>> תקופה לא קלה עברה על בתי ההשקעות והבנקים הזרים בישראל: מרבית מקורות ההכנסה שלהם נעלמו, מספר העסקות בשוק צנח ופעילות החיתום, שהיתה הלחם והחמאה של מרביתם, נעצרה בחריקת בלמים כבר לפני יותר משנה וחצי. למרות הקשיים מאמינים מנהלי אופנהיימר כי התקופה הנוכחית היא הזדמנות פז לבצע עסקות שייתכן שלא יחזרו.
אופנהיימר ישראל הוקמה ב-1968 על ידי אריה ליף, כנציגות אוסקר גרוס ובנו. באותה תקופה היה המסחר דליל יחסית, והמשרד שימש בעיקר לצורך גידור של חברות תעשייתיות. בשנות ה-80 הגיע לחברה אדי שליו, היום שותף מנהל בקרן ההון סיכון ג'נסיס.
הקפיצה הגדולה בהיקף הפעילות היה בתחילת שנות ה-90, עם ההנפקות הרבות של חברות ישראליות בוול סטריט. לאחר הנפילה של הבורסה הישראלית ב-94' הפסיקו בבית ההשקעות את השותפות עם אוסקר גרוס ועברו לשותפות עם אופנהיימר כנציגות אופנהיימר בתל אביב. באותה תקופה התמחו באופנהיימר ישראל בהנפקות בחו"ל, ובעיקר בארה"ב.
בשנה הראשונה לעבודה עם אופנהיימר נרכשה חברת האם על ידי הבנק הקנדי CIBC, שרצה למנף את ההצלחה שלו בקנדה לארה"ב. זו היתה תקופה של מיזוגים ורכישות בענף הברוקראז' העולמי - סלומון התמזג עם סמית' בארני, מורגן סטנלי עם דין וויטר וקרדיט סוויס רכש את פירסט בוסטון.
אחרי נפילת הבורסה הבאה (משבר הדוט.קום - ש"ש) החליט CIBC לצאת מתחומים מסורתיים של אופנהיימר, כמו ניהול נכסים ולקוחות פרטיים. ב-2001 רכש CIBC את הסניף הישראלי מאדי שליו, בעסקה שבסופה (באוגוסט 2005) נכנסו אביבית מנה-קליל והראל גילאון לתפקידם הנוכחי כמנכ"לים משותפים והחליפו את אודי גלברט ואדי שליו, שהחזיקו את העסק עד אותה תקופה כמנכ"ל ובעלים.
ב-2007, בעקבות תחילת המשבר העולמי, החליט CIBC לצאת מההרפתקה ונטש את מרבית העסקים בארה"ב, ובתחילת 2008 מכר את העסקים מחוץ לקנדה בחזרה לאופנהיימר. כיום מחזיקה אופנהיימר ביותר מ-80 סניפים בארה"ב, כ-17 מיליארד דולר בניהול ישיר, על ידי כ-1,400 ברוקרים ברחבי העולם, והכנסות שעשויות להגיע השנה למיליארד דולר.
היום תקיים אופנהיימר את הכנס העשירי של החברה. ב-1999 החלו בבית ההשקעות להפיק כנסים המיועדים לשוק ההון הישראלי. לנוכח המשבר הנוכחי החליטו בבית ההשקעות לחזור למקורות - מצגות אחד על אחד של החברות מול המשקיעים במקום פאנלים.
"החברות הישראליות, ובמיוחד חברות הטכנולוגיה, איבדו מזוהרן. יש כיום הזדמנויות פז בשוק. זה הזמן להרים את החברות הישראליות ולהציב אותן במרכז. כדי לנסות ולהוציא את המקסימום החלטנו להציב יחד עם מנכ"ל החברה אנליסט שינסה לתחקר את החברה, כיצד היא פועלת בעקבות המשבר", אומרת מנה-קליל. "מלבד 2002 אנחנו נמצאים בנקודה הטובה ביותר מבחינת הזדמנויות בעשור האחרון", אומר גילאון. "אורבוטק לדוגמה, בשווי של 200 מיליון דולר זו השקעה מאוד מעניינת".
היכן נמצאות ההזדמנויות הגדולות?
מנה-קליל: "הלקוחות שלנו עברו להיות שחקני ETF (תעודות סל - ש"ש). אני חושבת שיש מקום להסב כספים לבחירה פרטנית של מניות דווקא בסיטואציה הנוכחית. המשבר סחף איתו חברות כמו עדר. לנו, בחברות הישראליות, יש את היתרון והכלים לברור מיהן החברות שמתומחרות בחסר. התשאול בכנס, שהוא ללא רחמים, מאפשר חלון למציאת הזדמנויות שמתומחרות בחסר".
