הדולר: מהי אסטרטגיית היציאה של בנק ישראל?

מעבר למאבק המתוקשר עם דירקטוריון בנק הפועלים, גם עניינים אחרים נמצאים בטיפולו של בנק ישראל, חלקם חשובים לא פחות. אחד מהם הוא זה: כיצד לסיים את ההתערבות היומית של בנק ישראל בזירת המט"ח בלי לזעזע את השוק.



תזכורת: החל מהקיץ שעבר רוכש בנק ישראל מדי יום, כולל ביום שישי האחרון, סכום עגול של 100 מיליון דולר בשוק המטבע המקומי בתמורה לשקלים שהוא עצמו מנפק. מסיבות של יחסי ציבור החליטו בבנק המרכזי לעטוף את הרכישות האלה בסיפור כיסוי, שלפיו מטרת הרכישות היא הגדלת כמות מטבע החוץ של ישראל. אבל האמת ידועה לכל, ואפילו בבנק ישראל כבר לא מתאמצים להכחיש אותה: מטרת הרכישות היתה ונותרה לגרום לפיחות בשקל, ובכך לעזור ליצוא הישראלי להתמודד בשווקים בחו"ל.

סיכום ביניים: המהלך של בנק ישראל היה מפתיע. הוא בוצע כנגד התפישה הכלכלית הרווחת, הוא היה "מחוץ לקופסה", הוא לא בוצע בהשראת צעד דומה שנקטה מדינה אחרת - והוא היה הצלחה מדהימה. הנה התוצאות: מרמה של 3.25 שקלים לדולר כאשר החלו רכישות הדולרים צנח השקל לשער של 4.26 שקלים בסוף אפריל השנה - פיחות של יותר מ-30%.



לא כל ההצלחה היא של בנק ישראל: באותה תקופה התחזק הדולר האמריקאי מול רוב המטבעות בעולם, ובעיקר כנגד המטבעות של מדינות מתפתחות. אבל ההתחזקות של הדולר בחו"ל מסבירה רק כשליש מעלייתו מול השקל, כך ששני השלישים הנותרים מיוחסים לרכישת הדולרים היומיומית שעליה הורה נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. בכך הצליח פישר להקדים את המשבר הכלכלי, וכנראה לצמצם את נזקיו.



חיוך של גאווה



בבנק ישראל ממהרים לשאול, לא בלי חיוך של גאווה, "מה היה קורה לו שיא המשבר היה תופס את חברות היצוא של ישראל עם שער חליפין של 3.20 שקלים?". בדיעבד היה זה מהלך מבריק של הנגיד, שהביא כבונוס לצבירת יתרות מט"ח יוצאות דופן, הנחשבות לנכס חשוב בימי משבר - ולא נופתע אם סטנלי פישר יקבל עליו ביום מן הימים פרס מכובד.



אלא שכיום נראה שהמהלך מיצה את עצמו. סיפור הכיסוי של בנק ישראל כבר מזמן אינו מחזיק מים: הבנק המרכזי אמר שיצבור יתרות מט"ח של כ-40 מיליארד דולר, אחר כך הצהיר על רצונו להגדילן ל-45 מיליארד דולר - אך כל אבני הדרך האלה כבר מאחורינו. העמדה הרשמית של בנק ישראל כיום היא, כמה נוח, שהוא "ימשיך לרכוש דולרים ולהגדיל את היתרות ככל שיראה לנכון לעשות כך".



עד מתי? כאשר מציגים את השאלה לבכירי בנק ישראל, הם מסכימים כי רכישות הדולרים אינן יכולות להימשך לנצח ובשלב מסוים עלולות לגרום לנזקים, וטוענים שיש לבנק המרכזי אסטרטגיית יציאה מתוכננת ומוגדרת היטב שאותה יוציאו לפועל בבוא העת.



שחקני המט"ח נאלצים לנחש



בהיעדר תשובה רשמית או אפילו רמז מבנק ישראל נאלצים השחקנים בשוק המט"ח לנחש. ביום חמישי האחרון, למשל, הוציאה אנליסטית של דויטשה בנק אי-מייל ללקוחותיה, שבו היא מעריכה כי בנק ישראל ימשיך לקנות את מנת 100 מיליון הדולרים היומית שלו לתקופה של "עוד חודשיים לפחות". בשוק המקומי לא חושבים אחרת, ולמעשה הפעילים בשוק כבר התמכרו למנת רכישת הדולרים היומית של בנק ישראל.



רכישות הדולרים, אומרים פעילים, הן הסיבה לירידה של כ-25% בהיקף העסקות בשוק המט"ח בחודש האחרון, מרמה של יותר מ-2 מיליארד דולר ליום לרמה של כ-1.4 מיליארד דולר ליום במהלך מאי. "פעם כשמישהו רצה למכור דולרים, אותו דולר היה מסתובב בשוק כמה פעמים, מבנק אחד לבנק אחר", הסביר אחד הסוחרים, "אבל כיום הסוחר פשוט ממתין לבנק ישראל ומוכר לו את הדולרים. הבנק המרכזי מגיע כל יום לשוק כמה פעמים, גם בבוקר וגם אחר הצהריים". לא רק זאת: התנודתיות בשוק ירדה מאוד והוא הפך לכמעט משעמם - מציאות מאכזבת לסוחרי המטבע אבל משמחת לאנשי בנק ישראל.



לכאורה, הפסקה של אותה פעולה שהפילה את השקל ב-15% אמורה לגרום לעלייה חדה שלו - אבל באופן מפתיע, בשוק כלל לא בטוחים בכך. "מאחר שבנק ישראל יפסיק בעוד זמן לא רב לקנות דולרים", אומר בנקאי בכיר, "מה שיקבע מכאן והלאה את המגמה בשוק המט"ח הוא החוזק של הדולר מול היורו ושאר המטבעות הזרים". הסבר: אם הדולר יטפס ל-1.2 דולר ליורו, גם השקל ייחלש מולו; אם הוא ייחלש ל-1.5 דולר ליורו, נראה את השקל מתחזק שוב לרמה של פחות מ-4 שקלים לדולר.



ומה עם בנק ישראל? "פישר לא יכול להילחם את כל המלחמות בבת אחת", אומר הבכיר. "יש לו אינפלציה שמרימה ראש - מדד שעלה ב-1% באפריל וציפיות אינפלציה שמתקרבות ל-3%; יש לו גם ממשלה וגירעון בעייתיים; והוא ממשיך לקנות אג"ח ממשלתיות ארוכות בניסיון להוריד את התשואה שלהן. שער השקל מול הדולר הוא המלחמה של אתמול, וכבר פחות מעניין אותו".



זוהי התחזית בשוק ובכמה מהבנקים הגדולים, אבל פישר עצמו הודה לא פעם כי מסך המחשב שעל שולחנו תמיד מציג את שערי המט"ח בזמן אמת, ושהוא אינו מוריד את עיניו מהם. סביר להניח שפישר מחזיק כיום אצבעות לדולר האמריקאי ומקווה כי לא ייפול בחו"ל, כדי שבנק ישראל יוכל להשלים את "אסטרטגיית היציאה" בהצלחה.