-קיום, שוויון ושיתוף פעולה בין אזרחיה היהודים והערבים של מדינת ישראל. דראושה הוא פעיל לקידום החברה האזרחית בחברה הערבית בישראל. וכיהן בעבר כסמנכ"ל סמינריון גבעת חביבה.



"כמעט אף דולר לא הלך לפיתוח ההיי-טק במגזר"



לוי נחשף כעת לראשונה. בדרך כלל הוא משאיר את הבמה הציבורית לברגמן. לוי בן ה-49 נולד במרוקו, כשהיה בן שמונה היגרה משפחתו לקנדה, שם גדל והתחנך. יש לו תואר ראשון במדעי הסביבה, תואר שני בניהול משאבים סביבתיים, ודוקטורט בניהול סיכונים סרטניים במקום העבודה. במקביל למד משפטים, התמחה בדיני חברות ועבד במשרד עורכי דין בקנדה.



לפני כ-12 שנה עלה לוי לישראל והחל לעבוד בקומברס כעורך הדין הראשון של החברה, ב-2001 הוא מונה למנהל חטיבת התוכן הסלולרי בקומברס. ב-2006 פרש מהחברה, והחל להיות מעורב בכמה חברות קלינטק. בנוסף, שימש במשך שנה כמנכ"ל הסטארט-אפ אינטרקאסט שייסד פרופסור יחיעם ימיני, שנסגר מאוחר יותר. לאחר מכן פנה ליזמות עצמאית, ופתח את גליל סופטוור. השיחה אתו מתנהלת באנגלית.



איך נולדה היוזמה להקים את קרן ההשקעות אל באוואדר?



"בדיוק כמו שהממשלה החלה את תעשיית ההון סיכון בשנות התשעים, באמצעות תוכנית יוזמה. הממשלה פרסמה שתשקיע 80 מיליון שקל בקרנות השקעה פרטיות שישקיעו במגזר הערבי בכללותו, כשקרן פרטית תידרש להשקיע שקל תמורת שקל, כלומת סכום זהה, והממשלה תיכנס כשותפה. היא תעשה זאת עם קרן אחת או שתיים, והמכרז צפוי לצאת כבר החודש.



"הממשלה תהיה שותפה עם זכויות מופחתות, אפשר יהיה לקנות את החלק שלה בהמשך. אנחנו מגייסים כעת 20-25 מיליון דולר לטובת הקרן. יש לנו משקיעים טובים. אנחנו גם מקבלים ליווי צמוד מרמי קליש, שותף בקרן פיטנגו שעוזר לנו".



כמה אפשרויות השקעה יש לקרן כזו בהיי-טק במגזר הערבי-ישראלי? הרי אין שם עדיין תעשיית הייטק משגשגת.



"הקרן תשקיע כ-50% בהיי-טק הערבי-ישראלי, 25% בחברות ייצור, ו-25% בחברות שירותים. יש כמה יוזמות יפות בהיי-טק. אפשר לראות זאת בחממת NGT בנצרת, יש להם חברות טובות. בסך הכל הפוטנציאל הוא גדול. הערבים בישראל הם 21% מהאוכלוסייה אך מהווים רק 8% מהתוצר הלאומי-כלכלי של המדינה. הם יכולים לעבור מכלכלה ביתית, כפרית לחלק מכלכלת השוק המודרנית.



"יש בהייטק לא מעט צעירים אקדמאיים בוגרי אוניברסיטאות ישראליות שאפשר לעשות אתם הרבה דברים. בסך הכל, כמעט אף דולר שהגיע לקרנות ההון סיכון הישראליות לא הלך לפיתוח ההיי-טק הערבי, ויש שם יזמים עם רצון. הם פשוט זקוקים להכוונה ולכסף, אנחנו רוצים להיות הגשר הזה".



ומה יקרה אם לא תזכו במכרז?



"נצא לדרך בכל מקרה. אם הממשלה תרד לגמרי מהנושא, אז נעשה זאת לבד. אם הממשלה תבחר חברה אחרת, יכול להיות שנהיה קצת בבעיה, כי אז לא נהיה תחרותיים, בסך הכל קמנו כגוף עסקי למטרת רווח, ולא רק למטרות אידיאולוגיות".



כמה השקעות אתם מתכננים?



"קרן בהיקף כזה יכולה להגיע לעשר השקעות, זה לא הרבה, ויש מספיק היכן וממה לבחור. אנחנו פוגשים הרבה יזמים וחברות. יש לא מעט אופציות".