מה מאפיין את החברות הישראליות?
מנה-קליל: "בגלל האופן שבו פועלות הישראליות, יש להן שתי דרכי פעולה אפשריות אם הן רוצות לשרוד: לרכוש או להירכש. חברות שלא הלכו בנתיב הזה כבר לא נמצאות איתנו. שתי הרוכשות המהותיות בשוק הן טבע ונייס. ניתן לראות שם ניהול מדהים של הטמעה. מהצד השני ניתן לראות חברות נישה שעשו את המהלך המשמעותי בתחילת דרכן. הדוגמה הקלאסית לכך היא אומריקס. החברה הבינה שהיא פועלת בעולם של ענקיות, ויהיה לה קשה מאוד להיות רווחית בעולם הזה, גם אם המוצר שלה ניצב בחוד החנית של הטכנולוגיה. היא מצאה את הרוכש המתאים ונרכשה במחיר מדהים".
באחרונה עזבה את אופנהיימר מרדית ויטני, אנליסטית הבנקים שחזתה את המשבר. איך מתמודדים עם עזיבתה?
מנה-קליל: "ויטני פרשה בשיא. מבחינתה היא עשתה את המהלך הטוב ביותר. הסיכוי שהיא תקלע כמו שהיא עשתה במגזר הבנקים הוא נמוך מאוד. אנחנו מצטערים על העזיבה, יש לה פרופיל של כוכבת והיא מאוד הועילה למיצוב של אופנהיימר, אבל מבחינתה נראה שהיא עשתה את הצעד הנכון.
"במקומה של ויטני נכנס אנליסט חדש, כריס קוטובסקי, שיצא עם נייר שדווקא ממליץ על הפיננסים, אבל בעיקר על בתי השקעות כמו מורגן סטנלי. כניסתו לתפקיד איפשרה לאופנהיימר לשנות את הכיוון, וכעת בית ההשקעות חיובי יותר כלפי השוק והפיננסים בפרט".
מהן המגמות החדשות שאתם רואים בישראל?
גילאון: "אנחנו מרגישים עלייה בתיאבון של המשקיעים הישראלים".
מנה-קליל: "הגופים הגדולים מבינים שהשוק הישראלי קטן עליהם. הם רוצים חופש תנועה, ולא להזיז את השוק בכל פעם שהם יוצאים או נכנסים".
גילאון: "אין מספיק חוב בארץ כדי לספק את המשקיעים. גוף מוסדי גדול אמר לנו, 'כמה אני יכול לקנות אג"ח של סלקום, פרטנר ושל חברת חשמל? סכומי הכסף נכנסים ונכנסים, ואין מה לקנות פה'. יש רעב אדיר לצאת החוצה. אני מאמין כי כמות הנכסים המנוהלים כאן גדלה מהר יותר מהצמיחה של המשק. הסיבה לכך היא שיש זרם של אג"ח מיועדות בהיקף של מיליארדים בשנה שזורם לשוק, כסף של בנקים זרים שנכנס ומודעות גדולה יותר לנושא של ניהול חיסכון ארוך טווח. כיום אין למוסדיים איפה להשקיע כאן".
מנה-קליל: "המסקנות בשוק האג"ח הן שהמשקיעים מחפשים חוב סחיר, מחזורים ומגוון. הם מסתכלים יותר ויותר החוצה".
מהן הזדמנויות ההשקעה שאתם רואים בטווח הקרוב?
מנה-קליל: "יש לא מעט מניות ישראליות מומלצות. לפני כשנה השקנו רשימה בשם ישראליסט, שעקפה מאז השקתה ביוני 2008 את 500 S&P ביותר מ-15%. בנוסף השקנו את רשימת אופקים רחבים - 16 מניות עולמיות מומלצות".
רוב התחומים שבהם פועל אופנהיימר נפגעו עקב המשבר. מלבד עצירה כמעט מוחלטת של פעילות ההנפקות, נרשמו גם ירידה בהיקפי המסחר וצניחה בפעילות המיזוגים והרכישות. כיצד אתם מתמודדים עם המשבר?
מנה-קליל: "לא תיכננו פיטורים, אבל שלושה עובדים עזבו מיוזמתם ולא מיהרנו להחליף אותם. עכשיו אנחנו מגייסים עובד אחד. היתרון שלנו הוא שגם בשנים הטובות לא גדלנו בצורה חדה. ב-2003 היו לנו 33 עובדים, ובשיא החזקנו כ-40 עובדים. מבנה השכר שלנו הוא מוטה בונוסים ולא משכורות, כך שקל לנו יותר להתמודד".
"המוסדיים אומרים לנו שאין להם כבר מה לקנות בישראל"
מאת שמואל שוסטר
17.5.2009 / 7:04